פסוק ד:הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה. יֵשׁ בָּכֶם הַיּוֹדְעִים לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה הַמְמֻנִּים עַל הַפֻּרְעָנִיּוֹת, לְהַצִּיל אִישׁ אִישׁ מִן הָרָעָה שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלֶיהָ, וּבְכָךְ אַתֶּם בּוֹטְחִים; הִנְנִי מֵסֵב אֶת הַשְּׂרָרָה שֶׁל זֶה לָזֶה, וְלֹא תֵדְעוּ עַל מִי תַּשְׁבִּיעוּ:
פסוק ד:וְאָסַפְתִּי אוֹתָם. כְּלֵי מִלְחָמָה אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַזֹּאת, שֶׁאַשְׁחִית אֶתְכֶם בְּדֶבֶר עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא מִן הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים; וְכֵן מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן: בְּדֶבֶר גָּדוֹל יָמוּתוּ:
פסוק ט:וְהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. כְּאָדָם הַשּׁוֹלֵל שָׁלָל וְחוֹטְפוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, כֵּן תִּהְיֶה לוֹ נַפְשׁוֹ שְׁלוּלָה מִן הַמִּיתָה, מִן הַהוֹרְגִים:
פסוק י:פָּנַי. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״רוּגְזִי״:
פסוק יב:מִיַּד עוֹשֵׁק. טַעֲמוֹ לְמַטָּה, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר אֶלָּא שֵׁם הַגַּזְלָן הָעוֹשֵׁק אֶת אֲחֵרִים:
פסוק יב:וְאֵין מְכַבֶּה. שֶׁלֹּא יִמָּלֵט לָכֶם שָׂרִיד:
פסוק יג:יוֹשֶׁבֶת הָעֵמֶק. יְרוּשָׁלַיִם הִיא בְּתוֹךְ עֵמֶק. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהֶעֱמִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵצָה עָלֶיךָ לְהַחֲרִיבֶךָ:
פסוק יג:צוּר הַמִּישׁוֹר. הַר שֶׁכָּל סְבִיבָיו מִישׁוֹר:
פסוק יג:מִי יֵחַת עָלֵינוּ. מִי יַחֲנֶה עָלֵינוּ, כְּמוֹ ״כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים״ (מלכים ב ו:ט):
