פסוק ג:אַל תּוֹנוּ. זוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים (תורת כהנים בהר פרשתא ג, ד):
פסוק ו:גִּלְעָד אַתָּה לִי וגו׳. ״אִלּוּ אַתְּ חֲבִיב קֳדָמַי כְּבֵית מַקְדְּשָׁא דְּרָם בְּרֵישׁ טוּרַיָּא, אִם לֹא אֲשַׁוִּינָךְ מִדְבְּרָא״ (תרגום יונתן):
פסוק ו:גִּלְעָד אַתָּה. הַמִּקְדָּשׁ (מכילתא בשלח עמלק ב), שֶׁמִּמֶּנּוּ צֳרִי וּרְפוּאָה לְכָל הָעוֹלָם (פסיקתא רבתי לג):
פסוק ז:וְקִדַּשְׁתִּי. וְזִמַּנְתִּי:
פסוק ז:וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ. לְפִי שֶׁדִּמָּהוּ לַלְּבָנוֹן, נוֹפֵל כָּאן הַלָּשׁוֹן הַזֶּה:
פסוק י:אַל תִּבְכּוּ לַמֵּת. לִיהוֹיָקִים, שֶׁיָּמוּת לִפְנֵי הַשַּׁעַר כְּשֶׁיִּסְחָבוּהוּ לְהַגְלוֹתוֹ (ירמיה כב:יט):
פסוק י:בְּכוּ לַהֹלֵךְ. לִיהוֹיָכִין וְלִצִדְקִיָּהוּ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: חֲבִיבָה מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה״ (ירמיה לו:ל), מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד וְגוֹ׳״ (ירמיה נב:לד):
פסוק יא:אֶל שַׁלּוּם. הוּא צִדְקִיָּהוּ, וְכָךְ נִקְרָא ״וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם״ (דברי הימים א ג:טו). וְקְרָאוֹ רְבִיעִי לַמַּלְכוּת בִּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁבַּתְּחִלָּה מָלַךְ יְהוֹאָחָז וְאַחַר כָּךְ יְהוֹיָקִים וְאַחֲרָיו יְהוֹיָכִין וְאַחֲרָיו צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כג-כה; הוריות יא:):
פסוק יא:אֲשֶׁר יָצָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא עֲדַיִן, מִתְנַבֵּא עָלָיו כְּאִלּוּ יָצָא:
פסוק יג:הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ. עַל יְהוֹיָקִים הוּא אוֹמֵר, שֶׁהוּא הָיָה רָשָׁע. וְסוֹף הָעִנְיָן מוֹכִיחַ: לָכֵן כֹּה אָמַר ה׳ אֶל יְהוֹיָקִים וְגוֹ׳:
פסוק יד:בֵּית מִדּוֹת. בַּיִת גָּדוֹל, כְּמוֹ ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ (במדבר יג:לב) שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַה לִמְדֹּד:
פסוק יד:וְקָרַע לוֹ. וְהִרְחִיב לוֹ. אֲחֵרִים הִגִּיהוּ וְקָרַע לוֹ וּפָתַח לוֹ, וְכֵן ״וַתִּקְרְעִי בַּפּוּךְ״ (ירמיה ד:ל), ״קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ״ (ישעיהו סג:יט) – כֻּלָּן לְשׁוֹן פְּתִיחָה:
פסוק יד:וְסָפוּן בָּאָרֶז. מְסַכֵּךְ הַגַּג בַּאֲרָזִים:
פסוק יד:וּמָשׁוּחַ בַּשָּׁשַׁר. ״וּמְצֻיָּר בְּסַמְמָנִים״, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. בַּשָּׁשַׁר צֶבַע הוּא מִמִּין הַצִּיּוּרִים. לָשׁוֹן אַחֵר: וּמָשׁוּחַ בַּשָּׁשַׁר כְּמוֹ חוּט הַמִּשְׁחָה (כלים יז,יג) אֵיינַאנְ״ט אַנְשִׁינוֹפְלָ״א בְּלַעַז:
פסוק טו:הֲתִמְלֹךְ. הַתַּאֲרִיךְ יָמִים עַל שֶׁאַתָּה מְתַחֲרֶה לְהַכְבִּיד עַל מֶמְשַׁלְתְּךָ לְהוֹדִיעַ שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ?!
פסוק טו:אָבִיךָ. יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב כָּל יְמֵי חַיָּיו:
פסוק יז:עַל בִּצְעֶךָ. לִגְזֹל מָמוֹן:
פסוק יז:הַמְּרוּצָה. רִצּוּץ דַּלִּים; וְעֹשֶׁק יוֹכִיחַ עָלָיו, כִּי עָשׁוּק וְרָצוּץ תָּמִיד סְמוּכִין בִּלְשׁוֹן מִקְרָא (דברים כח:לג; עמוס ד:א), וְכֵן ״אֶת מִי עָשַׁקְתִּי וְאֶת מִי רַצּוֹתִי״ (שמואל א יב:ג):
פסוק יח:וְהוֹי הֹדֹה. הוֹי עַל תִּפְאַרְתּוֹ:
פסוק יט:קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר. ״כְּמָה דִמְשַׁגְּרִין יָת נִבְלַת חֲמָרָא כֵּן יְשַׁגְּרוּן יָת נְבִילְתֵיהּ״ (תרגום יונתן). יְשַׁגְּרוּן – יִסְחֲבוּן:
פסוק כ:עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי. ״סַקִי לְבֵית מַקְדְּשָׁא וְצַוְּחִי״ (תרגום יונתן):
פסוק כ:וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ. עַל הַבָּשָׁן שֶׁיֶּחֱרַב. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּבְתַרְעֵי טוּר בֵּיתָא״; וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ הָאֵיךְ נוֹפֵל לְשׁוֹן בָּשָׁן בְּשַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת, אִם לֹא בִּשְׁבִיל הַדְּלָתוֹת שֶׁעוֹשִׂין מֵאַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן, וְהוּא שֵׁם מָקוֹם. אוֹ לְשׁוֹן בָּשָׁן – מְקוֹם בִּקְעָה רְחָבָה, כֵּן הֶקֵּף הַר הַבַּיִת מִגְרָשׁ רֶוַח לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק כ:וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים. ״וְצַוְּחִי עַל מְגִיזָתָא״ (תרגום יונתן), וְהֵם לְשׁוֹן מָקוֹם:
פסוק כא:בְּשַׁלְוֺתַיִךְ. כְּשֶׁהָיִיתָ בְּשַׁלְוָה:
פסוק כב:כָּל רֹעַיִךְ. כָּל מְלָכַיִךְ:
פסוק כב:תִּרְעֶה רוּחַ. רוּחַ קָדִים תְּרוֹצְצֵם:
פסוק כג:מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים. שֶׁשַּׂמְתְּ קִנֵּךְ בְּמִגְדְּלוֹת בָּתֵּי אֲרָזִים, לִבְנוֹת בָּתֵּי מִדּוֹת:
פסוק כג:מַה נֶּחַנְתְּ. מַה מָּצָאת חֵן בִּשְׁבִיל גֹּבַהּ מִגְדָּלַיִךְ בְּעֵינֵי שׁוֹדְדַיִךְ, בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים שֶׁל לֵידָה. וּמְנַחֵם פָּתַר נֶּחַנְתְּ לְשׁוֹן חֲנִיָּה; אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן חֵן:
פסוק כד:חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי. חָקוּק וְחָתוּם בְּתוֹךְ בְּשַׂר זְרוֹעִי:
פסוק כד:אֶתְּקֶנְךָּ. אֶנְתְּקֶךָ, לְשׁוֹן ״הַתִּיקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה״ (ירמיה יב:ג); ״עַד הִתִּיקוּנוֹ אוֹתָם״ (יהושע ח:ו); וְהַנּוּ״ן יְתֵרָה בּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (פסיקתא דרב כהנא כד:יא): בִּמְקוֹם שֶׁנִּתַּק – נִתְקַן; שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּבָבֶל, וְנִשְׁאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁנִּשְׁבַּע כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, וְנוֹלַד לוֹ זְרֻבָּבֶל בְּבָבֶל, וְנֶאֱמַר לוֹ עַל פִּי הַנָּבִיא: ״בַּיּוֹם הַהוּא אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם״ (חגי ב:כג); כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לְאָבִיו: אִם יִהְיֶה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, אֶנְתְּקֶנּוּ:
פסוק כו:וְהֵטַלְתִּי. לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה:
פסוק כז:מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם. לְשׁוֹן תַּנְחוּמִים; שֶׁנַּפְשָׁם מִתְנַשְּׂאָה לְהִתְנַחֵם וְלוֹמַר: עוֹד נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ:
פסוק כח:הַעֶצֶב נִבְזֶה. תְּמִיהָּ הוּא: שֶׁמָּא צוּרָה נִשְׁבָּר וְנִבְזֶה הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהֻשְׁלַךְ מֵעַל פָּנַי כְּמִי שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ?!
פסוק כח:נָפוּץ. נִשְׁבָּר, כְּמוֹ ״כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם״ (תהלים ב:ט). וַאֲחֵרִים הִגִּיהוּ הַעֶצֶב כְּמוֹ הָעֲצַבִּים, ״מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קמז.), כְּלוֹמַר: הַאַתָּה נִבְזֶה וְנָפוּץ בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹלֵל קָטָן שֶׁמְּעַצְּבִין אוֹתוֹ? מילויילי״ר בְּלַעַז. אֵין זֶה כְּדַי:
פסוק כח:הוּטְלוּ. הֻשְׁלְכוּ, לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה, כְּמוֹ ״כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל״ (תהלים לז:כד):
פסוק כט:אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ. מֵאַרְצוֹ גָּלָה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְאַתְּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעִי דְּבַר ה׳. דָּבָר אַחֵר: אֶרֶץ אֶרֶץ, אֶרֶץ שֶׁהוּא אֶרֶץ שֶׁבָּאֲרָצוֹת, שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה שֶׁבְּכֻלָּן. דָּבָר אַחֵר (בבא בתרא לח.): אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת הָיוּ בָּהּ: יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל:
פסוק ל:גֶּבֶר. אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּתְבוּהוּ:
