פסוק א:בְּעֵט בַּרְזֶל. מָשָׁל הוּא, כְּלוֹמַר: חֲקוּקָה בְּשִׁקּוּעַ וְאֵין נוֹחָה לִמְחוֹק. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר עַל יְדֵי יִרְמְיָה שֶׁנִּקְרָא עַמּוּד בַּרְזֶל, וְעַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ״ כַּשָּׁמִיר חָזָק מִצּוּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ״ (יחזקאל ג:ט):
פסוק א:חֲרוּשָׁה. חֲקוּקָה, כְּזֶה שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ בָּעֹמֶק:
פסוק א:עַל לוּחַ לִבָּם. שֶׁאֵינָם שׁוֹכְחִין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:
פסוק ב:כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם. כִּזְכִירַת בְּנֵיהֶם כֵּן הָיְתָה לָהֶם זְכִירַת מִזְבְּחוֹתָם; כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּעְגּוּעִין עַל בְּנוֹ (סנהדרין סג:):
פסוק ב:וַאֲשֵׁרֵיהֶם. אֲשֶׁר עַל עֵץ רַעֲנָן. עַל עֵץ – כְּמוֹ אֵצֶל, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תְּחוֹת כָּל אִילָן עֲבוּף״:
פסוק ג:הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה. יְרוּשָׁלַיִם הַיּוֹשֶׁבֶת בָּהָר הַמִּישׁוֹר (ירמיה כא:יג), כָּל סְבִיב הָעִיר מִישׁוֹר, שָׂדֶה. וְלָשׁוֹן הֲרָרִי – כְּמוֹ ״עֲרָבִי״ (ישעיה יג:כ), עַל שֵׁם שֶׁיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה; מוֹנְטִינְיֵיר״שׁ בְּלַעַ״ז, יוֹשְׁבֵי הָהָר (ספרים ארחים יוֹשֶׁבֶת הָהָר):
פסוק ג:חֵילְךָ. כְּמוֹ מָמוֹנְךָ (ראה דברים ח:יז):
פסוק ג:בָּמוֹתֶיךָ בְּחַטָּאת. בָּמוֹתֶיךָ עֲשׂוּיוֹת בְּחֵטְא לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל גְּבוּלֶיךָ:
פסוק ד:וְשָׁמַטְתָּה. עַל כָּרְחֲךָ תִּשְׁמַט אַרְצְךָ אֶת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתוֹתֵיכֶם (ויקרא כו:לה), שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ״ (ויקרא כה:ב):
פסוק ד:וּבְךָ. אֶנָּקֵם מֵחֲמַת נַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ רְצוֹנִי לְהַשְׁמִיטָהּ, דָּבָר אַחֵר: וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ – וּבְךָ אֶנָּקֵם מִנַּחֲלָתְךָ, שֶׁאַגְלֶה אוֹתְךָ מִמֶּנָּה:
פסוק ד:כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי. יְקַדְתֶּם בִּנְחִירַי:
פסוק ה:אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם. בַּחֲרִישׁוֹ וּקְצִירוֹ, לוֹמַר: אֶזְרַע בַּשְּׁבִיעִית וְאֹכַל:
פסוק ה:זְרוֹעוֹ. כְּמוֹ עֶזְרוֹ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רוּחְצָנֵיהּ״:
פסוק ה:וּמִן ה׳ יָסוּר לִבּוֹ. שֶׁהִבְטִיחוֹ: ״וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם״ (ויקרא כה:כא). כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פסוק ו:כְּעַרְעָר. כְּעֵץ יְחִידִי; לְשׁוֹן ״עֲרִירִי״ (בראשית טו:ב). וְיֵשׁ אוֹמֵר: דְּגַאשְׁטִי״הּ בְּלַעַ״ז. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ: שֵׁם עֵץ מֵעֲצֵי הַיַּעַר וְעַרְעָר שְׁמוֹ; וְכֵן פֵּירֵשׁ ״כְּעַרְעָר בַּמִּדְבָּר״ (ירמיה מח:ו): עֵץ אֶחָד מֵעֲצֵי הַיַּעַר:
פסוק ו:בָּעֲרָבָה. לְשׁוֹן מִישׁוֹר:
פסוק ו:חֲרֵרִים. יֹבֶשׁ, כְּמוֹ ״חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל):
פסוק ו:אֶרֶץ מְלֵחָה. אֶרֶץ שֶׁהִיא מְלֵחָה וְלֹא תְהֵא מְיֻשֶּׁבֶת:
פסוק ח:וְלֹא יִרְאֶה. הָעֵץ כִּי יָבֹא חֹם:
פסוק ח:בַּצֹּרֶת. לְשׁוֹן רָעָב פאמצ״א בְּלַעַ״ז,.לָשׁוֹן אַחֵר: בַּצֹּרֶת לְשׁוֹן מִבְצָר, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ח:לֹא יִדְאָג. לֹא יִפְחַד:
פסוק ט:עָקֹב הַלֵּב. מָלֵא תּוֹאֲנָה וַעֲקֻבָּה מִכֹּל רָעָה:
פסוק ט:וְאָנוּשׁ. לְשׁוֹן חֹלִי, וְחָלְיוֹ הוּא זֶה:
פסוק ט:מִי יֵדָעֶנּוּ. הוּא סָבוּר: מִי יֵדָעֶנּוּ. אֲנִי ה׳ חוֹקְרוֹ:
פסוק יא:קוֹרֵא דָגַר. קוּקוּ״וּ גְלוּנְצְנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:וְלֹא יָלָד. הַקּוֹרֵא הַזֶּה מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא יָלָד. דָּגַר. צִפְצוּף שֶׁמְּצַפְצֵף הָעוֹף בְּקוֹלוֹ לִמְשׁוֹךְ אֶפְרוֹחִין אַחֲרָיו, וְאֵלּוּ שֶׁהַקּוֹרֵא דָּגַר לֹא יֵלְכוּ אַחֲרָיו מִשֶּׁיִּגְדְּלוּ שֶׁאֵינָם מִינוֹ, כָּךְ עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט:
פסוק יא:יִהְיֶה נָבָל. ״מִתְקְרֵי רְשִׁיעָא״ (תרגום יונתן):
פסוק יב:כִּסֵּא כָבוֹד וגו׳. לְפִי שֶׁבָּא לוֹמַר כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, מַתְחִיל בְּקִלּוּסוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמְדַבֵּר לְפָנָיו: אַתָּה, שֶׁכִּסֵּא כָבוֹד וּמָרוֹם מֵרֵאשִׁית בְּרִיאַת עוֹלָם וּמְכֻוָּן כְּנֶגֶד מִקְדָּשֵׁנוּ:
פסוק יג:מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל. ה׳ יוֹשֵׁב עָלָיו, לְפִיכָךְ כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ:
פסוק יג:וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ. אוֹתָם שֶׁסָּרִים מִדְּבָרַי, שֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים שְׁלִיחוּתִי, בְּקִבְרוֹת תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ יִכָּתֵבוּ:
פסוק יד:כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. בְּךָ אֲנִי מִתְהַלֵּל וּמִתְפָּאֵר לוֹמַר שֶׁאַתָּה מוֹשִׁיעִי:
פסוק יד:תְּהִלָּתִי. וונטנצ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק טו:אַיֵּה דְּבַר ה׳. הַפּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁאַתָּה מִתְנַבֵּא:
פסוק טז:וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי. לֹא מִהַרְתִּי לְזָרֶזְךָ לַהֲבִיאָם, מִהְיוֹת רֹעֶה טוֹב מְחַזֵּר אַחֲרֶיךָ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים:
פסוק טז:וְיוֹם אָנוּשׁ. חֹלִי שֶׁל פֻּרְעָנוּת לֹא הִתְאַוֵּיתִי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וַאֲנָא לָא עַנְבִּית עַל מֵימְרָךְ מִלְּהִתְנַבָּאָה עֲלֵיהוֹן לַאֲתָבוּתְהוֹן לְדַחַלְתָּךְ״. וּלְפִי הַתַּרְגּוּם יִהְיֶה אַצְתִּי – לְשׁוֹן עִכּוּב, כְּלוֹמַר: לֹא עִכַּבְתִּי מִלּוֹמַר לָהֶם שְׁלִיחוּתֶיךָ וּלְהָשִׁיבָם אֵלֶיךָ, אִם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֵלַי:
פסוק טז:מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה. לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם:
פסוק יז:אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה. אַל יְהִי שְׁלִיחוּתְךָ לִמְחִתָּה:
פסוק יח:יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי. אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת לְבַדָּם:
פסוק כג:וְלֹא שָׁמְעוּ. אֲבוֹתֵיכֶם לְמַה שֶּׁצִּוִּיתִים:
פסוק כז:וּבֹא. כְּמוֹ וְלָבֹא:
