פסוק א:וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. סָתַם הַנָּבִיא דְּבָרָיו, וְלֹא פֵּרֵשׁ שְׁמוֹ מִי הוּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לְמִנְיַן מָה מָנָה. לְפִיכָךְ הִפְסִיקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת דְּבָרָיו בִּשְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַסְּמוּכִין לָזֶה, לְלַמֵּד מִי הוּא הַנָּבִיא וּלְלַמֵּד לְמִנְיַן מָה מָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית וְגוֹ׳. אֵין אֵלֶּה דִּבְרֵי הַנָּבִיא, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַר שֶׁבַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הָיָה עוֹמֵד. וְעוֹד, שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמַר נְבוּאָתוֹ בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ: וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, וְכֵן בַּסּוֹף: וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה וְגוֹ׳. וְאֵלּוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת מַפְסִיקִין דְּבָרָיו, כְּאִלּוּ אַחֵר מְדַבֵּר עָלָיו: הָיֹה הָיָה דְבַר ה׳ אֶל יְחֶזְקֵאל... וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה׳:
פסוק א:וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה. כְּלוֹמַר: חוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק א:עַל נְהַר כְּבָר. שֵׁם הַנָּהָר:
פסוק א:מַרְאוֹת אֱלֹהִים. עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיָה רוֹאֶה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מְאִירָה קוֹרֵא אוֹתָהּ מַרְאוֹת אֱלֹהִים, כְּעֵין חֲלוֹם וְלֹא מַמָּשׁ, וְכָל הַנְּבִיאִים אַף הֵם מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה רָאוּ, חוּץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה״ (הושע יב:יא; ויקרא רבה א:יד; יבמות מט:):
פסוק ב:הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁמָּנָה לִתְחִלַּת הַיּוֹבֵל מָנָה; שֶׁהַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל בִּתְחִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְיֹאשִׁיָּהוּ, הִיא הַשָּׁנָה שֶׁמָּצָא חִלְקִיָּהוּ אֶת הַסֵּפֶר (מלכים ב כב:ג,ח), וְכֵן שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כד), שֶׁהִיא הָיְתָה תְּחִלַּת הַיּוֹבֵל. יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה (מלכים ב כב:א), צֵא מֵהֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שֶׁעָבְרוּ כְּבָר, נִשְׁתַּיְּרוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. יְהוֹיָקִים מָלַךְ אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מלכים ב כג:לו), הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וִיכָנְיָה בְּנוֹ לֹא מָלַךְ אֶלָּא שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְגָלָה (מלכים ב כד:ח,טו), וְשָׁנָה שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל הָיְתָה חֲמִישִׁית לְגָלוּתוֹ, הֲרֵי שְׁנַת שְׁלֹשִׁים בַּיּוֹבֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּסוֹף נְבוּאָתוֹ שֶׁנָּתַן סִימָן לְמִנְיַן הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ״ (יחזקאל מ:א), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ערכין יב.): אֵיזֶהוּ שָׁנָה שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהּ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ שְׁנַת הַיּוֹבֵל:
פסוק ג:הָיֹה הָיָה דְבַר ה׳. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מו״ק כה.) הָיָה כְּבָר, לְפִי שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל נָבִיא בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו תְּחִלָּה בָּאָרֶץ, וְשָׁנִינוּ בִּבְרַיְיתָא דִּמְכִילְתָּא (מכילתא בשלח שירה ז): ״בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ״ (יחזקאל ב:א) הוּא הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים (מכילתא שם): ״בֶּן אָדָם חוּד חִידָה״ (יחזקאל יז: ב) הוּא תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁאוֹתָהּ נְבוּאָה נֶאֶמְרָה לוֹ קֹדֶם שֶׁגָּלוּ, שֶׁהִיא רְאוּיָה לֵיאָמֵר לוֹ בָּאָרֶץ, שֶׁאֵין מְפֹרָשׁ בָּהּ גּוֹלָה, וְהִיא נִכֶּרֶת תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתוֹ אֲלֵיהֶם. וְיוֹנָתָן אַף הוּא כָּךְ תִּרְגֵּם: ״מֶהֱוֵי הֲוֵי פִּתְגָּם נְבוּאָה מִן קֳדָם ה׳ עִם יְחֶזְקֵאל בַּר בּוּזִי כַּהֲנָא בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, תָּב תִּנְיָינוּת אִתְמַלַּל עִמֵּיהּ בִּמְדִינַת אַרְעָא כַּשְׂדָּאֵי״. וִיחֶזְקֵאל גָּלָה עִם הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, שֶׁגָּלוּ עִם יְהוֹיָכִין:
פסוק ג:יַד ה׳. כָּל לְשׁוֹן יָד הָאֲמוּרָה בְּסֵפֶר זֶה, וּבְכָל לְשׁוֹן נְבוּאָה, אֵינָהּ אֶלָּא לְשׁוֹן תֹּקֶף, שֶׁהַנְּבוּאָה תּוֹקֶפֶת עַל כָּרְחוֹ, כְּאָדָם מִשְׁתַּגֵּעַ, דיישטרי״צא בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן. הִיא מֶרְכֶּבֶת כִּסֵּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּעִנְיָן (להלן א:כח); וּלְפִי שֶׁבָּאָה בְחֵמָה, לְהַשְׁחִית אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נִדְמֵית לְרוּחַ סְעָרָה וְעָנָן:
פסוק ד:בָּאָה מִן הַצָּפוֹן. חוֹזֶרֶת הָיְתָה מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, שֶׁהִיא בַּצָּפוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״ (ירמיה א:יד). וְלָמָּה הָלְכָה שָׁם? כְּדֵי לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם תַּחַת נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבַּבְלִיִּים: בְּיַד אֻמָּה שְׁפָלָה מָסַר אֶת בָּנָיו, שֶׁכַּשְׂדִּים אֻמָּה שְׁפָלָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה הָעָם לֹא הָיָה״ (ישעיה כג:יג), כָּךְ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה יג:):
פסוק ד:וְנֹגַהּ לוֹ. לֶעָנָן סְבִיבָיו, מִבַּחוּץ, רֶמֶז הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגָּאֵל מִשָּׁם:
פסוק ד:כְּעֵין הַחַשְׁמַל. חַשְׁמַל – מַלְאָךְ שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ, וּכְעֵין גָּוֶן שֶׁלּוֹ רָאָה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חגיגה יג.): מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְהָיָה מֵבִין בְּחַשְׁמַל, וְיָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל וַאֲכָלַתּוּ; וְעוֹד אָמְרוּ כִּי הַמִּלָּה מֻרְכֶּבֶת, בְּאָמְרָם (שם): מַאי חַשְׁמַל? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת; בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, עִתִּים חָשׁוֹת וְעִתִּים מְמַלְּלוֹת: בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – חָשׁוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מְמַלְּלוֹת, כְּלוֹמַר: מְשַׁבְּחוֹת וּמְהַלְּלוֹת אֶת הַשֵּׁם; וְיִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא חַשְׁמַל שֵׁם הָעַיִן, שֶׁהוּא קָרוֹב לְעֵין הָאֵשׁ, כִּי אָמַר חַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְאָמַר ״כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה״ (יחזקאל א:כז), וְאָמַר בַּמַּרְאֶה הַשְּׁנִיָּה ״וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַל״ (יחזקאל ח:ב):
פסוק ד:וּמִתּוֹכָהּ. שֶׁל אוֹתָהּ הָאֵשׁ, רָאִיתִי כְּעֵין חַשְׁמַל הַנִּרְאֶה מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; וְלֹא נוֹדַע מַהוּ. וּמִדְרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ (חגיגה יג:): חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת, אֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל הָעִנְיָן:
פסוק ה:דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה. יֵשׁ לִתְמוֹהַּ, שֶׁהֲרֵי אַף דְּמוּת שׁוֹר וְאַרְיֵה וְנֶשֶׁר לָהֵנָּה (יחזקאל י:יד)! וְנִרְאֶה בְּעֵינַי: לְפִי שֶׁזֶּה אָב לְכֻלָּם, קִלֵּס הַנָּבִיא אֶת הַמֶּרְכָּבָה בּוֹ; וְהוּא דְּמוּת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (בראשית רבה פב:ב):
פסוק ו:וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת. לְאַחַת זוֹ, לְפַרְצוּף הָאָדָם לְבַדָּהּ, הָיוּ אַרְבָּעָה פָנִים, וְכֵן לָאַרְיֵה וְלַנֶּשֶׁר וְלַשּׁוֹר (יחזקאל י:יד), הֲרֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לַחַיָּה, וְכֵן לְכָל חַיָּה וְחַיָּה; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְכָל אֶחָד מִן הַפָּנִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לַחַיָּה, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מָאתָן וְחַמְשִׁין וְשִׁיתָא גַּפִּין״:
פסוק ז:רֶגֶל יְשָׁרָה. ״רַגְלִין כֵּיוָנִין״ (תרגום יונתן), מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה. דָּבָר אַחֵר: יְשָׁרָה, שֶׁאֵין לָהֶם קְפִיצִים אַרְכּוּבוֹת לָכוֹף אֶת שׁוֹקֵיהֶם (בראשית רבה סה,כא), לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם יְשִׁיבָה וְלֹא שְׁכִיבָה, וְאֵין צְרִיכִין לִהְיוֹת קְפִיצִין כְּעֵין שֶׁיֵּשׁ לַבְּהֵמָה, קֶפֶץ עֶלְיוֹן וְקֶפֶץ תַּחְתּוֹן, שֶׁבָּהֶם הִיא כּוֹפֶפֶת שׁוֹקֶיהָ לִשְׁכַּב:
פסוק ז:רֶגֶל עֵגֶל. רֶגֶל עָגוֹל, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רִיגְלִין סְגַלְגָּלִין״:
פסוק ז:וְנוֹצְצִים. מִתּוֹךְ זַהֲרוֹרִיתָם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יוֹצְאוֹת מֵהֶם נִצּוֹצוֹת, כְּדַאֲמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (לז:): אַף הִיא עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב וְכוּ׳, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת נִצּוֹצוֹת יוֹצְאִין הֵימֶנָּה וְכוּ׳:
פסוק ז:כְּעֵין. כְּמוֹ כְּמַרְאֵה:
פסוק ז:נְחֹשֶׁת קָלָל. מְזֻקָּק וּמֵאִיר, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״קָלוּי בָּאֵשׁ״ (ויקרא ב:יד):
פסוק ח:וְיָדִי אָדָם מִתַּחַת כְּנָפֶיהָ׳. כְּתַרְגּוּמוֹ ״לְמִחְתֵי בְּהוֹן גּוּמְרִין דְּאִישָׁא וְגוֹ׳״ וְכֵן אָנוּ מוֹצְאִים בְּסֵפֶר זֶה ״וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת יָדוֹ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרוּבִים וַיִּשָּׂא וְיִתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים״ (יחזקאל י:ז) וְכֵן אַחֲרָיו ״וְיִרְאוּ לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם וְגֵו׳״ (יחזקאל י:ח) יְדֵי אָדָם חוֹתוֹת אֶת הָאֵשׁ וְנוֹתְנוֹת לַכְּרוּב וְהַכְּרוּב לַשָּׁלִיחַ כְּדֵי שֶׁיִּצְטַנְּנוּ הַגֶּחָלִים מִיָּד אֶל יָד לְהָקֵל הַפֻּרְעָנִיּוֹת מֵעַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק ח:עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם. לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם פָּנִים וּכְנָפַיִם לְכָל רוּחַ:
פסוק ח:וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״שָׁוֶה לְאַרְבַּעְתָּן״:
פסוק ט:חוֹבְרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם. כְּנָפָהּ שֶׁל זוֹ פְּרוּשָׂה לְצַד כְּנָפָהּ שֶׁל זוֹ לְכָאן וְכֵן לְכָאן, עַד שֶׁחוֹבְרוֹת וּמַגִּיעוֹת זוֹ לָזוֹ, וּבְכָךְ הֵם מְכַסּוֹת פְּנֵיהֶם, שֶׁהַכְּנָפַיִם פְּרוּשׂוֹת לְמַעְלָה מִן הַפָּנִים:
פסוק ט:לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן. אִם רוֹצוֹת לָלֶכֶת לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצוּ, אֵין צְרִיכוֹת לְהָסֵב פְּנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם פָּנִים לְכָל צַד, לְפִיכָךְ אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ, לְצַד פָּנָיו שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהֵם רוֹצִים לָלֶכֶת, יֵלֵכוּ:
פסוק יא:וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה. אִלְמָלֵא שֶׁרָאִיתִי טַעַם זָקֵף גָּדוֹל נָקוּד עַל וּפְנֵיהֶם, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ לְפָרְשׁוֹ, אֲבָל הַנִּיקּוּד לִמְּדַנִי לְהַבְדִּילָם זוֹ מִזּוֹ וּלְהַעֲמִיד תֵּיבַת וּפְנֵיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְכֵן פֵּירוּשׁוֹ: וּפְנֵיהֶם לָהֶם, וְכַנְפֵיהֶם הָיוּ פְּרוּדוֹת לְמַעְלָה מִפְּנֵיהֶם וּמְכַסּוֹת אוֹתָם, כֵּיצַד? לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ. לְכָל פָּנִים וּפָנִים שְׁתַּיִם כַּנְפֵיהֶם חוֹבְרוֹת לְכָל אַחַת, כְּנַף חַיָּה זוֹ פְּרוּשָׂה לְצַד כְּנַף חַיָּה זוֹ, וְשֶׁל זוֹ לְצַד זוֹ, וְהַפָּנִים שֶׁבֵּינְתַּיִם מְכֻסִּים בָּהֶם. וְדוּגְמַת לְשׁוֹן מִקְרָא זֶה יֵשׁ עוֹד בְּפָרָשָׁה זוֹ: ״וְגַבֵּיהֶם וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם״ (יחזקאל א:יח) – תֵּיבַת ״וְגַבֵּיהֶם״ עוֹמֶדֶת בְּעַצְמָהּ:
פסוק יא:וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת. וּשְׁתֵּי כְנָפַיִם הַנּוֹתָרוֹת מְכַסּוֹת אֶת גְּוִיּוֹתֵיהֶנָה:
פסוק יב:אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ. הָרָצוֹן לָלֶכֶת:
פסוק יג:הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. הַמַּרְאָה הַזֹּאת מִתְהַלֶּכֶת בְּכָל הַחַיּוֹת:
פסוק יג:וְנֹגַהּ לָאֵשׁ. יוֹתֵר מֵאֵשׁ שֶׁלָּנוּ:
פסוק יג:בָּרָק. פְלַנְדוֹרְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יד:רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (חגיגה יג:): רָצוֹא וָשׁוֹב כְּלַהֶבֶת הַכִּבְשָׁן, שֶׁיּוֹצְאָה תָּמִיד מִפִּי הַכִּבְשָׁן וּמְמַהֶרֶת לַחֲזוֹר וְלִיכָּנֵס; כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאוֹת רֹאשָׁן מִתַּחַת הָרָקִיעַ הַנְּטוּיָה לְמַעְלָה מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (יחזקאל א:כב), נִרְתָּעוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וּמְמַהֲרוֹת לְהָשִׁיב אֶת רֹאשָׁן:
פסוק יד:כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. דְלָאטַנְצִי״לָא בְּלַעַ״ז וְגוֹוֶן אֵשׁ לָהֶם כְּגוֹוֶן אֵשׁ הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִין (חגיגה יג:) שֶׁמְּזַקְּקִין זָהָב בְּכוּר בְּתוֹכָן, וְהָאֵשׁ שֶׁיּוֹצְאָה מִשָּׁם צְבוּעָה בִּגְוָנִים. (תוספות וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים הֶבְזֵק לְשׁוֹן פָּזוּר, כְּפִי שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (בראשית רבה נ:א): כְּמַרְאֵה הַבָּזָק רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פַּרְטָא כָּזֶה שֶׁבּוֹזֵק גֶּפֶת בְּכִירָה, כְּלוֹמַר שֶׁמְּפַזֵּר גֶּפֶת שֶׁהוּא פְּסֹלֶת הַזֵּתִים בְּכִירָה, שֶׁהוּא מִתְלַהֵט בִּמְהֵרָה וּמַעֲלֶה לַהַב וְהַלַּהַב עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ רָצוֹא וָשׁוֹב. וְעוֹד יֵשׁ בְּדִבְרֵיהֶם בָּזָק לְשׁוֹן פִּזּוּר (סנהדרין קח:): בָּזַק בְּהוּ עַפְרָא וְהָווּ חַרְבֵּי, כְּלוֹמַר פִּזֵּר; וְכֵן בַּמִּשְׁנָה (ערובין י:יד): בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּב הַכֶּבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְלִיקוּ; וְיֵשׁ מַשְׁמַע בָּזָק כְּמוֹ בָּרָק, וְהוּא לְשׁוֹן חִפּוּשׁ עד כאן תוספות, סא״א):
פסוק טו:אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ. בְּרִצְפַּת הָרָקִיעַ:
פסוק טו:לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. שֶׁל כָּל חַיָּה; אוֹ הָאוֹפַן יֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה פָנִים. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (חגיגה יג:): זֶה סַנְדַּלְפוֹן, הָעוֹמֵד בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְבֵין הַחַיּוֹת; אֲבָל לְפִי הָעִנְיָן אָנוּ לְמֵדִין, שֶׁהָאוֹפַנִּים אַרְבָּעָה הֵם:
פסוק טז:כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ. כְּמוֹ אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ תַּרְשִׁישׁ, קְרִישְׁטָ״ל בְּלַעַ״ז:
פסוק טז:כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפָן. קָבוּעַ בְּתוֹךְ הָאוֹפָן שְׁתִי וָעֵרֶב, לְפִי שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת לְכָל עֵבֶר פְּנֵיהֶם (יחזקאל א:יב) לְאַרְבַּע רוּחוֹת, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הָאוֹפָן מְגַלְגֵּל לְאַרְבַּע רוּחוֹת:
פסוק יז:עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן וְגוֹ׳. בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹתָן לוֹמַר, שֶׁאֵין הָאוֹפַנִּים מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶם, שֶׁאַף הֵם עֲשׂוּיִין לְכָךְ:
פסוק יח:וְגַבֵּיהֶן. וְגַב יֵשׁ לָהֶם:
פסוק יח:וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם. מְאֻיָּמִים הֵם לָרוֹאֶה אוֹתָם; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין וְיִרְאָה לָהֶם – בְּמוֹרָא עוֹמְדִים:
פסוק יח:וְגַבּוֹתָם. אִילוֹיְר שׁוֹרְצִילִי בְּלַעַ״ז:
פסוק יח:מְלֵאוֹת עֵינַיִם סָבִיב. לִרְאוֹת לְכָל רוּחַ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם:
פסוק יט:מֵעַל הָאָרֶץ. מֵעַל רִצְפַּת הָרָקִיעַ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״מִלְּרַע לְרוּם שְׁמַיָּא״, כְּלוֹמַר: בְּהִנָּשְׂאָם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה:
פסוק כ:הָרוּחַ. הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק כ:שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לָהֶם לְצַד זֶה לְכוּ, שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחַיּוֹת, וְרוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים:
פסוק כא:בְּלֶכְתָּם. הַחַיּוֹת:
פסוק כא:יֵלְכוּ. הָאוֹפַנִּים:
פסוק כב:הַקֶּרַח הַנּוֹרָא. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״גְּלִיד חֲסִין״, גְּלִיאָ״ה פוֹרְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כג:יְשָׁרוֹת. מְכֻוָּנוֹת:
פסוק כד:כְּקוֹל מַיִם רַבִּים. יָכוֹל קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּקוֹל שַׁדַּי, כְּקוֹל הַמְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים ״קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ, קוֹל ה׳ שֹׁבֵר אֲרָזִים״ (תהילים כט:ד-ה):
פסוק כד:קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה. ״קָל מִלּוּלֵיהֶן כַּד מוֹדָן וּמְבָרְכִין קֳדָם רִבּוֹנֵיהוֹן כְּקָל מַשְׁרִיַּית מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא״ (תרגום יונתן):
פסוק כד:בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. מִלְּהַשְׁמִיעַ קוֹל. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בִּמְקוֹמֵיהוֹן מְשַׁתְּקָן גַּפֵּיהוֹן מִן קֳדָם דִּבּוּרָא״, דִּבּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לְרֹאשָׁן לְהַשְׁמִיעַ לַנְּבִיאִים שְׁלִיחוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְהוֹלֵךְ: ״וַיְהִי קוֹל וְגוֹמֵר״ (יחזקאל א:כה). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, קדושים ו): בְּעָמְדָם מִלְּקַלֵּס, בִּשְׁבִיל צַדִּיקִים שֶׁיְּקַלְּסוּ תְּחִלָּה:
פסוק כה:וַיְהִי קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לִזְמַן דַּהֲוָה רַעֲוָא קֳדָמוֹהִי לְאַשְׁמָעוּתָא דִּבּוּרָא לְעַבְדוֹהִי נְבִיאֵי, הֲוָה קָלָא מִשְׁתְּמַע מֵעִילּוּי רְקִיעַ מִבֵּין כְּרוּבַיָּא מִתְּחוֹת רְקִיעָא דְּעַל רֵישֵׁיהוֹן״:
פסוק כה:תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. מֵאֵימַת הַדִּבּוּר:
פסוק כז:וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל. לֹא נִתַּן רְשׁוּת לְהִתְבּוֹנֵן בְּמִקְרָא זֶה (חגיגה יג.):
פסוק כז:בֵּית לָהּ. מִלִּפְנִים לָהּ כְּמַרְאֵה אֵשׁ:
פסוק כח:וָאֶפֹּל עַל פָּנַי. ״וְאִשְׁתַּטְחִית״ (תרגום יונתן):
פסוק כח:וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר. וּמָה דִּבֵּר?
