פסוק א:בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית. לְגָלוּת יְכָנְיָה:
פסוק ב:מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וְגוֹ׳. אָסוּר לְהִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק זֶה (ראה רש״י יחזקאל א:כז):
פסוק ג:בְּצִיצִית רֹאשִׁי. בִּשְׂעַר רֹאשִׁי, פְּלוּצִיי״ל בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים. הֶרְאַנִי כְּאִלּוּ נוֹשֵׂא אוֹתִי וּמְבִיאַנִי לִירוּשָׁלַיִם:
פסוק ג:שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה. שַׁעַר הָעֲזָרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית לְהַר הַבַּיִת, וְהָיוּ לָהּ שְׁעָרִים לְכָל רוּחוֹתֶיהָ:
פסוק ג:סֵמֶל הַקִּנְאָה. צוּרַת הַקִּנְאָה מְקַנֵּא וּמַקְנִיט לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנְּתָנוּהָ שָׁם לְהַקְנָאוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַרְגִּיזוֹ; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״צֶלֶם דְּקִנְאָתָא דְּמַרְגְּזִין״:
פסוק ה:שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה. לְהַר הַבַּיִת מִחוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי בְּפֶתַח שַׁעַר הַצְּפוֹנִי שֶׁל עֲזָרָה מִבַּחוּץ הָיָה עוֹמֵד, וְדֶרֶךְ צָפוֹנָה לַשַּׁעַר, חוּץ לָעֲזָרָה הוּא:
פסוק ה:מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ. בְּהַר הַבַּיִת, מִצָּפוֹן לְאוֹתוֹ שַׁעַר הָעֲזָרָה הַצְּפוֹנִי; וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהָיָה אוֹתוֹ שַׁעַר מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ:
פסוק ה:בַּבִּאָה. כְּשֶׁאָדָם בָּא לִיכָּנֵס לָעֲזָרָה, מוֹצְאוֹ שָׁם. בַּבִּאָה – אלאנטריא״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי. כְּדֵי שֶׁאֶתְרַחֵק מֵעַל מִקְדָּשִׁי:
פסוק ז:אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר. הִקְרִיבַנִי עַד פֶּתַח אוֹתוֹ שַׁעַר עַצְמוֹ (ראה רש״י יחזקאל ח:ה):
פסוק ז:חוֹר אֶחָד בַּקִּיר. חוֹמַת הָעֲזָרָה:
פסוק ח:חֲתָר נָא בַקִּיר. וְהַרְחֵב אֶת הַחוֹר:
פסוק ח:וְהִנֵּה פֶתַח אֶחָד. דֶּרֶךְ הַחוֹר רָאִיתִי פֶּתַח לִשְׁכָּה אַחַת:
פסוק י:שֶׁקֶץ. עֲשׂוּיִין לְשִׁקּוּץ עֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק י:מְחֻקֶּה. חֲקוּקִין עַל הַקִּיר:
פסוק יא:וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן. חָשׁוּב הָיָה, וּלְמֵדִין דּוֹרוֹ הֵימֶנּוּ, לְפִיכָךְ הִקְפִּיד עָלָיו:
פסוק יא:וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת. תִּימּוֹר קִיטוֹר עֲנַן הַקְּטֹרֶת; וְלָשׁוֹן עֲתַר – ׳מַרְבִּית׳, וְכֵן ״הַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם״ (יחזקאל לה:יג), וְכֵן ״נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״ (משלי כז:ו); וְכֵן חִבְּרָן מְנַחֵם בְּמַחֲלֹקֶת אַחַת שְׁלָשְׁתָּן, וּפֵירֵשׁ: עִנְיָן מְרֻבֶּה הֵמָּה, אַךְ כָּל אֶחָד לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם:
פסוק יב:בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ. מְשׁוּכָה בְּרִצְפַת אַבְנֵי שַׁיִשׁ, לְשׁוֹן ״וְשַׂכֹּתִי כַפִּי״ (שמות לג:כב):
פסוק יד:אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה׳. תּוֹךְ חֲלַל הָעֲזָרָה, אֶל פֶּתַח הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן; דְּאָמַר מַר (זבחים נה:): שְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם (תמיד ל:):
פסוק יד:מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז. דְּמוּת אֶחָד שֶׁמְּחַמְּמוֹת אוֹתוֹ מִבִּפְנִים, וְהָיוּ עֵינָיו שֶׁל עוֹפֶרֶת וְהֵם נִתּוֹכִין מֵחוֹם הַהֶסֵּק וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ בּוֹכֶה, וְאוֹמְרוֹת: תִּקְרוֹבֶת הוּא שׁוֹאֵל:
פסוק יד:תַּמּוּז. לְשׁוֹן הֶיסֵּק, כְּמוֹ ״עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ״ (דניאל ג:יט), ״וְאַתּוּנָא אֲזֵה יַתִּירָה״ (שם):
פסוק יד:מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז. פִּיישְׁנְ״ט פְּלוֹרִי״ר לָא״ל קָאלְפִּי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק טז:וַיָּבֵא אוֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה׳ הַפְּנִימִית. הִיא הָעֲזָרָה, כִּי הַר הַבַּיִת נִקְרָא ״הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה״ (יחזקאל מ:יז), וְעַד עַכְשָׁיו בְּתוֹכָהּ הָיָה עוֹמֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא נִכְנַס בְּשַׁעַר הַצְּפוֹנִי, וְהֶרְאָהוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת אֶת צוּרַת הַתַּמּוּז, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ לְמִזְרָח לִפְנֵי הַהֵיכָל וְהַמִּזְבֵּחַ:
פסוק טז:וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וגו׳. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הַהֵיכָל, אֶלָּא מַגִּיד שֶׁהָיָה אֲחוֹרֵיהֶם מְגֻלֶּה, שֶׁהָיוּ פּוֹעֲרִין עַצְמָם וּמַתְרִיזִין כְּלַפֵּי מַטָּה (סוכה נג:):
פסוק טז:מִשְׁתַּחֲוִיתֶם. בִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת הוּא מְשַׁמֵּשׁ, לְשׁוֹן ׳הַשְׁחָתָה׳ וּלְשׁוֹן ׳הִשְׁתַּחֲוָיָה׳, כֵּן הוּא בִּירוּשַׁלְמִי (סוכה ה, ה): מַשְׁחִיתִים הַהֵיכָל וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאִינוּן מִתְחַבְּלִין וְסָגְדִין״. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן ׳שָׁחוֹחַ׳, כְּמוֹ ״שְׁחִי וְנַעֲבוֹרָה״ (ישעיה נא, כג):
פסוק יז:הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה. הַמְעַט לָהֶם וְקַל בְּעֵינֵיהֶם שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם?
פסוק יז:מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת. אִם הָיוּ חֲדֵלִים מֵעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּבֵיתִי פֹּה:
פסוק יז:כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס. וְנָקֵל בְּעֵינֵיהֶם אוֹתוֹ עָוֹן, וַיָּשׁוּבוּ לְהַכְעִיסֵנִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי בַּתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה:
פסוק יז:וְהִנָּם שׁוֹלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם. וְהִנֵּה שׁוֹלְחִים אֶל חוֹטְמָם אֶת רֵיחַ רַע שֶׁל זְמוֹרָה זוֹ, שֶׁהֵם מְזַמְּרִים בָּרוּחַ הַיּוֹצֵא מִפִּי טַבַּעַת, כְּלוֹמַר: בָּשְׁתָּם זֶה אֶל פְּנֵיהֶם יָשׁוּב. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ וְהִנָּם שׁוֹלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם עִנְיַן דּוֹפִי וְקָלוֹן הוּא. לְפֵירוּשׁוֹ הִשְׁוָה רֵיחַ מִקְטַרְתָּם וְכַעַס קָרְבָּנָם וְנִיחוֹחִים (יחזקאל כ:כח) לִמְלֶאכֶת דּוֹפִי נְקָבִים, וַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳ יוֹרֶה עַל הָעִנְיָן: