פסוק א:הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל. בֵּי״ת רָפָה וְהֵ״א חֲטַף פַּתָּח, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּמִיהָה:
פסוק א:מַלְכָּם. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן מַלְכָּם שְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן״ (מלכים ב כג:יג):
פסוק ג:כִּי שֻׁדְּדָה עַי. הַסְּמוּכָה לָהּ, וּמֵאֶרֶץ עַמּוֹן הִיא:
פסוק ג:בְּנוֹת רַבָּה. רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן:
פסוק ג:וְהִתְשׁוֹטַטְנָה בַּגְּדֵרוֹת. תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״וְאִתְהַמְּמוֹן בְּסִיעָן״ – הִתְגּוֹדְדוּ בַּחֲיָלוֹת; פָּתַר וְהִתְשׁוֹטַטְנָה – לְשׁוֹן חֲיָלוֹת מְשׁוֹטְטִים, וּגְדֵרוֹת – לְשׁוֹן ״גִּדְרוֹת צֹאן״ (במדבר לב:טז) הַמְּלֵאִים עֲדָרִים. וְיֵשׁ לִפְתֹּר: וְהִתְשׁוֹטַטְנָה – וְהִתְעוֹלַלְנָה בְּזֶבֶל גִּדְרוֹת צֹאן, לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן; ״וַיִּבֶז עֵשָׂו״ (בראשית כה:לד): ״וְשָׁט עֵשָׂו״ (תרגום אונקלוס):
פסוק ד:תִּתְהַלְלִי. תִּתְפָּאֲרִי, וַונְטִי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:בָּעֲמָקִים. שֶׁאַרְצֵךְ אֶרֶץ עֲמָקִים וְאֵין עֲצִירַת גְּשָׁמִים קָשָׁה לָהּ, שֶׁאֵין חַמָּה שׁוֹלֶטֶת בָּהּ:
פסוק ד:זָב עִמְקֵךְ. מַכַּת רֹב גְּשָׁמִים בָּאָה, עַד שֶׁזָּבוּ הַמַּיִם בָּעֵמֶק וְשָׁטְפוּ שָׁרְשֵׁי הַתְּבוּאָה; כָּךְ פֵּרְשׁוֹ מְנַחֵם:
פסוק ה:אִישׁ לְפָנָיו. כָּל אֲשֶׁר יוּכַל לְמַהֵר וְלָנוּס:
פסוק ה:לַנֹּדֵד. לְשׁוֹן ״נָע וָנָד״ (בראשית ד:יב):
פסוק ז:בְּתֵימָן. אֱדוֹם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם״ (במדבר לד:ג):
פסוק ז:מִבָּנִים. מִדּוֹר זֶה:
פסוק ז:נִסְרְחָה. ״אִתְקַלְקְלַת״ (תרגום יונתן):
פסוק ח:הָפְנוּ. הִתְבַּעֲרוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, לְשׁוֹן ״וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״ (ויקרא יד:לו):
פסוק ח:הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת. לְהֵחָבֵא בְּעִמְקֵי מִסְתָּרִים. נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ. כֻּלָּם לְשׁוֹן צִוּוּי הֵם:
פסוק ט:אִם בּוֹצְרִים בָּאוּ לָךְ חָשַׂפְתִּי אֶת וְגוֹ׳ שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳. כָּל כְּעֵין דּוּגְמָא זוֹ נִבָּא עוֹבַדְיָה עַל אֱדוֹם (עובדיה א:א-ה), וּלְפִי שֶׁסִּיגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִיגְנוֹן אֶחָד (סנהדרין פט.), בְּמִקְצָת הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּין:
פסוק ט:לֹא יַשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת. בִּתְמִיהָּ: וְהַשּׁוֹדְדִים שֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ, לֹא הִשְׁאִירוּ לְךָ כְּלוּם!
פסוק י:חָשַׂפְתִּי. גִּלֵּיתִי, כְּמוֹ ״מַחְשֹׂף הַלָּבָן״ (בראשית ל:לז). וְאַתָּה הִסְגַּרְתָּ שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אִישׁ; כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו״ (עובדיה א:יד):
פסוק י:וְנֶחְבָּה לֹא יוּכָל. וִיבַקֵּשׁ לְהֵחָבֵא וְלֹא יוּכָל:
פסוק יא:עָזְבָה יְתֹמֶיךָ. שֶׁיִּתַּמְתָּ בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק יב:אֲשֶׁר אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתּוֹת. שֶׁלֹּא הָיוּ אַחִים לָהֶם, וְאִם הֵרֵעוּ לָהֶם, אֵין לָהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת כְּמוֹתְךָ:
פסוק יג:לְחֶרְפָּה וְלִקְלָלָה תִּהְיֶה בָצְרָה. בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב, אֶלָּא מִפְּנֵי הָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה״ (בראשית לו:לג), הִיא לוֹקָה עִמּוֹ:
פסוק טו:קָטֹן נְתַתִּיךָ. שֶׁאֵין בָּהֶם מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ; לֹא הָיָה דַּרְכָּם בְּרוֹמִי לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ (עבודה זרה י.):
פסוק טז:תִּפְלַצְתְּךָ. לְשׁוֹן בֶּהָלָה; שֶׁהָיִיתָ מְמַהֵר וְנִבְהָל לְעוֹרֵר שְׂטִימָתְךָ לְאָחִיךָ. וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״פַּלָּצוּת״ (ישעיה כא:ד); וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״מִפְלֶצֶת״ (מלכים א טו:יג):
פסוק טז:הִשִּׁיא אוֹתָךְ. לְהָרַע לָהֶם:
פסוק טז:שׁוֹכְנִי. שׁוֹכֵן:
פסוק טז:תּוֹפְשִׂי. כְּמוֹ ״תּוֹפֵשׂ״ (ירמיה נ:טז), וְהַיּוֹ״ד יְתֵרָה בּוֹ:
פסוק יט:כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן. שֶׁהוּא מְקוֹם אֲרָיוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן, כֵּן יַעֲלֶה הָאוֹיֵב אֶל נְוֵה אֵיתָן:
פסוק יט:אַרְגִּיעָה. אַקְרִיב אֶת הָרֶגַע:
פסוק יט:אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ. פִּתְאוֹם וּבְהַצְלָחָה יַחֲרִיבֶנָּה, וְיָשׁוּב לוֹ בְּרֶגַע קָטָן אֶל מְקוֹמוֹ. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ מִמַּעַל לָהּ, שֶׁיְּהֵא מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וְעֶלְיוֹן לָהּ; וְכֵן ״מִמַּעַל לָרָקִיעַ״ (יחזקאל א:כו); וְכֵן ״מִמַּעַל לוֹ״ (ישעיה ו:ב); ״מֵעַל לְמַדָּיו״ (שמואל א יז:לט):
פסוק יט:וּמִי בָחוּר. אוֹתוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִנְקוֹם נִקְמָתִי עָלֶיהָ אֶפְקֹד:
פסוק יט:וּמִי יוֹעִידֵנִי. לַמִּלְחָמָה, לְהִלָּחֵם אִתִּי:
פסוק כ:אִם לֹא. לְשׁוֹן בֶּאֱמֶת:
פסוק כ:יִסְחָבוּם. יִגְרְרוּם:
פסוק כ:צְעִירֵי הַצֹּאן. בְּזוּיֵי הָאֻמּוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (יומא י.): פָּרַס, שֶׁהוּא הַצָּעִיר בִּבְנֵי יֶפֶת (בראשית י:ב):
פסוק כ:יַשִּׁים. לְשׁוֹן שְׁמָמָה:
פסוק כג:בּוֹשָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד. עָרֵי אֲרָם, כִּי שָׁמְעוּ שְׁמֻעָה רָעָה עַל דַּמֶּשֶׂק, שֶׁהִיא רֹאשׁ אֲרָם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק״ (ישעיהו ז:ח); לְכָךְ נָמֹגוּ:
פסוק כג:בְּיָם דְּאָגָה. דַּאֲגָתָהּ דּוֹמָה לְדַאֲגַת הַיָּם הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל. כָּל דְּאָגָה לְשׁוֹן יִרְאָה הוּא:
פסוק כד:רָפְתָה דַמֶּשֶׂק. רָפוּ יָדֶיהָ מֵהִלָּחֵם:
פסוק כה:אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה. לֹא נִתְמַלֵּאת עָפָר סְבִיב חוֹמָתָהּ לְחַזֵּק הַחוֹמָה, כְּמוֹ ״וַיַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה״ (נחמיה ג:ח). וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר: לָמָּה לֹא נֶעֶזְבָה מִן הָרָעָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא תָבֹא הָרָעָה עָלֶיהָ?
פסוק כה:קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי. כָּךְ יִתְאַבֵּל מַלְכָּהּ עָלֶיהָ:
פסוק כו:לָכֵן. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה:
פסוק כו:יִדַּמּוּ. יֶחֶרָבוּ, וְאֵינוֹ זָז מִלְּשׁוֹן דְּמָמָה, שֶׁכָּל עִיר חֲרֵבָה אֵין קוֹל נִשְׁמָע בָּהּ:
פסוק כח:קֵדָר. שׁוֹכְנֵי מִדְבָּרוֹת בָּאֳהָלִים הֵם, אֵין חוֹמָה וְאֵין עִיר:
פסוק כט:מָגוֹר. אֵימַאשְׁמְנְ״ט בְּלַעַ״ז. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן יִרְאָה:
פסוק ל:כִּי יָעַץ עֲלֵיכֶם וגו׳. וּמָה הִיא הָעֵצָה? קוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שָׁלֵיו:
פסוק לא:בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ. בֶּטַח בִּיחִידוּת; אֵין צְרִיכִין לְהִתְאַסֵּף וְלֵישֵׁב בְּרֹב אָדָם, שֶׁאֵין יְרֵאִים שֶׁיָּבֹא אוֹיֵב עֲלֵיהֶם:
פסוק לב:קְצוּצֵי פֵאָה. מוּקְצִים מִקָּצֶה אֶל קָצֶה הָרוּחוֹת:
פסוק לה:אֶת קֶשֶׁת עֵילָם. אֶת תִּקְוַת עֵילָם (ס״א חָזְקַת עֵילָם):
פסוק לה:רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם. מֵיטַב גְּבוּרָתָם:
פסוק לח:וְשַׂמְתִּי כִסְאִי. מָצוֹר שֶׁלִּי:
