פסוק א:עַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים. עַל רֹאשׁ אַרְבָּעָה חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וּבְפָרָשָׁה זוֹ חָזַר לִקְרוֹתָם כְּרוּבִים, לְפִי שֶׁנֶּהֶפְכוּ פְּנֵי הַשּׁוֹר לִפְנֵי כְרוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ יְחֶזְקֵאל בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהָפְכוּ לִכְרוּב, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר:
פסוק ב:בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל. בֵּין הָאוֹפַנִּים. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר... וַיֹּאמֶר אֵינוֹ אֶלָּא לִדְרֹשׁ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְגַבְרִיאֵל, וְהוּא בִּקֵּשׁ מִן הַכְּרוּב לְתִתָּם לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַנְּנוּ הַגֶּחָלִים וְתֵקַל הַגְּזֵרָה (איכה רבה א:מא); וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים
פסוק ב:וּזְרֹק עַל הָעִיר. לֹא זְרָקָם מִיָּד, וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלָם לְבוּשׁ הַבַּדִּים לֹא הִשְׁלִיכָם עַד לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים לְקַבָּלָתוֹ, שֶׁנִּתְעַמְּמוּ הַגֶּחָלִים בְּיָדוֹ כָּל שֵׁשׁ שָׁנִים. וְתֵדַע, שֶׁהֲרֵי נְבוּאָה זוֹ בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית נֶאֶמְרָה (יחזקאל ח:א), וְהָעִיר חָרְבָה בִּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה (מלכים ב כה:ב, ח):
פסוק ג:מִימִין לַבַּיִת. בַּדָּרוֹם:
פסוק ג:הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. הִיא הָעֲזָרָה:
פסוק ד:עַל מִפְתַּן הַבַּיִת. הוּא הַסִּלּוּק עַצְמוֹ, הָאָמוּר לְמַעְלָה (יחזקאל ט:ג):
פסוק ה:עַד הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. הַר הַבַּיִת. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ! אֶלָּא מִשֶּׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הוּא נִפְסָק (במדבר רבה יד:כא):
פסוק ט:וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים. לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית אַחַת מִן הַפָּנִים (יחזקאל א:י), הֻזְקַק לַחֲזוֹר וְלִשְׁנוֹת כָּאן כָּל מַעֲשֵׂה הַחַיּוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה (יחזקאל א), שֶׁלֹּא תֹאמַר: מֶרְכָּבָה אַחֶרֶת הִיא:
פסוק יב:וִידֵיהֶם. שֶׁל אוֹפַנִּים, הֵם הַחוֹר שֶׁהַמֶּרְכָּבָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּתוֹכָן, שֶׁקּוֹרִין בויי״ל בְּלַעַ״ז. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְאַשְׁדַּתְהוֹן״ – וְשִׁפּוּכֵיהֶם:
פסוק יב:לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם. לְאַרְבַּעַת אוֹפַנֵּי הַחַיּוֹת:
פסוק יג:לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי. אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַמַּלְאָךְ הָיָה קוֹרֵא אֶת הָאוֹפַן גַּלְגַּל:
פסוק יג:קוֹרֵא הַגַּלְגַּל. לָהֶם נִקְרָא שֵׁם גַּלְגַּל:
פסוק יד:פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב. הֵם הָיוּ פְּנֵי הַשּׁוֹר (יחזקאל א:י) שֶׁנֶּהֶפְכוּ לִכְרוּב:
פסוק יט:פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה׳. פֶּתַח הַהֵיכָל:
פסוק יט:הַקַּדְמוֹנִי. שֶׁבַּמִּזְרָח; וְזֶה הָיָה מַסַּע סִלּוּק הַשֵּׁנִי: מִמִּפְתַּן בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לָעֲזָרָה (יחזקאל ט:ג):
פסוק כ:הִיא הַחַיָּה. מִתּוֹךְ שֶׁרָאִיתִי בַּמֶּרְכָּבָה זוֹ כָּל מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה הָרִאשׁוֹנָה (יחזקאל א), אֲנִי אוֹמֵר הִיא אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר כְּבָר:
פסוק כ:וָאֵדַע. כִּי נֶהְפַּךְ פְּנֵי הַשּׁוֹר לִפְנֵי כְרוּב (חגיגה יג:); וְהָיוּ בָהּ שְׁנֵי פְּנֵי אָדָם: פָּנִים קְטַנִּים שֶׁל יֶלֶד, וּפָנִים גְּדוֹלִים שֶׁל אָדָם:
