פסוק ב:מָצָא חֵן. בְּעֵינֵי דּוֹר הַמִּדְבָּר:
פסוק ב:שְׂרִידֵי חָרֶב. מִצְרַיִם וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי:
פסוק ב:הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל. בְּהוֹלִיכָם לִנְחוֹל אֶרֶץ מַרְגּוֹעָם:
פסוק ג:מֵרָחוֹק. בִּזְכוּת אָבוֹת (בראשית יז:ז):
פסוק ג:נִרְאָה לִי. אֲנִי הַנָּבִיא, וְאָמַר לִי לֵאמֹר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ:
פסוק ד:עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית. בִּנְיָנִים שְׁנַיִם הָיוּ לָךְ עַל יְדֵי אָדָם, לְכָךְ חָרְבוּ. עוֹד אֶבְנֵךְ אֲנִי בְּעַצְמִי בִּנְיָן שְׁלִישִׁי, וְנִבְנֵית לְעוֹלָם. תַּעְדִּי תִּתְקַשְּׁטִי:
פסוק ה:וְחִלֵּלוּ. בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יְחַלְּלוּ אֶת פִּרְיָם לִפְדּוֹתוֹ בְּכֶסֶף (ויקרא יט:כד):
פסוק ו:נוֹצְרִים. צוֹפִים בְּרָאשֵׁי מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים לְהַכְרִיז קוֹל נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק. לָשׁוֹן אַחֵר: נוֹצְרִים כְּמוֹ ״נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים״ (שמות לד:ז), לְשׁוֹן שְׁמִירָה. כְּלוֹמַר, יֶשׁ יוֹם שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְיֹאמְרוּ קוּמוּ. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אִית אֲרִיכוּת יוֹמַיָּא וְסַגִּי טוּבָא דְּעָתִיד לְמֵיתֵי לְצַדִּיקַיָּא דְּנַטְרוּ אוֹרַיְתִי מִלְּקַדְמִין״:
פסוק ז:וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם. בְּמִגְדָּלוֹת גְּבוֹהִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְמֵרָחוֹק:
פסוק ח:בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ. אֲפִילּוּ הַנִּכְשָׁלִים שֶׁבָּהֶם לֹא אֶמְאַס:
פסוק ט:בִּבְכִי יָבֹאוּ. עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה:
פסוק י:מְזָרֶה. אֶסְפְּרֵיינְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יב:וְנָהֲרוּ. יֵאָסְפוּ כְּמוֹ נָהָר:
פסוק טו:קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע. ״קָלָא בְּרוּם עָלְמָא אִישְׁתְּמַע, קָל בֵּית יִשְׂרָאֵל דְּבָכְיָן עַל יִרְמְיָה נְבִיָּיא כַּד שְׁלַח יָתֵיהּ נְבוּזַרְאֲדָן מֵרָמָתָא״. לָשׁוּב מֵאַחַר הַגּוֹלִים אֶל גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר זֶה (ירמיה מ:א):
פסוק טו:רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה אָמַר שֶׁהָלְכוּ אָבוֹת וְאִמָּהוֹת לְפַיֵּס אֶת הַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה דְּמוּת בַּהֵיכָל, וְלֹא נִתְפַּיֵּס. נִכְנְסָה רָחֵל, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמֵי מִי מְרֻבִּים רַחֲמֶיךָ אוֹ רַחֲמֵי בָּשׂר וָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר רַחֲמֶיךָ מְרֻבִּים. וַהֲלֹא אֲנִי הִכְנַסְתִּי צָרָתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָבַד יַעֲקֹב אֶת אָבִי לֹא עָבַד אֶלָּא בִּשְׁבִילִי; כְּשֶׁבָּאתִי לִיכָּנֵס לַחֻפָּה הִכְנִיסוּ אֶת אֲחוֹתִי, וְלֹא דַי שֶׁשָּׁתַקְתִּי אֶלָּא שֶׁמָּסַרְתִּי לָהּ סִימָנִי. אַף אַתָּה, אִם הִכְנִיסוּ בָנֶיךָ צָרָתְךָ בְּבֵיתְךָ, שְׁתוֹק לָהֶם. אָמַר לָהּ: יָפֶה לִמַּדְתְּ סַנֵּגוֹרְיָא, יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וּלְצִדְקָתֵךְ שֶׁמָּסַרְתְּ סִימָנֵךְ לַאֲחוֹתֵךְ:
פסוק יח:מִתְנוֹדֵד. קוֹמְפְּלֵיְינְ״ט בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן ״מִי יָנוּד לָךְ״ (ירמיה טו:ה):
פסוק יח:יִסַּרְתַּנִי. בְּיִסּוּרִין אַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יח:כְּעֵגֶל לֹא לוּמָּד. פוּשָׁאגוּיֵילוֹנִ״י בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן ״מַלְמַד הַבָּקָר״ (שופטים ג:לא). הָיִיתִי בַּתְּחִלָּה, לְכָךְ חָטָאתִי לְךָ:
פסוק יט:נִחַמְתִּי. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל תּוֹעֲבוֹתַי:
פסוק יט:הִוָּדְעִי. שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁמָּעַלְתִּי, אפרינו״יי בְּלַעַ״ז:
פסוק יט:חֶרְפַּת נְעוּרָי. שֶׁיְּכוֹלִים אוֹיְבַי לְחָרְפֵנִי עַל חַטֹּאת נְעוּרָי:
פסוק כ:הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. הֵן דִּבְרֵי שְׁכִינָה, כְּלוֹמַר הוּא מִתְנוֹדֵד וַאֲנִי לִבִּי נֶהְפַּךְ עָלַי לְרַחֵם, שֶׁמָּא בְּנִי יַקִּירִי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּן אֶחָד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ כָּל רְצוֹנוֹ. שַׁעֲשׁוּעִים אישבניימני״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק כ:מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ. בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ. וּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה (ויקרא רבה ב,ג): דַּי דִּבּוּרִי שֶׁנָּתַתִּי בּוֹ, שֶׁלִּמַּדְתִּיו תּוֹרָתִי, לְרַחֵם עָלָיו:
פסוק כא:הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים. סִימָנִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הַטּוֹבִים:
פסוק כא:תַּמְרוּרִים. תְּמָרִים קְטַנִּים נְטוּעִים לְסִימָן בַּדֶּרֶךְ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, עֲשִׂי סִימָנִים לָדַעַת הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְתְּ בָּהּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, שֶׁתַּחְזִירִי בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ. כְּלוֹמַר, כִּי וַדַּאי תָּשׁוּבִי מִשָּׁם:
פסוק כא:דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ. הָלַכְתִּי כְּתִיב, וְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַכְתְּ הָלַכְתִּי אֲנִי עִמָּךְ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם שִׂימִי לָךְ תַּמְרוּרִים ״הִתְפַּלֵּל בְּמָרַר נַפְשֵׁךְ״ (וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ תַּמְרוּרִין עִנְיַן מוֹעֵל, וְכֵן פֵּרֵשׁ ״וְתִימֲרוֹת עָשָׁן״ (יואל ג:ג) סא״א):
פסוק כב:תִּתְחַמָּקִין. תִּסְתְּרִי מִמֶּנִּי, שֶׁאַתְּ בּוֹשָׁה לָשׁוּב אֱלֵי מִפְּנֵי דַּרְכֵּךְ. הִנֵּה חֲדָשָׁה נִבְרֵאת בָּאָרֶץ, שֶׁהַנְּקֵבָה תַּחֲזֹר אַחַר הַזָּכָר לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה, לְשׁוֹן ״וַאֲסוֹבְבָהּ בָּעִיר אֲבַקְּשָׁהּ וְגוֹ׳״ (שִׁיר הַשִּׁירִים ג:ב); וּמִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַדַּרְשָׁן שָׁמַעְתִּי: נְקֵבָה תְּסוֹבֵב לִהְיוֹת גָּבֶר, אֲנִי נְתַתִּיךְ כְּבַת הַנּוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִשִּׁבְעִים, סוֹף שֶׁתִּטְּלִי הַכֹּל כְּבֶן זָכָר שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ הַכֹּל:
פסוק כו:עַל זֹאת הֱקִיצוֹתִי. כָּךְ אָמַר יִרְמְיָה, כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי יָשֵׁן וְנִרְדָּם בִּנְבוּאַת פֻּרְעָנוּת, בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת הֱקִיצוֹתִי מִתַּרְדֵּמָתִי:
פסוק כו:עֲרֵבָה. נְעֵמָה:
פסוק כז:זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה. הַטּוֹבִים וְהַסְּכָלִים שֶׁבָּהֶם, אֲנִי אֶזְרָעֵם כֻּלָּם לִהְיוֹת זֶרַע שֶׁלִּי. זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲקִימִינוּן כִּבְנֵי אֱנָשָׁא וְאַצְלְחִינוּן כִּבְעִירָא״, שֶׁאֵין עֲוֹנוֹתֶיהָ נִפְקָדִין עָלֶיהָ:
פסוק כט:בֹּסֶר. פְּרִי שֶׁלֹּא נִגְמַר, וְהוּא מַקְהֶה אֶת הַשִּׁנַּיִם:
פסוק כט:וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה. הַבָּנִים יִלְקוּ בַּעֲוֹן אָבוֹת:
פסוק לה:לְאוֹר. אֵיאַקְלַארְזִי״ר בְּלַעַ״ז, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״לְאַנְהָרָא״:
פסוק לה:רוֹגַע הַיָּם. מְנִידוֹ וּמַרְתִּיחוֹ וְנַעֲשֶׂה קְמָטִים קְמָטִים, כְּמוֹ ״עוֹרִי רָגַע״ (איוב ז:ה):
פסוק לו:יָמֻשׁוּ. כְּמוֹ ״לֹא יָמִישׁ״ (שמות יג:כב):
פסוק לז:אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם. כַּמָּה גָּבְהָם:
פסוק לז:גַּם אֲנִי אֶמְאַס. בְּיִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁהֵם לֹא יִמַּדּוּ וְלֹא יֵחָקְרוּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמָּאֲסוּ בְּכָל אֲשֶׁר חָטְאוּ:
פסוק מ:הָעֵמֶק הַפְּגָרִים. עֵמֶק שֶׁנָּפְלוּ שָׁם פִּגְרֵי מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב (מלכים ב יט:לה; ישעיה לז:לו):
פסוק מ:וְהַדֶּשֶׁן. מְקוֹם שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן שֶׁהָיָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, יוֹסִיפוּ עַל הָעִיר וְיַכְנִיסוּ כָּל זֶה לְתוֹךְ חוֹמוֹתֶיהָ. וּנְבוּאָה זוֹ עֲתִידָה לָבֹא:
פסוק מ:הַשְּׁדֵמוֹת. קַנְפַנְיָ״א בְּלַעַ״ז:
