פסוק ג:הַנְּבָלִים. הַשּׁוֹטִים:
פסוק ג:רוּחָם. כְּמוֹ רְצוֹנָם:
פסוק ד:כְּשׁוּעָלִים בָּחֳרָבוֹת. כְּשֶׁיָּבֹא אָדָם עַל פֶּרֶץ הַחוּרְבָּה, בּוֹרֵחַ הַשּׁוּעָל עַל דֶּרֶךְ פֶּרֶץ אַחֶרֶת, וְאֵינוֹ עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְהִלָּחֵם:
פסוק ה:לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת. לֹא עֲשִׂיתֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁתּוּכְלוּ לְעַכֵּב אֶת הָרָעָה מִלָּבֹא:
פסוק ו:חָזוּ. לְשׁוֹן נְבוּאָה:
פסוק ו:וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר. וְאֵיךְ סְבוּרִים לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם? לְשׁוֹן תּוֹחֶלֶת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִיקְוִוירִירַ״ט בְּלַעַ״ז; לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן הַמְתָּנָה:
פסוק י:וְהוּא בּוֹנֶה חַיִץ. וְהִנֵּה עַמִּי כְּבוֹנִים בִּנְיַן מְחִיצָּה, וְהַנְּבִיאִים טָחִים אוֹתוֹ תָּפֵל – קַרְקַע הַדּוֹמֶה לְסִיד, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם לִפְנֵי הַגְּשָׁמִים:
פסוק י:תָּפֵל. אוֹטוֹמְנָ״ץ בְּלַעַ״ז, וְיֵ״שׁ אוֹמְרִים בְּלַאשְׁטְנִיְיָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:וְאַתֵּנָה. כְּמוֹ וְאֶתֵּן:
פסוק יא:אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ. אַבְנֵי בָּרָד גְּדוֹלוֹת, וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁהֵם מַזְהִירוֹת כְּכָל אַבְנֵי גָבִישׁ (ברד) הוּא מְדַמֶּה אוֹתָם אֶל גָּבִישׁ, שֶׁהִיא אֶבֶן טוֹבָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״רָאמוֹת וְגָבִישׁ״ (איוב כח:יח). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות נד:): אֶל גָּבִישׁ – שֶׁעָמְדוּ בָאֲוִיר עַל גַּב אִישׁ, וְזֶהוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ (במדבר יב:ג), שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט:לג) – אוֹתָם שֶׁהִתְחִילוּ לִירֵד לֹא הִגִּיעוּ לָאָרֶץ:
פסוק יא:תִּפֹּלְנָה. עַל הַקִּיר:
פסוק יב:אַיֵּה הַטִּיחַ. כָּךְ כְּשֶׁתָּבֹא הָרָעָה, יֵאָמֵר לָכֶם: אַיֵּה הַשָּׁלוֹם שֶׁהִבְטַחְתֶּם?
פסוק יד:הַקִּיר. הִיא יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק יח:הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת. קוֹטְרָ״שׁ בְּלַעַ״ז. כְּמִין כְּסָתוֹת קְטַנּוֹת הָיוּ תּוֹפְרוֹת וְתוֹלוֹת לַנִּשְׁאָלִים אֲלֵיהֶם עַל אֲצִילֵי יְדֵיהֶם, וְקוֹסְמוֹת לָהֶם בְּאוֹתָן כְּסָתוֹת קֶסֶם שְׁקָרִים, וּלְמִי שֶׁהֵם חֲפֵצוֹת אוֹמְרוֹת קֶסֶם טוֹב, וּלְמִי שֶׁרוֹצוֹת אוֹמְרוֹת קֶסֶם רָע:
פסוק יח:אֲצִילֵי. אֵיישִׁיל״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יח:אַצִּילֵי יָדַי. כְּמוֹ ׳אַצִּילֵי יָדַיִם׳, כְּמוֹ ״תַּלְמֵי שָׂדָי״ (הושע י:ד):
פסוק יח:וְעוֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת. עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, אַף הֵם לִקְסֹם בָּהֶם; וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם, וּמִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרַעְתִּי אֹתָם אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהֵן שֶׁל בֶּגֶד; וְיוֹנָתָן תִּרְגְּמוֹ: ״פַּת כּוּמְרִים״, וְכֵן תִּרְגֵּם ״בָּמוֹת טְלֻאוֹת״ (יחזקאל טז:טז): ״מְחַפְיָין פַּת כּוּמְרִים״:
פסוק יח:הַמִּסְפָּחוֹת. כְּמוֹ ״סְפָחֵנִי נָא״ (שמואל א ב:לו), לִישָׁאגְמַנְ״ץ בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לוֹעֲזִים פְּלַטְרַאיִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יח:לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת. בָּהֶן הֵן צָדוֹת הַנְּפָשׁוֹת לְגֵיהִנֹּם, שֶׁמַּחֲזִיקוֹת יְדֵי הָרְשָׁעִים (יחזקאל יג:כב) לִקְסֹם לָהֶם שָׁלוֹם, וּמְרַפּוֹת יְדֵי צַדִּיקִים לִקְסֹם לָהֶם רָעָה:
פסוק יח:הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה וגו׳. תְּמִיהָּ הִיא:
פסוק יח:וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה. לָכֶנָה – כְּמוֹ ׳לָכֶן׳, שֶׁאַתֶּנָה נוֹטְלוֹת שָׂכָר עַל כָּךְ וּמִתְפַּרְנְסוֹת בְּכָךְ:
פסוק יט:בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים. כְּמוֹ ״מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם״ (ישעיהו מ:יב), אוֹנְגְיָאלוֹנִיאָ״שׁ בְּלַעַ״ז, לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן מִדָּה:
פסוק יט:וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם. אִיאַנְפִּיצָ״שׁ בְּלַעַ״ז, שֶׁאַתֶּן נוֹטְלוֹת בִּשְׂכַרְכֶן:
פסוק יט:לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה. כְּלוֹמַר, לֵאמֹר עַל נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה: אֵלּוּ יָמוּתוּ, וְלֵאמַר עַל אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה: יִחְיוּ; כִּי קְסָמֵיכֶם שֶׁקֶר, וְעַמִּי מְקַבְּלִים אֶת קִסְמֵי כָזָב שֶׁלָּכֶם:
פסוק כ:לְפֹרְחוֹת. לִהְיוֹת פּוֹרְחוֹת עַל יְדֵיכֶן לְגֵיהִנֹּם:
פסוק כ:וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַנְּפָשׁוֹת. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וַאֲשֵׁזִיב יָת נַפְשָׁתָא דְּאַתּוּן מְחַרְשָׁן יָת נַפְשֵׁיהֶן לַאֲבָדוּתָהּ״:
פסוק כ:אֶת נְפָשִׁים. אֶת אֲנָשִׁים, לִהְיוֹת הַנְּפָשׁוֹת פּוֹרְחוֹת:
פסוק כב:יַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר. כְּשֶׁאַתֶּן קוֹסְמוֹת לוֹ רָעָה, הוּא מִצְטַעֵר וְלִבּוֹ נִכְאֶה: