פסוק ב:וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר. הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים. יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ב:וְהוֹדַעְתָּהּ. מֵפִיק הֵ״א וְהוֹדַעְתָּהּ, אוֹתָהּ:
פסוק ג:עִיר שׁוֹפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ לָבוֹא עִתָּהּ. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, וְזֶהוּ פֵּירוּשׁוֹ: עִיר שׁוֹפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ, אָמַר ה׳ אֱלֹהִים, לָבוֹא עִתָּהּ:
פסוק ג:וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים. כְּמוֹ וַאֲשֶׁר עָשְׂתָה גִלּוּלִים וְגוֹ׳:
פסוק ד:עַד שְׁנוֹתָיִךְ. גְּזֵרַת ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ (דברים ד:כה) בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה:
פסוק ד:וְקַלָּסָה. דִּבָּה; שֶׁהַכֹּל נִדְבָּרִים בָּךְ; פַּרְלְרִי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:יִתְקַלְּסוּ בָךְ. וּמָה הִיא הַקַּלָּסוּת? טְמֵאַת הַשֵּׁם. זוֹ הִיא שֶׁטִּמֵּאת אֶת שְׁמָהּ; שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים ״עַם קָדוֹשׁ״, ״בָּנִים״ לְיוֹצְרָם (דברים יד:א-ב), וְגָרְמוּ עַצְמָם לְהִקָּרְאוֹת ״עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם״ (ישעיהו ו:ה):
פסוק ו:אִישׁ לִזְרוֹעוֹ. כָּל דְּאַלִּים גָּבַר (בבא בתרא לד:):
פסוק ז:אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ. כָּל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט-כ), שֶׁהוּזְהֲרוּ עֲלֵיהֶם, נִמְנוּ כָאן:
פסוק ח:קָדָשַׁי בָּזִית. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ״ (ויקרא יט:ה):
פסוק ט:וְאֶל הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ. ״וּבְטוּרַיָּא פְּלָחוּ בֵּיךְ לְטָעֲוָותָא״ (תרגום יונתן):
פסוק ט:זִמָּה עָשׂוּ. עֵצוֹת שֶׁל רְשָׁעָה:
פסוק יב:וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק. הֶעֱשַׁרְתְּ אֶת אוֹהֲבַיִךְ בָּעֹשֶׁק שֶׁעָשַׁקְתְּ מִן הָעֲנִיִּים. לָשׁוֹן אַחֵר: וַתְּבַצְּעִי – לְשׁוֹן גֶּזֶל, כְּמוֹ ״וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳״ (תהלים י:ג); וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וַתִּגְזְלִי לְרֵעַיִךְ בְּעֹשֶׁק:
פסוק יג:הִכֵּיתִי כַפִּי. צָעַקְתִּי וַוי וְקִינָה:
פסוק יג:אֶל בִּצְעֵיךְ. כָּאן לָמַדְנוּ שֶׁהַגָּזֵל קָשֶׁה מִן הַכֹּל, שֶׁעָלָיו נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין (קהלת רבה ג:יב):
פסוק יד:אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָךְ. פּוֹעֵל לָךְ כְּפָעֳלֵךְ:
פסוק טו:וְהַתִּמּוֹתִי. וְכִלִּיתִי:
פסוק טז:וְנִחַלְתְּ בָּךְ. תִּתְחַלְחֲלִי בְּעַצְמֵךְ עַל מַה שֶּׁעָשִׂית:
פסוק יח:לְסִיג. תַּעֲרֹבֶת פְּסֹלֶת הַמְּעֹרָב בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְצָרִיךְ לְהַתִּיכוֹ בָּאֵשׁ לְצָרְפוֹ:
פסוק יח:כּוּר. שֶׁצּוֹרְפִין בּוֹ זָהָב:
פסוק כ:קְבֻצַת כֶּסֶף. כַּאֲשֶׁר יְקַבֵּץ הַצּוֹרֵף אֶת כָּל הַסִּיגִים אֶל תּוֹךְ כּוּר:
פסוק כ:לָפַחַת. לְנַפֵּחַ:
פסוק כ:לְהַנְתִּיךְ. ״וְיָצַקְתָּ״ (שמות כה:יב) מְתַרְגֵּם: ״וְתַתִּיךְ״:
פסוק כד:לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. לֹא נִתַּן גֶּשֶׁם הָרָאוּי לָהּ לְטַהֵר בְּיוֹם זָעַם; וּפֵירוּשׁ הַדָּבָר כְּתַרְגּוּמוֹ: ״לָא אִיתְעֲבִידוּ בָהּ עוֹבְדִין טָבִין דְּיִגְנוּן עֲלָהּ בְּיוֹם לְוָוט״:
פסוק כה:קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ. נִקְשָׁרִים יַחַד בְּעֵצָה רָעָה:
פסוק כה:נֶפֶשׁ אָכָלוּ. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין שֹׁחַד וּמַחֲזִיקִין יְדֵי מְרֵעִים, לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל וְלָבֹז, וְנִבָּאִין לָהֶם שָׁלוֹם:
פסוק כו:חָמְסוּ תוֹרָתִי. עֲלֵיהֶם הָיָה לְהוֹכִיחַ וּלְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְלֹא עָשׂוּ, הֲרֵי זֶה חָמָס, שֶׁחֲמָסוּהָ מִן הַצְּרִיכִין לִלְמֹד:
פסוק כו:וָאֵחַל. וְנִתְחַלַּלְתִּי:
פסוק כז:לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע. לַחֲטֹף מָמוֹן:
פסוק כח:טָחוּ לָהֶם תָּפֵל. דּוֹמִין לְטָחֵי בִּנְיָן בְּטִיט שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁאֵין בּוֹ תֶּבֶן, וְהוּא נִפְשָׁר מֵאֵלָיו בְּבֹא עָלָיו גְּשָׁמִים; וְלָשׁוֹן תָּפֵל – כָּל דָּבָר הַמְחֻסָּר תִּקּוּן:
