א וְאַתָּה֙ שָׂ֣א קִינָ֔ה אֶל־נְשִׂיאֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ ב וְאָמַרְתָּ֗ מָ֤ה אִמְּךָ֙ לְבִיָּ֔א בֵּ֥ין אֲרָי֖וֹת רָבָ֑צָה בְּת֥וֹךְ כְּפִרִ֖ים רִבְּתָ֥ה גוּרֶֽיהָ׃ ג וַתַּ֛עַל אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃ ד וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַֽחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ה וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃ ו וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ בְּתוֹךְ־אֲרָי֖וֹת כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃ ז וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ ח וַיִּתְּנ֨וּ עָלָ֥יו גּוֹיִ֛ם סָבִ֖יב מִמְּדִינ֑וֹת וַֽיִּפְרְשׂ֥וּ עָלָ֛יו רִשְׁתָּ֖ם בְּשַׁחְתָּ֥ם נִתְפָּֽשׂ׃ ט וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּוּגַר֙ בַּֽחַחִ֔ים וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֙הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ י אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַֽעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ יא וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ מַטּ֣וֹת עֹ֗ז אֶל־שִׁבְטֵי֙ מֹֽשְׁלִ֔ים וַתִּגְבַּ֥הּ קֽוֹמָת֖וֹ עַל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֑ים וַיֵּרָ֣א בְגָבְה֔וֹ בְּרֹ֖ב דָּלִיֹּתָֽיו׃ יב וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃ יג וְעַתָּ֖ה שְׁתוּלָ֣ה בַמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ צִיָּ֥ה וְצָמָֽא׃ יד וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֙יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשׁ֑וֹל קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
מָה אִמְּךָ לְבִיָּא. כַּמָּה הָיְתָה חֲשׁוּבָה אִמְּךָ, אַתָּה צִדְקִיָּהוּ, שֶׁנִּמְשְׁלָה לִלְבִיאָה:
פסוק ב:
בֵּין אֲרָיוֹת. שָׂרֵי יְהוּדָה:
פסוק ג:
וַתַּעַל אֶחָד מִגּוּרֶיהָ. עַל בְּנֵי יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֶמְרָה קִינָה זוֹ, שֶׁהָרִאשׁוֹן הוּא יְהוֹאָחָז:
פסוק ג:
אָדָם אָכָל. גּוֹזֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ ״אָדָם״, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״ (יחזקאל לד:לא; קהלת רבה ג:כד); וּלְפִי הַמָּשָׁל, כָּל חַיָּה שֶׁטָּעֲמָה טַעַם בְּשַׂר אָדָם מִתְגָּרֶה בָּאֲנָשִׁים לְעוֹלָם:
פסוק ד:
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם. פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם:
פסוק ד:
בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ. גּוּמִין חוֹפְרִין וּמְכַסִּין פִּיהֶם בְּקַשׁ, וְהַחַיָּה נוֹפֶלֶת בְּתוֹכָהּ:
פסוק ד:
חַחִים. כְּמִין טַבְּעוֹת בַּרְזֶל, נוֹקְבִין חוֹטְמוֹ וּמוֹשְׁכִין אוֹתָן בָּהֶן:
פסוק ה:
וַתֵּרֶא. אִמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ראה רש״י יחזקאל יט:ב):
פסוק ה:
כִּי נוֹחֲלָה. לְשׁוֹן חוֹלִי:
פסוק ה:
וַתִּקַּח אֶחָד מִגּוּרֶיהָ. יְהוֹיָקִים:
פסוק ה:
כְּפִיר שָׂמָתְהוּ. מֶלֶךְ; כָּל כְּפִיר שֶׁבַּמִּקְרָא: אֲרִי בָּחוּר וְגִבּוֹר:
פסוק ז:
וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו. מְעַנֶּה אֶת הַנָּשִׁים וְהוֹרֵג אֶת בַּעֲלֵיהֶן (ויקרא רבה יט:ו); וְיֵשׁ פּוֹתְרִין אַלְמְנוֹתָיו כְּמוֹ אַרְמְנוֹתָיו. וַיֵּדַע לְשׁוֹן פִּגּוּר וְהֶרֶס, כְּמוֹ ״וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע״ (תהלים קלח:ו):
פסוק ז:
וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב. שֶׁנָּתַן מַס עַל הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה בְּכָל שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כג:לה):
פסוק ח:
וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת. ״וַיִּשְׁלַח ה׳ בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֶת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן״ (מלכים ב כד:ב):
פסוק ח:
וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם. ״וְאִתְכְּנָשׁוּ״ (תרגום יונתן):
פסוק ט:
בַּסּוּגַר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּקוֹלָרִין״:
פסוק ט:
בַּמְּצֹדוֹת. לִהְיוֹת כָּלוּא שָׁם:
פסוק י:
אִמְּךָ כַגֶּפֶן. עוֹד זֶה מִן הַקִּינָה (יחזקאל יט:א):
פסוק י:
בְּדָמְךָ. לְשׁוֹן דִּמְיוֹן וּמָשָׁל; כְּלוֹמַר: דּוֹמֶה אַתָּה לְמִי שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ כַגֶּפֶן שְׁתוּלָה עַל מַיִם:
פסוק י:
פּוֹרִיָּה. כְּמוֹ ״פּוֹרֶה רֹאשׁ״ (דברים כט:יז), לְשׁוֹן עוֹשָׂה פְּרִי:
פסוק י:
מִמַּיִם רַבִּים. עַל יְדֵי מַיִם רַבִּים:
פסוק יא:
מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מוֹשְׁלִים. ״שָׁלְטוֹנִין תַּקִּיפִין וּמַלְכִין גִּבָּרִין״:
פסוק יא:
עֲבוֹתִים. אִילָנוֹת שֶׁעֲנָפֵיהֶן מְרֻבִּין:
פסוק יב:
וַתֻּתַּשׁ. כָּל נְתִישָׁה וּנְטִישָׁה הוּא דָּבָר הַמֻּטָּל בְּפִזּוּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ:
פסוק יב:
וְרוּחַ הַקָּדִים. נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק יב:
הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ. שָׁחַט אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כה:ז):
פסוק יד:
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ. מֵעֲוֹן מְלָכֶיהָ וְשָׂרֶיהָ בָּאַת לָהּ הָרָעָה:
פסוק יד:
קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה. ״אֵילְיָא הִיא נְבוּאָתָא וּתְהֵא לְאֵילְיָא״ (תרגום יונתן):