א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃ ג הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־כֶּֽלִי׃ ד הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃ ה הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ ו לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ז וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃ ח וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ. מַה סּוֹפוֹ מִכָּל שְׁאָר עֵצִים?
פסוק ב:
הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר. לֹא עַל גֶּפֶן הַכְּרָמִים שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶלָּא עַל זְמוֹרַת הַגֶּפֶן הַגְּדֵלָה בַּיְּעָרִים:
פסוק ג:
הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ וְגוֹ׳. אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ:
פסוק ג:
כָּל כְּלִי. שׁוּם כְּלִי:
פסוק ד:
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה. אַרְבוֹרִי״ר בְּלַעַ״ז. הִנֵּה שְׁאַלְתִּיךָ עַל הַתָּמִים, וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם, עַתָּה עוֹד אֲנִי מוֹסִיף עַל הַשְּׁאֵלָה: הִנֵּה אִם נִתְּנוּ זְמוֹרָה מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ וְאָכְלָה הָאֵשׁ בִּשְׁנֵי קְצוֹת הֵיקִיפָה עַד כִּי נָחַר תּוֹכוֹ:
פסוק ד:
נָחַר. נִשְׁאַר מִן הָאֵשׁ, בְּרוּאִיר בְּלַעַ״ז; נָחַר לְשׁוֹן ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל). וְיֵשׁ לוֹעֲזִין אֶשָׁארְט בְּלַעַ״ז; וְכֵן ״וַיִּחַר עָלַי אַפּוֹ״ (איוב יט:יא) חִבְּרוֹ מְנַחֵם עִם ״עַצְמִי חָרָה״, הֲיִצְלַח עוֹד לִמְלָאכָה?
פסוק ה:
אַף כִּי. לְשׁוֹן קַל וָחֹמֶר וְכָל שֶׁכֵּן הוּא, וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, כְּגוֹן הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִילָה (שמואל א כג:ג):
פסוק ו:
כֵּן נָתַתִּי. אֶת יְרוּשָׁלִַם שְׁתֵּי קְצוֹתֶיהָ אָכְלָה הָאֵשׁ, שְׁתֵּי גָלִיּוֹת: כְּשֶׁגָּלָה יְהוֹיָקִים גָּלוּ עִמּוֹ מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיֵּאל (דניאל א:ג). אַחֲרָיו גָּלָה יְכָנְיָה בְּנוֹ וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר (מלכים ב כד:יד-טו). וְתוֹכוֹ נָחָר: צִדְקִיָּהוּ הַנּוֹתָר בָּהּ, כְּבָר גְּזַרְתִּי עָלָיו ״מְלֹא חָפְנֶיךָ גַּחֲלֵי אֵשׁ וּזְרֹק עַל הָעִיר״ (לעיל י:ב):
פסוק ז:
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ. ״עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא דִּיהִיבִין מִגּוֹ אֶשְׁתָּא עֲבָרוּ, וְעַמְמַיָּא דְּתַקִּיפִין כְּאִישְׁתָּא יְשֵׁיצִינוּן״ (תרגום יונתן):