פסוק א:וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם וְגוֹ׳. בֶּן אָדָם קוֹרֵא לִיחֶזְקֵאל, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה הַמֶּרְכָּבָה הוֹלֵךְ בֵּין עֲלִיָּה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּמַלְאָכִים, לוֹמַר: אֵין כָּאן יְלוּד אִשָּׁה אֶלָּא זֶה (וכל זה אי״ש אח״ד הטעים כן לרבינו והנאהו). וְלִי נִרְאֶה, שֶׁלֹּא קְרָאוֹ בֶּן אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְּהֵא דַעְתּוֹ רְחָבָה עָלָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה גַּס לִבּוֹ בְּמַרְאֵה הַמֶּרְכָּבָה וּבְמַלְאֲכוֹת עֶלְיוֹנִים סא״א
פסוק ב:אֵת מְדַבֵּר אֵלָי. אֶת הַמִּתְדַּבֵּר עִמִּי; וְכָבוֹד הוּא לִכְתֹּב מִדַּבֵּר כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהָאוֹמֵר ״מְדַבֵּר״ בִּשְׁוָ״א נִשְׁמָע כְּאָדָם הַמְדַבֵּר לַחֲבֵירוֹ, פּוֹנֶה אֵלָיו פָּנִים אֶל פָּנִים, וְהָאוֹמֵר מִדַּבֵּר (בחיר״ק) מַשְׁמָעוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֵּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בִּכְבוֹדוֹ, וּשְׁלוּחָיו יִשְׁמְעוּ; בּוֹרְפָאלִי״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים. שְׁנֵי שְׁבָטִים קְרוּיִין שְׁנֵי גוֹיִם (בראשית רבה פב:ד):
פסוק ד:וְהַבָּנִים. לְפִי שֶׁאָמַר אֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי (יחזקאל ב:ג), וְאֵלּוּ בְנֵיהֶם קְשֵׁי פָנִים:
פסוק ה:וְהֵמָּה. שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ, שֶׁמָּא יֶחְדְּלוּ מִלִּשְׁמֹעַ:
פסוק ה:כִּי יָדַעְתִּי כִּי בֵית מְרִי. הֵם אַנְשֵׁי קִנְתּוּרִין, אֶלָּא שֶׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁיֵּדְעוּ לְעֵת פֻּרְעָנוּתָם כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם שֶׁהוֹכִיחָם, וְלֹא שָׁמְעוּ:
פסוק ו:סָרָבִים. לְשׁוֹן מַרְדּוּת, כְּלוֹמַר: סַרְבָנִים; וְדוּנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן קוֹצִים, וְעֶשְׂרִים שֵׁמוֹת לָהֶם:
פסוק ו:וְסַלּוֹנִים. לְשׁוֹן קוֹצִים, וְכֵן ״סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִיב״ (יחזקאל כח:כד):
פסוק ו:וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב. הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה מוֹכִיחַ יִלְאוּךָ וְיַקְנִיטוּךָ, כְּאִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב עַל עַקְרַבִּים, הָעוֹקְצִין אוֹתְךָ מִכָּל צְדָדֶיךָ:
פסוק ו:עַקְרַבִּים. אַגְלִינְטִייֵ״רְשׁ בְּלַעַ״ז. לָשׁוֹן אַחֵר: עַקְרַבִּים מַמָּשׁ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבְגוֹ עַמָּא דְּעוֹבָדֵיהוֹן דְּמָן לְעַקְרַבִּין אַתְּ יָתִיב״:
פסוק ח:אַל תְּהִי מֶרִי. מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי:
פסוק ח:פְּצֵה. פְּתַח, וְכֵן ״פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם״ (איכה ג:מו):
פסוק ח:פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל. מָשָׁל הוּא: ״הַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע״ (דניאל ט:יח; מלכים ב יט:טז), וְיֶעֱרַב לְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה אוֹכֵל מַאֲכָל לְרַעֲבוֹן:
פסוק ח:אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן אֵלֶיךָ. מַה הִיא הַנְּתִינָה? הִיא ״מְגִלַּת הַסֵּפֶר״ (יחזקאל ב:ט):
פסוק ט:וְהִנֵּה וְגוֹ׳. יֵשׁ דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵיבָה, כְּמוֹ ״הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ״ (בראשית יט:כג) ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״ (מלאכי ג:כ) ״אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ״ (בראשית לב:ט):
פסוק י:פָּנִים וְאָחוֹר. ״מָה דַּהֲוָה מִן שְׁרוּיָא וּמָה דְּעָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּסוֹפָא״ (תרגום יונתן):
פסוק י:קִינִים. פֻּרְעָנוּת שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:
פסוק י:וָהֶגֶה. מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁיְּרַנְּנוּ עָלָיו לֶעָתִיד לָבֹא:
פסוק י:וָהִי. נְהִי שֶׁל רְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא (עירובין כא.):
