פסוק ב:דֶּרֶךְ תֵּימָנָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל בָּבֶל:
פסוק ב:אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה. אֶל בֵּית מִקְדָּשִׁי, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת כְּיַעַר וּכְשָׂדֶה, לְהֵחָרֵשׁ, לְהַלֵּךְ בּוֹ שׁוּעָלִים (מיכה ג:יח; איכה ה:יח):
פסוק ג:וְנִצְרְבוּ. לְשׁוֹן ״צָרֶבֶת הַשְּׁחִין״ (ויקרא יג:כג), ״עַל שְׂפָתוֹ כְּאֵשׁ צָרָבֶת״ (משלי טז:כז); לְשׁוֹן כְּוִיָּה:
פסוק ג:כָּל פָּנִים מִנֶּגֶב צָפוֹנָה. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּדְרוֹמָהּ שֶׁל בָּבֶל, שֶׁהִיא בַּצָּפוֹן. לְשׁוֹן צָרַב – רַטְרֵיי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא. כְּשֶׁאֲנִי מִתְנַבֵּא לָהֶם בִּלְשׁוֹן מָשָׁל וְחִידָה, כְּגוֹן: יַעַר וְאֵשׁ אוֹכֶלֶת לַח וְיָבֵשׁ (יחזקאל כ:מז):
פסוק ו:וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר. הִנָּבֵא לָהֶם נְבוּאָה מְפֹרֶשֶׁת; שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ ״שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה״ (יחזקאל כ:מו), אֲנִי מְפָרֵשׁ לְךָ: שִׂים פָּנֶיךָ אֶל יְרוּשָׁלִַם:
פסוק ז:וְהַטֵּף. וְהִנָּבֵא; וְכֵן ״אַל תַּטִּיפוּ״ (מיכה ב:ו) ״וְאַל תַּטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק״ (עמוס ז:טז):
פסוק ז:אֶל מִקְדָּשִׁים. הוּא ״יַעַר הַשָּׂדֶה״ (יחזקאל כא:ב):
פסוק ז:מִקְדָּשִׁים. שְׁנֵי חֻרְבָּנִים:
פסוק ח:צַדִּיק וְרָשָׁע. הוּא הַ״לַּח״ וְהַ״יָּבֵשׁ״ (יחזקאל כ:מז):
פסוק ט:יַעַן אֲשֶׁר הִכְרַתִּי מִמֵּךְ. וְיָדַעְתִּי כִּי יִשְׂמְחוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְאֵידְכֶם, אֶקְצֹף עֲלֵיהֶם וַאֲגָרֶה אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר בְּכֻלָּם; הוּא שֶׁכָּתַבְתִּי ״וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים״ הַדְּרוֹמִיִּים (יחזקאל כ:ג):
פסוק יד:חֶרֶב חֶרֶב. שְׁתֵּי חֲרָבוֹת: חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ חֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן בְּיַד יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, שֶׁיַּהֲרֹג אֶת גְּדַלְיָה וְאֶת הַנֶּאֱסָפִים אֵלָיו מִשְּׁאֵרִית הַחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּיִרְמְיָהוּ (ירמיהו מא:ב-ג):
פסוק יד:מְרוּטָה. פּוֹרְבִּיאָ״ה בְּלַעַ״ז. מְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן שְׁלִיפָה, וְכֵן ״וַיִּתֵּן אוֹתָהּ לְמָרְטָה״ (יחזקאל כא:טז), וְכֵן כֻּלָּם:
פסוק טו:הֱיֵה לָהּ בָּרָק. לִהְיוֹת לָהּ בָּרָק, זַהֲרוּרִית, פלנדור״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק טו:אוֹ נָשִׂישׂ. לְשׁוֹן תְּמִיהָּ הוּא: שֶׁמָּא יֵשׁ לָנוּ לִשְׂמוֹחַ עוֹד?
פסוק טו:שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל עֵץ. שֵׁבֶט שֶׁאֲנִי מַכֶּה בָּהּ אֶת בְּנִי, לְיַסְּרוֹ קָשֶׁה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמוֹאֶסֶת הִיא מַכַּת כָּל מַטֶּה וְכָל עֵץ, כִּי אֵינָם אֶצְלָהּ לִכְלוּם:
פסוק טז:וַיִּתֵּן אוֹתָהּ. אֶת הַשֵּׁבֶט:
פסוק טז:לְמָרְטָה לִתְפֹּשׂ בַּכָּף. לְצַחְצְחָהּ, שֶׁתְּהֵא נוֹחָה וַהֲגוּנָה לְתָפְשָׂהּ בַּכָּף:
פסוק טז:הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב. הִיא, הַשֵּׁבֶט, חֶרֶב חַדָּה וּמְרוּטָה הִיא, לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר, לְהָרֹג בָּהּ:
פסוק יז:וְהֵילֵל. לְשׁוֹן יְלָלָה:
פסוק יז:כִּי הִיא. הַחֶרֶב, תִּהְיֶה בְעַמִּי, וּבְכָל נְשִׂיאֵיהֶם וְשָׂרֵיהֶם:
פסוק יז:מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב. קְבוּצוֹת עַמִּים בָּאִים לַחֶרֶב הָיוּ סְבִיבוֹת עַמִּי, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. מְגוּרֵי לְשׁוֹן ״אוֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל״ (משלי י:ה), ״אָגְרָה בַקָּצִיר״ (משלי ו:ח), ״נֶהֶרְסוּ מַמְּגוּרוֹת״ (יואל א:יז), ״הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה״ (חגי ב:יט). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יִרְאָה, כְּמוֹ ״וַיָּגָר מוֹאָב״ (במדבר כב:ג):
פסוק יז:לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ. לְנֶהִי וְלִקִינָה:
פסוק יח:כִּי בֹחַן. כִּי בֹחַן רַב, בְּצָרוֹת שְׁאָר פֻּרְעָנִיּוֹת הַרְבֵּה, נִבְחֲנוּ בָהֶן: שָׁפוֹט וְדֶבֶר וְרָעָב וְחַיָּה (דברי הימים ב כ:ט):
פסוק יח:וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה. וּמָה תְּהִי עוֹד עַל בְּנִי, אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת זוֹ תָּבֹא עָלָיו עִם שְׁאָר הַבֹּחַן:
פסוק יח:לֹא יִהְיֶה. עוֹד בְּנִי בָּעוֹלָם; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָא יִתְקַיְּמוּן״, אֲבָל שְׁאָר הַמִּקְרָא לֹא תִרְגֵּם כָּךְ; וְכֵן נִרְאֶה בְּעֵינַי. וְשָׁמַעְתִּי בּוֹ לְשׁוֹנוֹת רַבִּים, וְרָאִיתִי בְּסִפְרֵי פִּתְרוֹנוֹת, וְלֹא נִתְיַשְּׁבוּ לִי; וְהַפַּיָּט שֶׁיִּסֵּד בַּחֲנֻכָּה (בשבת ראשונה ביוצר): ״הַמּוֹאֶסֶת כָּל עֵץ הִדְקִיר הַמְּזַנֶּה״, מְסַיְּעֵנִי, שֶׁקָּרָא אֶת הַחֶרֶב מוֹאֶסֶת כָּל עֵץ (יחזקאל כא:טו). וְיוֹנָתָן כֵּן תִּרְגֵּם: ״אוֹ נָשִׂישׂ וְגוֹ׳״ (יחזקאל כא:טו) – ״עַל דַּחֲדִיאוּ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְשִׁבְטֵי דְיִשְׂרָאֵל, כַּד גְּלוֹ עַל דִּפְלָחוּ לְטָעֲוָותָא, וְתָבוּ אִינוּן לְמִטְעֵי בָּתַר צַלְמֵי אָעָא״; אַף הוּא מְפָרֵשׁ ״אוֹ נָשִׂישׂ״ לְשׁוֹן תְּמִיהָא:
פסוק יח:כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה. ״אֲרִי אִתְנַבִּיאוּ עֲלֵיהוֹן נְבִיָּיא וְלָא תָבוּ, כְּלוֹמַר: כְּבָר הַדָּבָר בָּחוּן שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ, וּמָה יְהֵא בְּסוֹפֵיהוֹן?״ (תרגום יונתן):
פסוק יח:אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה. ״אָמַר וְאַף שִׁבְטַיָּא דְּבֵית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מִגְלָא יִגְלוֹן וּבְעוֹבְדֵיהוֹן בִּישָׁא לֹא יִתְקַיְּמוּן״: מַלְכוּת שֵׁבֶט שֶׁהָיְתָה מוֹאֶסֶת בַּחֲבֵרְתָּהּ וּמְלַעֶגֶת עֲלֵיהֶם וְעַל הָרָעָה הַבָּאָה עֲלֵיהֶם, אַף הִיא לֹא תִהְיֶה וְלֹא תָקוּם. עוֹד אֲפָרְשֶׁנּוּ לָשׁוֹן אַחֵר אוֹ נָשִׂישׂ וְגוֹמֵר אוֹ שֶׁמָּא נָשִׂישׂ כִּי תֹאמַר אֵלַי שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל עֵץ, מַלְכֵי יְהוּדָה מוֹאֲסֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הֵם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבִיָּה שֶׁאָמַר (דברי הימים ב יג:ח) ״וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב״, וְאָסָא וִיהוֹשָׁפָט וְחִזְקִיָּה וְיֹאשִׁיָּהוּ שֶׁבִּעֲרוּ כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁתַּחַת יָדָם, וְאַף אֵלּוּ יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה:
פסוק יח:זְעַק וְהֵילֵל. וְאַל תָּשִׂישׂ עַל זֹאת, כִּי הִיא תִהְיֶה בְעַמִּי, וְלָמָּה כִּי בֹחַן כְּבָר בֹּחַן הַדָּבָר לְפָנַי שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ תְּשׁוּבָה הוֹגֶנֶת. וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מוֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה. וּמָה אַמְתִּין עוֹד אֲפִלּוּ אִם בָּאוּ לָשׁוּב וְלִמְאֹס בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא יִתְקַיֵּם הַדָּבָר בְּיָדָם, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְרִשְׁעָתָם, וְהוּא שֶׁאָמַר לְיִרְמְיָה ״אִם יָשׁוּב לֹא יָשׁוּב״ (ירמיה ח:ד):
פסוק יט:הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף. כְּדֶרֶךְ הַסּוֹפְדִים; וּמַה הִיא הַנְּבוּאָה?
פסוק יט:וְתִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה. אֲנִי אָמַרְתִּי חֶרֶב חֶרֶב, חַרְבּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַחֲרִיב יְרוּשָׁלַיִם (דברי הימים ב לו:יז-כ), וְחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן בִּגְדַלְיָה (ירמיה מ:יג-יד; מא:ב); עוֹד יֵשׁ חֶרֶב שֶׁל שְׁלִישִׁית, כְּפוּלָה כִּי שְׁתֵּיהֶן הַלָּלוּ חֶרֶב חֲלָלִים תִּהְיֶה, וְהִיא חֶרֶב הֶחָלָל הַגָּדוֹל – הַמַּפֶּלֶת חֲלָלִים רַבִּים:
פסוק יט:הַחוֹדֶרֶת לָהֶם. בְּכָל אֲשֶׁר תֵּצְאוּ, תִּרְדֹּף אֶתְכֶם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים; הֲרֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים יֵלְכוּ לְמִצְרַיִם, שָׁם תַּשִּׂיגֵם חֶרֶב (ירמיה מב:טו-כב), וְכֵן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יִמָּלְטוּ מֵהֶם אֶל עָרִים בְּצוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן: עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם נָתַתִּי אִבְחַת חֶרֶב:
פסוק כ:לָמוּג. לְשׁוֹן הֲנָעָה; לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן דָּבָר נָמֵס:
פסוק כ:וְהַרְבֵּה הַמִּכְשׁוֹלִים. וְהַרְבּוֹת הַמִּכְשׁוֹלִים, וְכֵן כָּל הַרְבֵּה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הַרְבּוֹת הוּא; לְשׁוֹן פָּעוֹל:
פסוק כ:אִבְחַת חָרֶב. יֵשׁ פּוֹתְרִין טִבְחַת, טִי״ת תַּחַת אָלֶ״ף בְּא״ט ב״ח; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כְּמוֹ אִבְעַת, לְשׁוֹן ״בְּעָתָה״ (ירמיה ח:טו); וְלֹא יִתָּכֵן, כִּי הַתָּי״ו בְּאִבְחַת אֵינָהּ יְסוֹד, וְלֹא בָּאָה אֶלָּא לִסְמִיכָה, וְהַתִּי״ו בְּבְעָתָה מִן הַיְּסוֹד. וַאֲנִי אוֹמֵר: אִבְחַת חָרֶב הַשְׁמָעַת קוֹל הֲרוּגֵי חֶרֶב, לְשׁוֹן נְבִיחָה, גְּלָאפִ״י שְׁמִינ״ט בְּלַעַ״ז; כִּי נוּ״ן בִּנְבִיחָה יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ נוּ״ן בִּנְשִׁיכָה, וְתָבֹא אָלֶ״ף בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ ״וְאַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז); ״אָסוּךְ שָׁמֶן״ (מלכים ב ד:ב). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ כְּמוֹ אֵימַת חֶרֶב, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן, אֶלָּא פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ:
פסוק כ:אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק. אוֹי וְאָח, כִּי עֲשׂוּיָה הִיא לְלַהַט, מְרוּטָה וּמֻבְרֶקֶת:
פסוק כ:מְעֻטָּה לְטָבַח. וַעֲטוּיָה בְּשִׂמְלָה עַד תִּתָּפֵשׂ בַּכַּף לְטֶבַח בְּיוֹם הַמִּלְחָמָה. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין מְעֻטָּה עַל לְשׁוֹן מִיעוּט, שֶׁמִּתְמַעֶטֶת כְּשֶׁמְּשַׁנְּנִין אוֹתָהּ; וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, כִּי חֶסְרוֹן הַוָּי״ו וְדַגְּשׁוּת הַטִּי״ת יוֹרֶה עָלֶיהָ, כִּי אֵין הַמֵּ״ם שֹׁרֶשׁ בַּתֵּיבָה כְּמֵ״ם שֶׁל ״מְעוּנָה״ וּמְשׁוּנָה וּמְעוּטָה וּ״מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים״ (שיר השירים ה:יד). וּמְנַחֵם חִבֵּר מְעֻטָּה לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ (דניאל ב:יד) ״הֵתִיב עִיטָה וְטַעַם״; אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר אוֹתוֹ כְּמוֹ ״עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״ (תהלים קד:ב):
פסוק כא:הִתְאַחֲדִי. אֶל מָקוֹם אֶחָד, אוֹ לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל:
פסוק כא:מוּעָדוֹת. מְזֻמָּנוֹת:
פסוק כב:וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי. אֲנִי אוֹמֵר לְךָ הַכֵּה כַּף אֶל כַּף, וְגַם אֲנִי כָּמוֹךָ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם וְאַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי, אַךְ חֲמָתִי בּוֹעֶרֶת בִּי וַהֲנִיחֹתִי אוֹתָהּ:
פסוק כד:שִׂים לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵּם הַמִּקְרָא:
פסוק כד:וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ עִיר. פַּנֵּה לְךָ מָקוֹם בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה בָּהּ, וַעֲשֵׂה לְךָ כְּמִין דֶּרֶךְ מְפֻצֶּלֶת לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, אֶחָד פּוֹנֶה לְיָמִין וְאֶחָד פּוֹנֶה לִשְׂמֹאל:
פסוק כד:יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם. שְׁנֵי הַדְּרָכִים:
פסוק כד:וְיָד בָּרֵא. מָקוֹם פַּנֵּה מִן הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים, אֵישְׁרְטִי״ר בְּלַעַ״ז; וְדֻגְמָתוֹ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ: ״עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם״ (יהושע יז:טו), וְעוֹד: ״כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ״ (יהושע יז:יח). וּמְנַחֵם חִבְּרָם כֻּלָּם לְשׁוֹן בְּרִירָה, כְּמוֹ ״בְּרוּ לָכֶם אִישׁ״ (שמואל א יז:ח); בָּרֵא – לִישְׁנְ״ט בְּלַעַז:
פסוק כה:דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא וגו׳. סִימֵּן שְׁתֵּי דְרָכִים הַלָּלוּ לְמֶלֶךְ בָּבֶל הַיּוֹצֵא מֵאַרְצוֹ עַל מְנָת לֵילֵךְ אוֹ לִירוּשָׁלַיִם אוֹ לְרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, לְאֵיזֶה מִשְּׁתֵּיהֶן שֶׁיִּפּוֹל לוֹ גּוֹרָל בִּקְסָמָיו עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ ״כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל וגו׳״ (יחזקאל כא:כו):
פסוק כו:אֵם הַדֶּרֶךְ. קַארְפוּ״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק כו:קִלְקַל בַּחִצִּים. לִיהֵט בְּלַהַט חִצִּים; זָרַק חֵץ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהִיא פּוֹנָה מֵאֵלֶיהָ לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, וְלִמְקוֹם שֶׁהִיא פּוֹנָה – הוּא הַגּוֹרָל:
פסוק כו:קִלְקַל בַּחִצִּים. חִבְּרוֹ מְנַחֵם עִם ״נְחֹשֶׁת קָלָל״ (יחזקאל א:ז) וְהוּא ״לֹא פָנִים קִלְקַל״ (קהלת י:י). וְיֵשׁ מַשְׁמָע קִלְקַל – לְשׁוֹן קִלְקוּל, כְּמוֹ ״וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ״ (ירמיה ד:כד); וְיֵשׁ לוֹעֲזִים קִלְקַל טְרָאאִי״ט בְּלַעַ״ז, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן קִלְקַל בַּחִצִּים: ״קְשִׁית בְּגִירְרְיָא״:
פסוק כו:שָׁאַל בַּתְּרָפִים. דְּמוּת שֶׁמְּדַבֵּר בִּמְכַשְּׁפוּת; וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת, שֶׁאִם עוֹשֵׂהוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יֵשׁ בּוֹ דִּבּוּר לְעוֹלָם:
פסוק כו:רָאָה בַּכָּבֵד. יֵשׁ בְּקִיאִים קוֹסְמִים בַּכָּבֵד:
פסוק כז:בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם. כָּל גּוֹרָלוֹתָיו קָסְמוּ לוֹ לָבֹא יְרוּשָׁלִַם:
פסוק כז:לָשׂוּם כָּרִים. שַׁלְטוֹנִים מְמֻנִּים, רָאשֵׁי גְּיָסוֹת:
פסוק כז:לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים. אַתָּה וְגַיִּס שֶׁלְּךָ, שֵׁב עַל שַׁעַר פְּלוֹנִי:
פסוק כז:לִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה. שׁוֹפְכִין עָפָר וְסוֹלְלִין וְצוֹבְרִין תֵּל גָּבוֹהַּ, וְכוֹבְשִׁין אוֹתָהּ כְּעֵין שֶׁכּוֹבְשִׁין תִּלֵּי הַמִּגְדָּלִים, לַעֲמוֹד עָלָיו וּלְהִלָּחֵם בִּבְנֵי הָעִיר:
פסוק כח:וְהָיָה לָהֶם. לְיִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁעָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק כח:כִּקְסַם שָׁוְא. וְלֹא יַאֲמִינוּ שֶׁיַּצְלִיחַ; אַךְ בֶּאֱמֶת שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם – אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פְּעָמִים קָסַם לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר (איכה רבה פתיחתא כג), וְכָל הַקְּסָמִים כִּוְּנוּ זֶה כָּזֶה:
פסוק כח:וְהוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ. נְבוּכַדְנֶצַּר בְּקָסְמוֹ אֶת קְסָמָיו הָיָה מַזְכִּיר עֲוֹנוֹת שֶׁבְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ עַמּוֹן וּמוֹאָב שְׁכֵנֵיהֶם, שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת תּוֹכְחוֹת הַנְּבִיאִים:
פסוק כח:לְהִתָּפֵשׂ. שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִתְפָּשִׂים בְּיָדוֹ:
פסוק כט:יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֹנְכֶם. שֶׁאַתֶּם מְחַדְּשִׁין עֲבֵירוֹת מִיּוֹם אֶל יוֹם, וַעֲוֹנוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים נִזְכָּרִים עַל יְדֵיהֶם:
פסוק כט:בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם. הַחֲדָשִׁים:
פסוק כט:לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם. הַיְשָׁנִים:
פסוק כט:יַעַן הִזָּכֶרְכֶם. לְפָנַי לְרָעָה, לְפִיכָךְ:
פסוק כט:בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ. ״בְּיַד מַלְכָּא דְבָבֶל תִּתְמַסְרוּן״ (תרגום יונתן):
פסוק ל:חָלָל רָשָׁע. חַיָּב לִהְיוֹת חָלָל בְּרִשְׁעֲךָ:
פסוק ל:נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. צִדְקִיָּהוּ:
פסוק ל:בְּעֵת עֲוֹן קֵץ. בְּעֵת נִתְמַלֵּאת הַסְּאָה, וְהִגִּיעַ הָעָוֹן הָאַחֲרוֹן הַמְמַלֵּא אֶת הַסְּאָה:
פסוק לא:הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וגו׳. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אַעְדִּי מִצְנֶפְתָּא מִשְּׂרָיָה כַּהֲנָא רַבָּא וַאֲבַטֵּל כִּתְרָא מִצִּדְקִיָּה מַלְכָּא, אָמַר דֵּין וְדֵין בְּאַתְרֵיהּ לָא יִתְקַיֵּים״:
פסוק לא:הַגְבֵּהַּ וְגוֹ׳. ״גְּדַלְיָה בַר אֲחִיקָם דְּלָאו הֲוָה דִילֵיהּ יִסְבּוּנָהּ, וְצִדְקִיָּהוּ דְּדִילֵיהּ הִיא תַּעְדִּי מִינֵּיהּ״:
פסוק לב:עַוָּה עַוָּה. לְשׁוֹן ״עִי הַשָּׂדֶה״ (מיכה א:ו), לְשׁוֹן חֻרְבָּה אַחַר חֻרְבָּה; פְּעָמִים וְשָׁלֹשׁ אֲשִׂימֶנָּה: כְּבָר נִטְּלָה מִיכָנְיָה וְנִתְּנָה לְצִדְקִיָּה (מלכים ב כד:ח-יז), וּמִצִּדְקִיָּה תִּנָּתֵן לִגְדַלְיָה (מלכים ב כה:א-כב), הֲרֵי שְׁתַּיִם. וּמְנַחֵם חִבֵּר עַוָּה עִם ״עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה״ (אסתר א:טז); ״הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ״ (תהלים קו:ו):
פסוק לב:גַּם זֹאת לֹא הָיָה. גַּם לִגְדַלְיָה לֹא תִתְקַיֵּם, עַד בֹּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה (מלכים ב כה:כה-כו):
פסוק לב:אֲשֶׁר לוֹ הַמִּשְׁפָּט. אֲשֶׁר עָלָיו שַׂמְתִּי לְהִפָּרַע נִקְמָתִי וּמִשְׁפָּטִי:
פסוק לב:וּנְתַתִּיו. בְּיָדוֹ:
פסוק לג:אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל חֶרְפָּתָם. אֲשֶׁר שָׂמְחוּ בִּנְפֹל גּוֹרָלוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר בִּקְסָמָיו לָבֹא עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְחֵרְפוּ אוֹתִי וְאֶת עַמִּי לֵאמֹר, יַד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלָּהֶם רָמָה:
פסוק לג:לְהָכִיל. חֲלָלִים רַבִּים, לְמַעַן בָּרָק לְמַעַן לֹא יֶחְשַׁךְ מַרְאֵה לַהַט שֶׁלָּהּ בַּחֲלָלֶיהָ:
פסוק לד:בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא. קוֹסְמֵי עַמּוֹן חָזוּ לָהֶם שָׁוְא, לֵאמֹר: לֹא יָבֹא עוֹד עָלֵינוּ:
פסוק לד:לָתֵת אוֹתְךָ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים. לְהַטְעוֹתְךָ וְלָתֵת אֶת צַוָּארְךָ כְּצַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק לד:אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם וְגוֹ׳. יוֹם שֶׁלָּהֶם:
פסוק לה:הָשַׁב. כְּמוֹ הָשֵׁב, שֶׁהֲרֵי הַשִּׁי״ן רָפָה; הַמְתִּינִי עַד שׁוּב חֶרֶב שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל אֶל תַּעְרָהּ, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁיִּגְמֹר נִקְמָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, יָשׁוּב עָלֶיךָ, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר נִבְרֵאת וְגוֹמֵר:
פסוק לו:אָפִיחַ עָלָיִךְ. לְשׁוֹן נְפִיחַת אֵשׁ בְּמַפּוּחַ:
פסוק לו:אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים. מַנְהִיגִין עַצְמָן בְּשִׁגָּעוֹן לְחַבֵּל וּלְהַשְׁחִית:
פסוק לו:חָרָשֵׁי מַשְׁחִית. ״אוּמָנִין לְקַטְלָא״ (זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁפֵּרַשְׁתִּי פָּרָשָׁה זוֹ כַּאֲשֶׁר כָּתוּב לְמַעְלָה עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה בְּשִׁנּוּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁבָּהּ שֶׁאֵין הַנָּבִיא מְדַבֵּר אֶלָּא עַל הַחֶרֶב), לָתֵת אוֹתְךָ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים וְגוֹ׳, הָשֵׁב אֶל תַּעְרָהּ וְגוֹ׳, אָפִיחַ עָלֶיךָ וְגוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל לָשׁוֹן זֶה אֶלָּא עַל מַתֶּכֶת, וְכֵן חָרָשֵׁי מַשְׁחִית. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁעַל נְבוּכַדְנֶאצַּר נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ, וְכֵן מַשְׁמַע (לג) הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל חֶרְפָּתָם, כְּלוֹמַר (שֶׁחֶרְפָּתִי, שֶׁמְּחָרְפִים הָיוּ) עַל נְבוּכַדְנְצַר (בִּשְׁבִיל נְבוּכַדְנֶצַּר) שֶׁבְּנֵי עַמּוֹן מְחָרְפִים אֶת יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁהֶחֱרִיבָם נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק לו:״חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה. חֶרֶב נְבוּכַדְנֶצַּר הַכְּפוּלָה לָצֵאת בִּשְׁנֵי הַדְּרָכִים, עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל בְּנֵי עַמּוֹן, כְּמוֹ בַּפָּרָשָׁה הָעֶלְיוֹנָה (לעיל כג). הֲרֵי פֻּרְעָנוּת לִבְנֵי עַמּוֹן:
פסוק לו:(לד) בַּחֲזוֹת לְךָ שָׁוְא בִּקְסָם לְךָ כָּזָב. אַתָּה סָבוּר כִּי עַל יְדֵי קְסָמֶיךָ שֶׁל הֶבֶל וְשָׁוְא וְכָזָב אַתָּה מַצְלִיחַ, שֶׁחַרְבְּךָ נְתוּנָה אֶל צַוְּארֵי חֲלָלִים הָרְשָׁעִים שֶׁבָּא יוֹמָם בִּגְזֵרָה מִלְּפָנַי, בְּעֵת תַּשְׁלוּם אֶת קִצָּם:
פסוק לו:(לה) הָשֵׁב אֶל תַּעְרָהּ. כְּלוֹמַר, הָעֵת יָבֹא שֶׁתָּשׁוּב אֶל תַּעְרָהּ וְתְקַבֵּל הַחֶרֶב פּוּרְעָנוּתָהּ מִיַּד מַלְכֵי מָדַי, וְאָז אָפִיחַ עָלֶיךָ בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי וְתִהְיֶה נְתוּנָה בְּיַד נַפָּחִים שׁוֹטִים שֶׁהֵם חָרָשֵׁי מַשְׁחִית שֶׁיָּבוֹאוּ לְחַדֶּדְךָ וּלְמוֹרְטֶךָ כַּאֲשֶׁר מֵאָז וְיַשְׁחִיתוּךָ:
