פסוק א:הַתְּשִׁיעִית. לְצִדְקִיָּהוּ:
פסוק ב:סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל. הַיּוֹם צָר עָלֶיהָ:
פסוק ג:שְׁפֹת הַסִּיר. עַל פִּי הַכִּירָה בִּמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ; הִיא קְרוּיָה ׳שְׁפִיתָה׳ בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת לח:): מְקוֹם שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת; וְעוֹד שָׁנִינוּ (ביצה לד.): אֶחָד שׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵירָה וְאֶחָד נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם וְאֶחָד נוֹתֵן לְתוֹכָהּ תַּבְלִין; לָמַדְנוּ שֶׁהַשְּׁפִיתָה הִיא הוֹשָׁבָתָהּ עַל פִּי הַכִּירָה, עַד שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְתוֹכָהּ כְּלוּם. וְהַדּוּגְמָא זוֹ עַל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁאֲמַרְתֶּם עָלֶיהָ ״הִיא הַסִּיר״ (יחזקאל יא:ג) – עַתָּה בָּא הָעֵת שֶׁתִּהְיֶה לְסִיר וְאַתֶּם בְּתוֹכָהּ לְבָשָׂר (יחזקאל יא:ד), בָּא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיִתְּנֶנָּה עַל הָאוּר. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן שִׂימָה:
פסוק ג:וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם. הֵם צָרְכֵי הַמָּצוֹר, יְצֹק כְּמוֹ ״שְׁפוֹךְ״ (שופטים ו:כ):
פסוק ד:אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ. מִיִּרְאַת הַמָּצוֹר אָסְפוּ לְתוֹכָהּ כָּל רָאשֶׁיהָ וְשָׂרֶיהָ:
פסוק ד:כָּל נֵתַח טוֹב. ״כָּל גְּבַר גִּיבָּר אֵימְתָן וּגְבַר עָבִיד קְרָב״, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ה:מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ. קַח אַתָּה, נְבוּכַדְנֶצַּר, אֶת מִבְחַר חֲיָלֶיךָ סְבִיבוֹתֶיהָ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן; וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל עִנְיַן הַסִּיר. וְכֵן צָרִיךְ לְפוֹתְרוֹ: מִבְחַר יִשְׂרָאֵל יָבֹאוּ וְיִכָּנְסוּ בְּתוֹכָהּ:
פסוק ה:וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ. סַדֵּר וְעָרוֹךְ הָעֲצָמִים תַּחַת שְׁאָר הָאֵיבָרִים; כְּלוֹמַר: יִלָּחֲמוּ הַגִּבּוֹרִים בִּשְׁבִיל הַחֲלָשִׁים וְיִסְמְכוּ אֵלּוּ עֲלֵיהֶן. דּוּר לְשׁוֹן עֲרִיכָה; וְכֵן ״יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר״ (ישעיהו כב:יח) – שׁוּרוֹת הֶיקֵּף גַּיָּסוֹת; וְכֵן ״שׁוּרָה״ תַּרְגּוּם ״דָּרָא״ (תענית כב:). וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ כְּמוֹ ״אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה״ (יחזקאל כד:ט):
פסוק ה:רַתַּח רְתָחֶיהָ. וְאַחַר שֶׁיְּהוּ כֻּלָּם לְתוֹכָהּ, יְקָרְבוּ כְּלֵי הַמָּצוֹר וְהַמִּלְחָמָה אֶל הָעִיר:
פסוק ו:חֶלְאָתָהּ. זוֹהֲמָתָהּ שֶׁמּוֹצִיאִין מֵעַל פִּיהָ עַל יְדֵי הַרְתָָּחָתָהּ, שֶׁקּוֹרִין ׳אֶשְׁקוּמָ״א׳ בְּלַעַ״ז; כְּלוֹמַר: לֹא יָצְאוּ מִמֶּנָּה רְשָׁעִים שֶׁבָּהּ:
פסוק ו:לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ. גָּלוּת אַחַר גָּלוּת, הַיּוֹצֵא וְנָפַל אֶל הַכַּשְׂדִּים, אִישׁ אִישׁ לְבַדּוֹ:
פסוק ו:לֹא נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל. לֹא כִּשְׁאָר קְדֵרוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין נְתָחֵיהֶן יַחַד, לְתִתָּהּ לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״מִדְּלָא יִתְעֲבִיד בָּהּ תְּיוּבָא״ – לֹא נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָלוֹ שֶׁל מָקוֹם:
פסוק ז:צְחִיחַ. שְׁעִיעוּת (ראה רש״י יחזקאל טז:ד):
פסוק ז:לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּזִידוֹ וּבִדְרַע מְרוֹמָם שְׁפָכְתִּיהּ, לֹא שְׁפָכְתִּיהּ בְּשָׁלוּ לְמִיעֲבַד עֲלוֹהִי תְּיוּבָא״; וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (איכה רבה פתיחתא ה, גטין נז:) בְּדָמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע, לֹא נָהֲגוּ בּוֹ לֹא כְּדַם הַצְּבִי וְלֹא כְּדַם הָאַיִל:
פסוק ח:לְהַעֲלוֹת חֵמָה. לְפָנַי, צִוִּיתִי לְאוֹתוֹ דָּם שֶׁלֹּא יִבָּלַע בַּקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיִּזָּכֵר לִנְקֹם נִקְמָתוֹ:
פסוק ט:הַמְּדוּרָה. הֶסֵּק גְּדוֹלָה פואיא״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק י:הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ. לְהַרְבּוֹת הָעֵצִים וּלְהַדְלִיק הָאֵשׁ:
פסוק י:הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה. כְּשֶׁהַבָּשָׂר חַם מֵעַל הָעֲצָמוֹת וְהוּא מִצְטַמֵּק וּמְעֹרָב בָּרוֹטֶב וּמֵגִיס בַּכַּף, דּוֹמֶה לְמִרְקַחַת פִּטּוּם סַמָּמְנִין, שֶׁמְּעָרְבִין אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה, וּמִתּוֹךְ צִימוּק הַבָּשָׂר עֲשָׁנָהּ נֶהְפַּךְ לְתוֹכָהּ, שֶׁקּוֹרִין אאורש״יר בְּלַעַ״ז, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ, יִבְשׁוּ וְיֵעָשְׁנוּ, לְשׁוֹן ״חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל), וְכֵן ״לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ״ (יחזקאל כד:יא) – כְּדֶרֶךְ קְדֵרָה שֶׁתַּמּוּ מֵימֶיהָ, בִּרְתִיחָתָהּ מִתְחַמֶּמֶת וְנִשְׂרָפִין חֲרָסֶיהָ וְהַתַּבְשִׁיל מִתְקַלְקֵל:
פסוק יא:תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ. תִּכְלֶה זוֹהֲמָתָהּ וְתִבָּלַע בִּנְחֻשְׁתָּהּ – סִיר שֶׁל נְחֹשֶׁת הִיא:
פסוק יב:תְּאֻנִּים הֶלְאָת. בְּתוֹאֲנָה וְתַרְמִית הֶלְאָת אֶת הָעֲנִיִּים; לָכֵן לֹא יֵצְאוּ מִמֶּנָּה רְשָׁעִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, אֶלָּא בְּאֵשׁ פֻּרְעָנוּתָהּ יִכְלוּ:
פסוק יג:בְּטֻמְאָתֵךְ. בְּטֻמְאָה שֶׁל זִמָּה תִּכְלֶה:
פסוק יג:יַעַן טִהַרְתִּיךְ. לְהוֹכִיחַ עַל פִּי הַנְּבִיאִים, וְלֹא טָהַרְתְּ וְגוֹ׳:
פסוק יד:לֹא אֶפְרַע. לֹא אֲבַטֵּל גְּזֵרָתִי:
פסוק יד:וְלֹא אֶנָּחֵם. לָשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתִּי הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ:
פסוק טז:מַחְמַד עֵינֶיךָ. אִשְׁתְּךָ; כְּמוֹ שֶׁהָעִנְיָן מוֹכִיחַ בְּסוֹפוֹ (יחזקאל כד:יח):
פסוק יז:הָאָנֵק. הִתְמַקְמֵק בִּשְׁתִיקָה, שוא״ש דמוני״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק יז:פְּאֵרְךָ. תְּפִלִּין (מועד קטן טו.). כָּל אֵלֶּה מִצְווֹת אֲבֵלִים, וְאַתָּה חִלּוּף אָבֵל: אָסוּר בִּתְפִלִּין וּסַנְדָּל, וְחַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ (מועד קטן טו.-טו:), וּמַבְרִין אוֹתוֹ סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים (מועד קטן כז:):
פסוק יח:כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. שֶׁלֹּא לִנְהוֹג אֲבֵילוּת:
פסוק יט:מָה אֵלֶּה לָּנוּ. מָה הָרְמָזִים הַלָּלוּ עָלֵינוּ?
פסוק כא:אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם. בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁיְּצָאתֶם בַּגּוֹלָה:
פסוק כב:וַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. לֹא תִנְהֲגוּ אֲבֵילוּת, כִּי אֵין מְנַחֲמִין לָכֶם, שֶׁאֵין בָּכֶם אֶחָד שֶׁלֹּא יְהְיֶה אָבֵל, וְאֵין אֲבֵילוּת אֶלָּא בִּמְקוֹם מְנַחֲמִים; דָּבָר אַחֵר: שֶׁתִּהְיוּ יְרֵאִים לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים שֶׁאַתֶּם בְּתוֹכָם:
פסוק כב:שָׂפָם. גְרִינוֹ״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק כג:וּנְמַקֹּתֶם. אֵישְׁרוֹיִי״ץ דְּמוֹנִי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק כד:בְּבוֹאָהּ. בָּאָה הָרָעָה הַזֹּאת:
פסוק כה:מַשָּׂא נַפְשָׁם. שֶׁנַּפְשָׁם מִתְנַשֵּׂאָה בָּהֶם:
פסוק כו:בַּיּוֹם הַהוּא. אִי אֶפְשָׁר לָבֹא הַפָּלִיט בְּיוֹם הַחֻרְבָּן; וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁיָּבֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ לְהַשְׁמִיעַ אָזְנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ:
פסוק כו:לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם. לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה שֶׁהֻכְּתָה הָעִיר:
פסוק כז:אֶת הַפָּלִיט. עִם הַפָּלִיט:
פסוק כז:וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם. לְפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ ״וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם וְגוֹ׳״ (יחזקאל ג:כו); מֵעַתָּה יִרְאוּ שֶׁדְּבָרֶיךָ אֱמֶת, וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד מֵהִתְנַבְּאוֹת לָהֶם:
