פסוק ב:הדוד אחד. כפי הדקדוק ראוי הדוד האחד, רק ר"ל שכל דוד היה מיוחד בפ"ע לפי הנמשל, זה בבבל וזה בירושלים :
פסוק ה:לטובה. מוסב על פעל אכיר, וגם על פעל שלחתי, ששלחתים לטובה :
פסוק ו:ונטעתים. עי' למעלה (א' י') :
פסוק ח:. לפירוש המפרשים מלת כי זרה :
פסוק ט:לזעוה. שיזועו ממקומם על ידם, והם יהיו לחרפה, וכן לקמן (כ"ט י"ח, ל"ד י"ז) :