פסוק ב:אֶל גּוֹג. כָּךְ שֵׁם הַמֶּלֶךְ:
פסוק ב:הַמָּגוֹג. שֵׁם הָאֻמָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״גֹּמֶר וּמָגוֹג״ (בראשית י):
פסוק ד:וְשׁוֹבַבְתִּיךָ. אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שׁוֹבָב, אַנְבוֹ״יִישִׁיר בְּלַעַ״ז. כָּל הַהוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ נִקְרָא שׁוֹבָב, כְּמוֹ (ישעיהו נז:יז) ״וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ״:
פסוק ד:וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ. דֶּרֶךְ חַיָּה לְהוֹצִיאָהּ בְּחַחִים שֶׁבִּלְחָיֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לָצֵאת; גַּם אֲנִי אֶתֵּן בְּלִבְּךָ הִרְהוּרִין וְיֵצֶר, הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ מֵאַרְצְךָ לָבֹא עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק ו:וְכָל אֲגַפֶּיהָ. כָּל סְבִיבֶיהָ:
פסוק ז:הִכּוֹן וְהָכֵן לְךָ. הִכּוֹן אוֹתְךָ, וְהָכֵן לְךָ חַיִל אֲחֵרִים:
פסוק ז:הִכּוֹן. הִזְדַּמֵּן:
פסוק ז:וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר. דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לָתֵת לֵב עַל חֵילוֹתֵיהֶם הֵיאַךְ יֵצְאוּ, וּלְהַעֲמִיד מִשְׁמָרוֹת שֶׁלֹּא יָבֹא מַשְׁחִית עַל חֵילוֹ בַּלַּיְלָה:
פסוק ח:מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד. מִיָּמִים רַבִּים שֶׁחָטָאתָ לִי, תִּפָּקֵד עַתָּה לְפָנַי, לִזְכּוֹר עֲוֹנוֹתֶיךָ וּלְהָשִׁיב גְּמוּלְךָ, וַאֲשִׂיאֲךָ בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים לָבוֹא אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְּשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, שֶׁשָּׁבוּ יוֹשְׁבֶיהָ מִן הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר גָּלוּ שָׁם עַל יְדֵי חֶרֶב הָאוֹיֵב:
פסוק ח:אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד. זֶה שָׁנִים רַבּוֹת; וְסָמוּךְ לְבוֹאֲךָ עֲלֵיהֶם, חָזְרוּ:
פסוק ח:וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה. וְהָיָה לְךָ לָשׂוּם עַל לֵב שֶׁהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְהַמּוֹצִיאָהּ מִן הָעַמִּים לֹא יַעַזְבֶנָּה בְּיָדְךָ:
פסוק ט:כַּשּׁוֹאָה. כְּחֹשֶׁךְ הַמְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ, שׁוֹאָה בְּרוּאִינְ״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק י:יַעֲלוּ דְבָרִים. ״יִסְקוּן הִרְהוּרִין״ (תרגום יונתן):
פסוק י:מַחֲשֶׁבֶת רָעָה. לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדִּי:
פסוק יא:עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת. יוֹשְׁבֵי כְפָרִים מֵאֵין חוֹמָה, שֶׁבּוֹטְחִים בְּמָעוּזָּם וְאֵינָם יְרֵאִים לְהִתְאַסֵּף אֶל עָרֵי מִבְצָר:
פסוק יא:פְּרָזוֹת. כְּמוֹ ״מֵעָרֵי הַפְּרָזִי״ (דברים ג:ה), מֵאֵין חוֹמָה:
פסוק יא:אָבוֹא. אֶל הַשּׁוֹקְטִים, וְאֶרְאֶה מָה הוּא מִבְטָחָם:
פסוק יב:לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת. לְהַשְׁחִית שֵׁנִית אֶת הֶעָרִים, שֶׁהָיוּ חֲרֵבוֹת עַד הֵנָּה, וְעַכְשָׁיו נִתְיַשְּׁבוּ:
פסוק יב:וְאֶל עַם מְאֻסָּף. מֵעַמִּים הָעוֹשִׂים עַתָּה מִקְנֶה וְקִנְיָן:
פסוק יב:עַל טַבּוּר הָאָרֶץ. עַל גֹּבַהּ וְחֹזֶק הָאָרֶץ, כְּטַבּוּר זֶה, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי שֶׁל אָדָם וּמְשֻׁפָּע מִכָּל צְדָדָיו:
פסוק יג:וְכָל כְּפִירֶיהָ. סוֹחֲרִים חֲרִיפִין שֶׁבָּהּ, הָרְגִילִין לָצֵאת וְלָשׁוּט כִּכְפִירִים בְּכָל הַמְּדִינוֹת, וְיוֹדְעִין אֵיזֶה מָקוֹם הָעֹשֶׁר:
פסוק יג:יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה. כְּלוֹמַר, מִי הִגִּיד לְךָ אֶת מְקוֹם הָעֹשֶׁר? הֲיָדַעְתָּ כִּי לְאֶרֶץ מְלֵאָה שָׁלָל וּבַז אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשָׁם בֶּאֱמֶת תִּמְצָא הוֹן עָתֵק (משלי ח:יח):
פסוק יד:תֵּדָע. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תֵּדַע פּוּרְעָנוּת גְּבוּרְתִּי״; כְּלוֹמַר: תֵּדַע וְתַכִּיר מִי הוּא מָעוּזָם וּמִבְטָחָם:
פסוק יז:הַאַתָּה הוּא. בְּאוֹתָן הַיָּמִים יֹאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַאַתָּה הוּא אוֹתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה, שֶׁאַף הוּא נִתְנַבֵּא עַל מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג: ״וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְגוֹ׳״ (זכריה יד:ב). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין יז.): אֶלְדָּד וּמֵידָד הֵם נִתְנַבְּאוּ עָלָיו, וְזֶהוּ שָׁנִים הָאָמוּר כָּאן: אַל תִּיקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם (בפת״ח), שְׁנֵי נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ נְבוּאָה אַחַת בְּפֶרֶק אֶחָד (אֲבָל לֹא בְּסִגְנוֹן אֶחָד):
פסוק יט:רַעַשׁ גָּדוֹל. עַל יְדֵי קוֹלוֹת וּרְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר:
פסוק כ:וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת. אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם סְלָעִים הַזְּקוּפִים וּתְלוּיִים, וְנִרְאִים כְּנוֹפְלִים; וַאֲנִי אוֹמֵר: הֵם תִּלֵּי מִגְדָּלִים, שֶׁחוֹפְרִים סָבִיב וְזוֹרְקִים הֶעָפָר בָּאֶמְצַע לְהַגְבִּיהַּ הַתֵּל, וְעָשׂוּי מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת – אֶשְׁקְלוֹנְ״שׁ בְּלַעַ״ז – כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד הֶעָפָר, וּלְאַחַר שֶׁנִּכְבַּשׁ יָפֶה, נוֹטְלִים הַמַּלְבֵּנִים מַעֲמִידֵי הַמַּדְרֵגָה:
פסוק כא:וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב. לָבֹא חֶרֶב בָּהֶם עָלָיו, וְקָרָאתִי וְזִמַּנְתִּי. וּמַה הִיא הַחֶרֶב שֶׁאֶקְרָא עָלָיו? חַרְבָּם שֶׁל עַצְמָם, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו:
פסוק כב:וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ. אַבְנֵי בָּרָד הַמְּאִירוֹת כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁשְּׁמָם גָּבִישׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״רָאמוֹת וְגָבִישׁ״ (איוב כח:יח); וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות נד:): אֶל גַּב אִישׁ – אַבְנֵי בָּרָד שֶׁהִתְחִילוּ לָרֶדֶת עַל מִצְרַיִם, וְעָמְדוּ בָּאֲוִיר עַל גַּב הָאִישׁ מֹשֶׁה, שֶׁהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יֵרְדוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט:לג) – לֹא הִגִּיעַ לָאָרֶץ:
