פסוק א:וַיָּבוֹא אֵלַי אֲנָשִׁים. כֻּלָּם בְּלֵב אֶחָד לְרָעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיָּבוֹא; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר, עַל שֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה אֹזֶן הַנָּבִיא תְּחִלָּה: הִנֵּה יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי:
פסוק ג:הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם. לִבָּם אֶל גִּלּוּלֵיהֶם לַעֲבֹד:
פסוק ג:נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם. לִהְיוֹת לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה תָּמִיד לְמוֹרָא וְלֵאלוֹהַּ:
פסוק ג:הַאִדָּרֵשׁ אִדָּרֵשׁ. הֲתֵרָאֶה כִּי אֲנִי אִדָּרֵשׁ לָהֶם וְאָשִׁיב עַל דִּבְרֵיהֶם?! הַרְבֵּה תְּמִיהוֹת מִתְקַיְּמוֹת:
פסוק ד:נַעֲנֵיתִי לוֹ. שויי״ש רפונדו״ץ בְּלַעַ״ז. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּא לְפָנַי בְּרֹב גִּלּוּלָיו. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ה:לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. ״בְּדִיל לְקָרְבָא יָת בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמִתַּן תְּיוּבְתָּא בְּלִבְּהוֹן״:
פסוק ה:נָזוֹרוּ. כְּמוֹ ״נְזִיר אֶחָיו״ (בראשית מט:כו), פורינ״ט אשיברי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:שׁוּבוּ. מִדַּרְכֵיכֶם:
פסוק ו:וְהָשִׁיבוּ. אֶת לְבַבְכֶם (דברים ל:א):
פסוק ו:מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם. אֲשֶׁר הֶעֱלִיתֶם אֶל לְבַבְכֶם (יחזקאל יד:ג):
פסוק ו:הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם. אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם מִכְשׁוֹל עֲוֹנְכֶם לְנוֹכַחְכֶם:
פסוק ז:נַעֲנֶה לוֹ בִּי. ״מִשְׁתָּאֵיל לֵיהּ בְּמֵימְרִי״ (תרגום יונתן), אֶדְרֹשׁ לוֹ:
פסוק ח:וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא. אַחֲרֵי כֵן, אִם לֹא יִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא:
פסוק ח:פָּנַי. מִישָׁאִירָ״שׁ בְּלַעַ״ז (כַּעֲסִי):
פסוק ח:וְהַשִׁמּוֹתִיהוּ. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן ״וַאֲשַׁצְיִנֵיהּ״:
פסוק ט:וְהַנָּבִיא כִּי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר. שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת:
פסוק ט:פִּתֵּיתִי. פָּתַחְתִּי לוֹ פֶּתַח לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; וּמִכָּאן יֵשׁ לוֹמַר: בָּא לִטָּמֵא, פּוֹתְחִין לוֹ (שבת קד.):
פסוק י:כַּעֲוֹן הַדֹּרֵשׁ כַּעֲוֹן הַנָּבִיא. ״כְּחוֹב דְּאָתֵי לְמֵילַף וְלָא אֲלִיף כְּחוֹב נְבִיֵּי שִׁקְרָא יְהִי״ (תרגום יונתן):
פסוק יג:מַטֵּה לָחֶם. מִשְׁעַן לֶחֶם (ישעיה ג:א):
פסוק יד:נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב. לְפִי שֶׁאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רָאוּ שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת: נֹחַ רָאָה הָעוֹלָם בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי (בראשית ו-ט), וְדָנִיֵּאל אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (דניאל א:א-ו), אוֹ אֶת עַצְמוֹ, תְּחִלָּה שַׂר עַל כָּל הַשָּׂרִים (דניאל ב:מח) סוֹף הוּשְׁלַךְ לְגוֹב אֲרָיוֹת וְחָזַר לִגְדֻלָּתוֹ (דניאל ו), וְכֵן אִיּוֹב רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְיֻשָּׁב וְחָרֵב (איוב א-ב) וּמְיֻשָּׁב (איוב מב:י-יז; תנחומא נח ה), לְפִיכָךְ הֵבִיאוּ דֻגְמָא לְדוֹרוֹ שֶׁל יְכָנְיָה, שֶׁרָאוּ אֶת הַבַּיִת בְּבִנְיָנוֹ וְחוּרְבָּנוֹ וּבִנְיַן שֵׁנִי (עזרא ג:יב); וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חִבָּה יְתֵרָה אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם, אַתֶּם יְכָנְיָה וְגָלוּתוֹ: אִלּוּ תֶּחֱטָא לִי אַחַת מֵאַרְצוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְגָזַרְתִּי עֲלֵיהֶם אַחַת מֵאַרְבַּעַת שְׁפָטִים אֵלֶּה, אוֹ רָעָב אוֹ חַיָּה רָעָה אוֹ חֶרֶב אוֹ דֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּסֻדָּרִין בְּפָרָשָׁה זוֹ זֶה אַחַר זֶה, וּשְׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים אֵלּוּ בְּתוֹכָהּ, לֹא יַצִּילוּ לֹא בֵּן וְלֹא בַת; וַאֲנִי אָבִיא אַרְבַּעְתָּן עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאַשְׁאִיר לָכֶם מִבְּנֵיכֶם אֲשֶׁר שָׁם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינְכֶם בְּתוֹכָם; וְלֹא שֶׁהֵם רְאוּיִים לְהַצָּלָה, אֶלָּא לְנַחֵם אֶתְכֶם, כְּשֶׁיִּגְלוּ אֶצְלְכֶם וְתִרְאוּ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְתִתְנַחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם, כִּי תִרְאוּ שֶׁלֹּא הָיוּ כְּדַי לְסוֹבְלָם עוֹד. הֲרֵי זֶה מַהֲלַךְ סֵדֶר פָּרָשָׁה זוֹ כֻּלָּהּ. לָשׁוֹן זֶה אֵין לְיַשְּׁבוֹ וְנִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן הָרַב, וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה חָסֵר אַחַת מֵאַרְבַּע שְׁפָטִים מֵאָז וְעַד אָז, סֵפֶר אַחֵר מֵאוֹ וְעַד אוֹ. לָשׁוֹן אַחֵר: אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי וְגוֹ׳ וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב לְפִי שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִצִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁלֹשֶׁת (מארבעת) שְׁפָטִים הָאֵלֶּה, הִזְכִּיר הַכָּתוּב אֶת אֵלּוּ. נֹחַ נִמְלַט מִשְּׁלָשְׁתָּן: מֵחַיָּה רָעָה מִנַּיִן? אַתָּה אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לַתֵּיבָה בִּקְּשׁוּ כָּל הַחַיּוֹת לִיכָּנֵס וְלֹא הִנִּיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב ״וַיִּסְגֹּר ה׳ בַּעֲדוֹ״ (בראשית ז:טז), אֵין ״וַיִּסְגֹּר״ אֶלָּא מֵחַיּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר ״וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי״ (דניאל ו:כג); אֲרִי בָּא לִיכָּנֵס וְהָיוּ שִׁנָּיו כֵּהוֹת, דֹּב בָּא לִיכָּנֵס וְהָיוּ רַגְלָיו מִתְעַרְסְלוֹת וְכוּ׳ (בראשית רבה לא:יח). מִן הָרָעָב מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ״ (בראשית ה:כט), צֵא וּלְמַד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב עֲשָׂרָה רְעָבוֹן שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם (בראשית רבה כה:ג), וְתִמְצָא שֶׁבִּימֵי נֹחַ הָיָה אֶחָד מֵהֶם, וּמֵבִיא רְאָיָה ״מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ״. מִן הַחֶרֶב – זֶה הַמַּבּוּל, וְעוֹד: שֶׁהָיוּ דּוֹרוֹ מְבַקְּשִׁין לִזְדַּוֵּג לוֹ, וְהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִיכָּנֵס, אֶלָּא שֶׁהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי מַנִּיחוֹ לִיכָּנֵס אֶלָּא בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְדַרְגִּישׁ לֵיהּ יְמַלֵּל (בראשית רבה לב:ח); הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ״ (בראשית ז:יג), בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. דָּנִיֵּאל: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס נְבוּכַדְנֶצַּר לַהֵיכָל בִּימֵי יְהוֹיָקִים, וְהָרַג יְהוֹיָקִים וְהִנִּיחַ לְדָנִיֵּאל, וְהִגְלָה לְדָנִיֵּאל הַגְלָת שְׁלוֹמִים (ירמיהו יג:יט), לְפִי שֶׁמְּצָאוֹ מָלֵא רוּחַ חָכְמָה. מִן הָרָעָב – שֶׁהֲרֵי עַד שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם בִּימֵי יְהוֹיָקִים צָר עָלֶיהָ נְבוּכַדְנֶצַּר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי הָרָעָב גָּדוֹל בָּעִיר״ (מלכים ב ו:כה) וְגַם ״וַיֶּחֱזַק הָרָעָב״ (ירמיהו נב:ו). מִן הַחַיּוֹת מִנַּיִן? ״וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי״ (דניאל ו:כג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא אִיּוֹב שֶׁנִּמְלַט מִשְּׁלָשְׁתָּן: מִן הָרָעָב מִנַּיִן? לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה (בבא בתרא טו:ב), מָצִינוּ שֶׁהָיָה רָעָב בְּיָמָיו (בראשית מא:נד). מִן הַחַיָּה מִנַּיִן? דִּכְתִיב ״וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ״ (איוב א:י), פָּרַץ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם (בבא בתרא טו:ב). מִן הַחֶרֶב מִנַּיִן? ״יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל״ (איוב טז:יג):
פסוק יד:וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם. מִפְּנֵי מָה לֹא הוּזְכְּרוּ בְּמִיתַת הָרָעָב בָּנִים וּבָנוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם אִם בָּנִים אִם בָּנוֹת יַצִּילוּ כְּמוֹ שֶׁהוּזְכְּרוּ בִּשְׁנֵי שְׁפָטִים הָאַחֲרוֹנִים? דּוּגְמָא לְדָנִיֵּאל, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא הָיָה מִדּוֹרוֹ שֶׁל יְכָנְיָה (דניאל א:א,ו; מלכים ב כד:א,ו), וְלֹא נִמְלְטוּ עִמּוֹ לֹא בָנִים וְלֹא בָנוֹת, וְעָלָיו נִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה ״כֹּה אָמַר ה׳ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ (ישעיה נו:ד; סנהדרין צג:):
פסוק טו:לוּ חַיָּה. אִם חַיָּה:
פסוק יז:חֶרֶב. גְּיָסוֹת לַמִּלְחָמָה:
פסוק כא:אַף כִּי. לְשׁוֹן קַל וָחֹמֶר וְכָל שֶׁכֵּן הוּא, וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, כְּגוֹן: ״הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִילָה״ (שמואל א כג:ג), וְכֵן בְּפָרָשָׁה זוֹ ״הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וְכוּ״ (יחזקאל טו:ה) (בראשית רבה צב:ז):
פסוק כא:שְׁפָטַי. מִישְׁגוּשְׁטִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כב:נוֹתְרָה. אֵיירְטְרְמַאיִ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כב:הַמּוּצָאִים. בַּשִּׁבְיָה, וִיבִיאוּם כָּאן:
פסוק כב:עֲלִילוֹתָם. מַעֲשֵׂיהֶם:
