פסוק א:חֶרֶב חַדָּה. סִימָן לְחֶרֶב נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק א:תַּעַר הַגַּלָּבִים. הָרַצְעָנִים, וְלָשׁוֹן יְוָנִי הוּא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ׳פַּרְקְמַצִי״ר׳ בְּלַעַ״ז; וּמְנַחֵם חִבֵּר תַּעַר הַגַּלָּבִים – תַּעַר הַגּוֹלְחִים, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּתּוֹרָה:
פסוק ב:בְּתוֹךְ הָעִיר. אֲשֶׁר חַקּוֹתָ עַל הַלְּבֵנָה, כִּכְלוֹת יְמֵי מְצוֹרְךָ; אוֹת הִיא שֶׁיִּכְלוּ שְׁלִישִׁיתָם בְּזַלְעֲפוֹת רָעָב בְּתוֹכָהּ, שֶׁהֵם כָּאֵשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב״ (איכה ה:י):
פסוק ב:תַּכֶּה. אוֹתָהּ בַּחֶרֶב:
פסוק ב:סְבִיבוֹתֶיהָ. סְבִיב אוֹתָהּ לְבֵנָה, סִימָן עַל הַבּוֹרְחִים מִן הָעִיר שֶׁיַּשִּׂיגוּם כַּשְׂדִּים וְיַהַרְגוּם סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ב:וְהַשְּׁלִישִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ. סִימָן לַגּוֹלִים שֶׁיֵּלְכוּ לְמִצְרַיִם, יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וַחֲבוּרָתוֹ; וְשָׁם אָרִיק חֶרֶב אַחֲרֵיהֶם – שֶׁהָלַךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וְהֶחֱרִיב אֶת מִצְרַיִם, וְשָׁם נֶהֶרְגוּ (ירמיה מב:טז; מג:ה-ז; מו:יג-כו):
פסוק ג:וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ. אֵלּוּ מְתֵי מְעַט שֶׁיִּגְלוּ לְבָבֶל וְיִחְיוּ:
פסוק ד:וּמֵהֶם עוֹד תִּקַּח. מֵאוֹתָם מְתֵי מְעָט:
פסוק ד:וְשָׂרַפְתָּ אוֹתָם בָּאֵשׁ. סִימָן לְאַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְצִדְקִיָּה בֶּן מַעֲשֵׂיָה, ״אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל״ (ירמיה כט:כב):
פסוק ד:מִמֶּנּוּ תֵצֵא אֵשׁ. מִן הָרְמָזִים הָאֵלֶּה שֶׁאֲנִי רוֹמֵז לְךָ תֵּצֵא הַפּוּרְעָנִיּוֹת לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל:
פסוק ה:בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ. בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם (תנחומא, קדושים י):
פסוק ו:וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי. וַתַּחֲלִיף אֶת מִשְׁפָּטַי:
פסוק ו:מִן הַגּוֹיִם. שֶׁכָּךְ כָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה ״וַיַּתַע מְנַשֶּׁה אֶת יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לַעֲשׂוֹת רַע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד ה׳ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (דברי הימים ב לג:ט); וְיֵשׁ פּוֹתְרִים, שֶׁהַגּוֹיִם לֹא קִבְּלוּ תּוֹרָתִי, וְהֵם קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם וְעָבְרוּ עָלֶיהָ:
פסוק ז:יַעַן הֲמָנְכֶם. יַעַן הִזְמִינְכֶם אֶת עַצְמְכֶם לְהֶפְקֵר מִן הַגּוֹיִם:
פסוק ז:הֲמָנְכֶם. לְשׁוֹן ״וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ״ (דניאל א:ה); וּמְנַחֵם פֵּתְרוֹ לְשׁוֹן ׳הוֹמֶה׳, כְּמוֹ ״הָמוּ גוֹיִם״ (תהלים מו:ז):
פסוק ז:וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם. שֶׁהֵם לֹא הֵמִירוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים, וְאַתֶּם הֲמַרְתֶּם כְּבוֹדִי בְּלֹא יוֹעִיל (ירמיה ב:יא); וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין לט:): כַּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם:
פסוק ח:גַּם אֲנִי. אַתְּ בָּגַדְתְּ עָלַי, וְגַם אֲנִי הִנְנִי עָלַיִךְ:
פסוק יג:וְהַנִּיחוֹתִי חֲמָתִי. כְּשֶׁאֶנָּקֵם בָּם תָּנוּחַ חֲמָתִי וְלֹא תְצִיקֵנִי רוּחִי:
פסוק יג:וְהִנֶּחָמְתִּי. וְאֶתְנַחֵם עַל הַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתֶּם אוֹתִי:
פסוק יד:וְלְחֶרְפָּה. דִישְׁטְרוֹיְ״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק טו:וְגִדּוּפָה. בִּזָּיוֹן:
פסוק טו:מוּסָר. יִסּוּרִין:
פסוק טו:וּמְשַׁמָּה. תִּמָּהוֹן:
פסוק טז:וְרָעָב אוֹסִיף עֲלֵיכֶם. הוּא רָעָב הַפְּרוּטָה הַכָּלָה מִן הַכִּיס; כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פסוק טז:מַטֵּה לָחֶם. ״מַשְׁעַן לֶחֶם״ (ישעיה ג:א):