פסוק ב:לְצֹפֶה. בָּאדִי״טָא בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:וְרָאָה אֶת הַחֶרֶב. הֵמָּה הַגְּיָסוֹת:
פסוק ד:דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה. עֲוֹן מִיתָתוֹ יִדָּרֵשׁ מִיַּד עַצְמוֹ, שֶׁפָּשַׁע בְּנַפְשׁוֹ:
פסוק ה:וְהוּא נִזְהָר נַפְשׁוֹ מִלֵּט. אִם נִזְהָר, הָיָה נִמְלָט:
פסוק ז:צוֹפֶה נְתַתִּיךָ. כְּאוֹתוֹ הַצּוֹפֶה הַנִּיתָּן לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא תֹּאבַד נֶפֶשׁ, כֵּן נְתַתִּיךָ לְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל:
פסוק י:כֵּן אֲמַרְתֶּם. לְפִיכָךְ אֵין אַתֶּם חֲפֵצִים לָשׁוּב, כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁלֹּא תוֹעִיל לָכֶם תְּשׁוּבָה:
פסוק יב:לִחְיוֹת בָּהּ. בְּצִדְקָתוֹ:
פסוק יג:לֹא תִזָּכַרְנָה. לְהַצִּילוֹ מִלֵּיעָנֵשׁ עַל עֲבֵירָה זוֹ:
פסוק טו:חֲבוֹל. עֲבוֹט, שֶׁצִּוִּיתִי לַהֲשִׁיבוֹ כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ (דברים כד:יג):
פסוק יח:וּמֵת בָּהֶם. בִּשְׁבִילָם יֵעָנֵשׁ:
פסוק כב:וַיִּפְתַּח אֶת פִּי. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר: ״וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ״ (יחזקאל ג:כו), וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: ״בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת מְעוּזָם״, ״יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ״, ״בַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת הַפָּלִיט... וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד״ (יחזקאל כד:כה-כז):
פסוק כב:עַד בּוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר. כְּלוֹמַר: בְּעוֹד בּוֹאוֹ אֵלַי בַּבֹּקֶר, כְּמוֹ: לִפְנֵי בּוֹאוֹ אֵלַי בַּבֹּקֶר:
פסוק כד:אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם. זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וְאֵין רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ. וְכָךְ הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן דּוֹרְשׁוֹ (תוספתא סוטה ו:ז): אַבְרָהָם שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל מִצְוָה אַחַת יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, אָנוּ שֶׁנִּצְטַוִּינוּ עַל מִצְוֹת הַרְבֵּה כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלָּנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה; הוּא שֶׁהַנָּבִיא מֵשִׁיבָם:
פסוק כה:עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְגוֹ׳ וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ. בִּתְמִיהָּ? אִם נִצְטַוִּיתֶם, אֵין אַתֶּם שׁוֹמְרִים! עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ. אֶת מַאֲכָלֵי תַּפְנוּקִים אַתֶּם אוֹכְלִים עַל יְדֵי רְצִיחָה, שֶׁהוֹרְגִין אֶת בַּעֲלֵי מָמוֹן וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנָם:
פסוק כו:עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם. כְּלוֹמַר: כָּל בִּטְחוֹנְכֶם נִתְחַזַּקְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם:
פסוק כו:עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה. מִשְׁכַּב זָכוּר (סוטה ו,ט):
פסוק כז:אֲשֶׁר בֶּחֳרָבוֹת. בֶּעָרִים הַבְּצוּרוֹת, שֶׁסּוֹפָן לִהְיוֹת חֲרֵיבִים:
פסוק כז:וַאֲשֶׁר בַּמְּצָדוֹת. בַּמַּחֲבָא, לְהִטָּמֵן מִן הַחֶרֶב, אֶשְׁלַח בָּם אֶת הַדֶּבֶר:
פסוק ל:הַנִּדְבָּרִים בְּךָ. מִתְלוֹצְצִים בְּךָ:
פסוק לא:וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ. כְּאִלּוּ הֵם עַמִּי:
פסוק לא:עֲגָבִים. שְׂחוֹק, כְּמוֹ ״עוּגָב״ (איוב כא:יב):
פסוק לא:בִּצְעָם. גְּזֵלָתָם:
פסוק לב:וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים. ״וְהָא אַתְּ לְהוֹן כְּזָמַר אֲבוּבִין״ (תרגום יונתן):
פסוק לג:וּבְבֹאָהּ. הָרָעָה אֲלֵיהֶם:
פסוק לג:הִנֵּה בָאָה. כִּי אֱמֶת מוּכֶנֶת הִיא לָבֹא, אָז יֵדְעוּ כִּי לֹא שְׂחוֹק הָיוּ דְּבָרֶיךָ, כִּי נָבִיא אֱמֶת הָיָה בְתוֹכָם: