פסוק ג:כְּלֵי גוֹלָה. כְּלִי לִשְׁתּוֹת, וּמְקִידָה קְטַנָּה (משנה שבת כד,ה) לָלוּשׁ בָּהּ חֲרָרָה (תנחומא בא ט), אוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לָלוּשׁ בָּצֵק בְּגוּמָא עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְהַחֲצָצִים נִכְנָסִים בְּתוֹכוֹ; וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וְהֻצְרְכוּ לְכָךְ, וְהוּא הַכָּתוּב בְּסֵפֶר קִינוֹת ״וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנִּי״ (איכה ג:טז) – בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת (איכה רבה א:כב):
פסוק ג:וְגָלֵה יוֹמָם. מִיּוֹם אֶל יוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, נְהוֹג בְּעַצְמְךָ כְּאָדָם הַמֵּכִין צְעָדָיו לְגָלוּת, שֶׁיִּרְאוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְיִשְׁאֲלוּ: מַה מַּעֲשֶׂיךָ? וְאַתָּה תַּגִּיד לָהֶם: שֶׁסִּימָן הוּא לְצִדְקִיָּהוּ וְעַמּוֹ; וְיִשְׁלְחוּ אֵלֵיהֶם אֵלּוּ אֶת שְׁלוּחֵיהֶם, וְיוֹדִיעוּ לַאֲחֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁם כְּכָל אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ מִפִּיךָ. וְכֵן כָּל ׳יוֹמָם׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן ׳יוֹם יוֹם׳ הוּא, דָּבָר הַנּוֹהֵג יָמִים רַבִּים, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם, וֶאֱמֶת דְּבָרָיו:
פסוק ג:אוּלַי יִרְאוּ. שֶׁמָּא יָבִינוּ, אֶפְּרְצְבְרוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:כִּי בֵית מְרִי הֵמָּה. לְפִיכָךְ עֲדַיִן הוּא שֶׁמָּא:
פסוק ד:כְּמוֹצָאֵי. קוֹמָ״א אִישׁוּאָ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:חֲתָר לְךָ בַקִּיר. סִימָן לְצִדְקִיָּהוּ שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ מַחְתֶּרֶת מְעָרָה (יחזקאל יב:יג), כִּי יָרֵא לָצֵאת דֶּרֶךְ בְּפַרְהֶסְיָא מִפְּנֵי הַכַּשְׂדִּים:
פסוק ו:בָּעֲלָטָה תוֹצִיא. לִכְשֶׁתֶּחְשַׁךְ תּוֹצִיא אֶת כֵּלֶיךָ:
פסוק ז:כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם. יוֹם יוֹם הָיִיתִי מַרְאֶה לָהֶם שֶׁאֲנִי מְתַקֵּן לְעַצְמִי כְּלֵי גוֹלָה:
פסוק י:הַנָּשִׂיא הַמַּשָּׂא הַזֶּה. עַל הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֲנִי מַרְאֶה הַמַּשָּׂא הַזֶּה; לְשׁוֹן נְבוּאָה:
פסוק יב:פָּנָיו יְכַסֶּה. מֵחֲמַת כְּלִימָה, שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִן הָעִיר לַיְלָה:
פסוק יג:וּפָרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו. מְעָרָה הָיְתָה לוֹ מִבֵּיתוֹ עַד עַרְבוֹת יְרִיחוֹ, וְיָצָא דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה (פסיקתא רבתי כו); מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֵבִיא צְבִי אֶחָד לִפְנֵי חֵיל כַּשְׂדִּים, וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם עַל גַּג הַמְּעָרָה וְהֵם רוֹדְפִים אוֹתוֹ, וּכְשֶׁיָּצָא צִדְקִיָּהוּ מִן הַמְּעָרָה בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ רָאוּהוּ יוֹצֵא וּתְפָשׂוּהוּ (ראה רש״י מלכים ב כה:ד; ירמיה לט:ד):
פסוק יג:וְאוֹתָהּ לֹא יִרְאֶה. כִּי בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת דִּבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים וְעִוֵּר אֶת עֵינָיו, וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוֹ לְבָבֶל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב כה:ה-ז) וּבְיִרְמְיָה (לט:ה-ז):
פסוק יד:וְכָל אֲגַפָּיו. שָׂרָיו. וּמְנַחֵם פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן כְּנָפַיִם:
פסוק יד:אֱזָרֶה לְכָל רוּחַ. אֶפַּנְדְרִ״י בְּלַעַ״ז, הֵם יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְשָׂרֵי הַחַיָּלִים שֶׁגָּלוּ לְמִצְרַיִם, וְשָׁם הִשִּׂיגָתָם חַרְבּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁהֶחֱרִיב אֶת מִצְרַיִם (ירמיה מג:ז-יג):
פסוק טז:לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם. וְיֹאמְרוּ: בַּעֲוֹנֵינוּ לָקִינוּ, כִּי כָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂינוּ; וְאוֹדִיעַ כִּי לֹא עַל חִנָּם כִּלִּיתִים:
פסוק יט:מִמְּלוֹאָהּ. מֵעָשְׁרָהּ:
פסוק יט:מֵחֲמַס כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ. בַּעֲוֹן חֲמַס יוֹשְׁבֶיהָ:
פסוק כ:הַנּוֹשָׁבוֹת. לִי״שׁ אַשֵׁיּיאַ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כב:מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה. לָמָּה אַתֶּם מוֹשְׁלִים כֵּן תָּמִיד בְּפִיכֶם, לִמְשׁוֹל דָּבָר זֶה:
פסוק כב:יַאַרְכוּ הַיָּמִים. וְלֹא תָבֹא הַפּוּרְעָנוּת, וּבְתוֹךְ כָּךְ יֹאבַד הַחָזוֹן הָרָע שֶׁהַנְּבִיאִים נִבָּאִים לָנוּ, וְיִשְׁתַּכַּח וְיִשְׁתַּקֵּעַ:
פסוק כג:יִמְשְׁלוּ. לְשׁוֹן מָשָׁל:
פסוק כד:כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל חֲזוֹן שָׁוְא. לֹא יוּכְלוּ עוֹד נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר לְהַבְטִיחַ אֶתְכֶם שָׁלוֹם עַל שֶׁקֶר, כִּי מְהֵרָה אַקְדִּים אֶת דִּבְרֵי נְבִיאֵי הָאֱמֶת לָבוֹא:
פסוק כד:מִקְסַם חָלָק. דִּבְנַיְּלָ״א בְּלַעַ״ז, קֶסֶם שֶׁל חֲלַקְלַקּוּת:
פסוק כה:תִּמָּשֵׁךְ. שר״א אֲלוֹנְגִי״אָ בְּלַעַ״ז:
פסוק כז:לְיָמִים רַבִּים. הַנְּבוּאָה לֹא תִתְקַיֵּים אֶלָּא לִזְמַן מְרֻבֶּה:
