פסוק א:לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. אָמַר כֵּן לְפִי שֶׁיִּצְחָק אָבִיו הָיָה רְצוֹנוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיִם מִפְּנֵי הָרָעָב וְאָמַר לוֹ הָאֵל ״אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה״ (בראשית כו:ב); וְזָבַח זְבָחִים בִּבְאֵר שָׁבַע שֶׁהוּא בִּקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן, וְקֹדֶם שֶׁיֵּצֵא מִן הָאָרֶץ רָצָה לָדַעַת רְצוֹן הָאֵל אִם יִמְנָעֵנּוּ כַּאֲשֶׁר מָנַע אָבִיו יִצְחָק אוֹ לֹא, וְזָבַח זְבָחִים כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו רוּחַ נְבוּאָה.
פסוק ב:יַעֲקֹב יַעֲקֹב. כָּפַל לוֹ הַקְּרִיאָה, לְפִי שֶׁעָמַד כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ נְבוּאָה, קָרָאוֹ פַּעֲמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן כִּי רוּחַ נְבוּאָה הִיא שֶׁקּוֹרֵא לוֹ.
פסוק ג:אֱלֹהֵי אָבִיךָ. שֶׁמְּנַעְתִּיו מֵרְדָה מִצְרַיִם, אֲבָל לְךָ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִירָא מֵרֶדֶת שָׁם, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם, וְתֵרֵד אַתָּה וּבֵיתְךָ.
פסוק ג:אֲשִׂימְךָ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אָשִׂים בָּנֶיךָ. וְכֵן אָעַלְךָ, אַעֲלֶה בָּנֶיךָ מִשָּׁם לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
פסוק ד:אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ. שֶׁלֹּא יִקְרְךָ רַע בַּדֶּרֶךְ.
פסוק ד:וְאָנֹכִי אַעַלְךָ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ כְּשֶׁיַּעֲלוּהוּ לְקִבְרוֹ. וְאָמַר גַּם־עָלֹה, עַל בָּנָיו שֶׁיַּעֲלוּם מִשָּׁם.
פסוק ד:וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו״ (בראשית נ:א), וּבִשְּׂרוֹ בָּזֶה שֶׁיִּשָּׁאֵר יוֹסֵף אַחֲרָיו לְכַלְכֵּל בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁחָיָה אַחֲרָיו.
פסוק ז:בְּנֹתָיו. דִּינָה בִּתּוֹ וְכַלּוֹתָיו.
פסוק ז:וּבְנוֹת בָּנָיו. כַּלּוֹתָם וְשֶׂרַח בַּת אָשֵׁר.
פסוק י:וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית. נִרְאֶה כִּי כֻּלָּם נִזְהֲרוּ בְּמִצְוַת אַבְרָהָם זְקֵנָם שֶׁלֹּא לִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, וְשִׁמְעוֹן גַּם כֵּן, אֶלָּא אַחַר שֶׁלָּקַח אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְהָיָה לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה לָקַח אִשָּׁה אַחֶרֶת כְּנַעֲנִית וְהָיָה לוֹ מִמֶּנָּה שָׁאוּל, לְפִיכָךְ פִּרְסְמוֹ הַכָּתוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ כִּי כְּנַעֲנִית זֹאת הִיא דִּינָה וּקְרָאָהּ כְּנַעֲנִית לְפִי שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי, וְשִׁמְעוֹן נְשָׂאָהּ לְאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
פסוק טו:כָּל־נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ. וּבְפִרְטָן אֵין אָנוּ מוֹצְאִים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קכג) כִּי יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת, לְפִיכָךְ לֹא מָנָה אוֹתָהּ בִּפְרָט, כִּי לֹא נוֹלְדָה כְּשֶׁבָּאוּ בַּחוֹמָה הַחִיצוֹנָה, וְקֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ הַחוֹמָה הַפְּנִימִית נוֹלְדָה, לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, וְזֶהוּ בְנוֹתָיו כִּי שְׁתֵּי בָנוֹת הָיוּ: דִּינָה וְיוֹכֶבֶד. וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא, וְכֵן כָּתַב אָבִי אַבָּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי יַעֲקֹב בִּכְלַל הַשִּׁבְעִים, וְכֵן אָמַר בַּתְּחִלָּה ״יַעֲקֹב וּבָנָיו״ (בראשית מו:ח); וּלְפֵרוּשָׁם יִהְיֶה טַעַם וּבְנוֹתָיו כְּטַעַם ״וּבְנֵי דָן חֻשִׁים״ (בראשית מו:כג).
פסוק כג:וּבְנֵי דָן חֻשִׁים. לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא בֵּן אֶחָד וּשְׁמוֹ חֻשִׁים. וְאָמַר וּבְנֵי כְּאִלּוּ אָמַר כָּל הַבָּנִים שֶׁהָיוּ לֹא הָיָה אֶלָּא זֶה, וְכֵן ״וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה״ (דברי הימים א ב:ח).
פסוק כו:כָּל־נֶפֶשׁ הַבָּאָה. אָמַר בָּזֶה הַמִּסְפָּר פְּעָמִים חֶשְׁבּוֹן הַזְּכָרִים, כְּמוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר, שִׁבְעָה, וּפְעָמִים חֶשְׁבּוֹן הַנְּקֵבוֹת כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, לְפִי שֶׁהַגּוּף בִּלְשׁוֹן זָכָר וְהַנֶּפֶשׁ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה.
פסוק כז:הַבָּאָה. מִלְעֵיל, שֶׁהוּא פֹּעַל עָבָר, וּפֵרוּשׁוֹ אֲשֶׁר בָּאָה.
פסוק כז:וּבְאָמְרוֹ מִצְרַיְמָה. וְהֵם לֹא בָּאוּ לְעִיר מִצְרַיִם בְּבוֹאָם אֶלָּא בְּגֹשֶׁן, רוֹצֶה לוֹמַר מִצְרַיְמָה לְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגֹשֶׁן בִּכְלָלָהּ.
פסוק כח:וְאֶת יְהוּדָה. יַעֲקֹב שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה אֶל יוֹסֵף שֶׁיּוֹרֶה לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ לְגֹשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ יוֹסֵף ״וְיָשַׁבְתָּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מה:י). אוֹ פֵּרוּשׁוֹ לְהוֹרֹת, שֶׁיֵּצֵא לְפָנָיו קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָעִיר שֶׁיּוֹרֶה אוֹתָם אָנָה יִכָּנְסוּ בָּעִיר אוֹ מַה יַּעֲשׂוּ.
פסוק כט:וַיֵּרָא אֵלָיו. פֵּרֵשׁ אֲדֹנִי אֲבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִרְאָה אֵלָיו מֵרָחוֹק, שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ: זֶה יוֹסֵף הַבָּא לִקְרָאתְךָ, עַד גִּשְׁתּוֹ אֵלָיו, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לוֹ בְּפֶתַע פִּתְאֹם.
פסוק כט:וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָיו. בְּגִשְׁתּוֹ אֵלָיו נָפַל עַל צַוְּארֵי אָבִיו וּבָכָה.
פסוק כט:וּפֵרוּשׁ עוֹד יוֹתֵר, כְּמוֹ ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָיו עוֹד״ (שמות ד:ו), כְּלוֹמַר פַּעַם אַחַר פַּעַם, כִּי כְּשֶׁהָיָה בּוֹכֶה וְעָמַד, הָיָה חוֹזֵר עוֹד לִבְכּוֹת. אֲבָל יַעֲקֹב לֹא בָּכָה עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף, אֲבָל בָּכָה בֶּאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָפַל עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף לִבְכּוֹת עַל צַוָּארָיו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (מסכתא דרך ארץ) כִּי יַעֲקֹב הָיָה קוֹרֵא שְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִיכָךְ לֹא בָּכָה יַעֲקֹב עַל צַוָּארָיו.
פסוק ל:אָמוּתָה הַפָּעַם. אֵינִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם אָמוּת הַפַּעַם הַזֹּאת, אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ.
פסוק לא:וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו. אֵין סָפֵק כִּי מֵאָבִיו לָקַח רְשׁוּת תְּחִלָּה, אֶלָּא זָכַר אֶחָיו לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם ״וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה״ (בראשית מו:לג).
פסוק לא:אֶעֱלֶה. הִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ מִמִּצְרַיִם לְגֹשֶׁן, אָמַר ״וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה״ (בראשית מו:כט), וְאֵיךְ אָמַר בְּשׁוּבוֹ לְמִצְרַיִם מִגֹּשֶׁן אֶעֱלֶה? אֶלָּא פֵּרוּשׁ אֶעֱלֶה עַל הַמֶּרְכָּבָה.
פסוק לד:בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. לְפִי שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה, וְעוֹד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקַּח אֶתְכֶם לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ.
פסוק לד:כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן. לְפִי שֶׁאֵין רוֹעִים אוֹתָם אֶלָּא לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם, וּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ מְגַדְּלִין מֵהֶם אֶלָּא מְעַט לְגִזָּה וּלְחָלָב.