פסוק א:בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ. אֵיזוֹהִי שָׁנָה שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהּ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יוֹבֵל (ערכין יב.), שֶׁחָרַב הַבַּיִת בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ בַּיּוֹבֵל – שֶׁהִתְחִיל בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ – וּלְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רָאוּי הַיּוֹבֵל לִהְיוֹת, וְהִיא שְׁנַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לְגָלוּת יְכָנְיָה (מלכים ב כד:טו); שֶׁגָּלָה בְּעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ בַּיּוֹבֵל: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ – מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עַד שְׁלֹשִׁים וְאַחַת (מלכים ב כג:א,ג), וִיהוֹיָקִים – אַחַת עֶשְׂרֵה (מלכים ב כג:לו):
פסוק א:יַד ה׳. חֹזֶק תָּקְפּוֹ, לְהוֹלִיכֵנִי עַל כָּרְחִי:
פסוק א:וַיָּבֵא אוֹתִי שָׁמָּה. אֶל הָעִיר הַהֻכְּתָה, הִיא יְרוּשָׁלַיִם; אוֹתָהּ שָׁנָה הֶרְאָהוּ בִּנְיַן הַבַּיִת לֶעָתִיד לָבֹא:
פסוק ב:בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי. לֹא הוֹלִיכַנִי שָׁם, אֶלָּא הֶרְאַנִי כְּאִלּוּ אֲנִי שָׁם:
פסוק ב:אֶל הַר גָּבוֹהַּ מְאֹד. שֶׁכֵּן הוּא עָתִיד לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת״ (ישעיה ב:ב):
פסוק ב:כְּמִבְנֵה עִיר. כְּבִנְיַן עִיר:
פסוק ב:מִנֶּגֶב. בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הַר:
פסוק ג:כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת. כְּעֵין זִיו הַחַיּוֹת, וְנוֹצְצִים ״כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל״ (יחזקאל א:ז):
פסוק ג:וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ. לִמְדִידַת קַרְקַע אֵין (דָּבָר) יָפֶה מֵחֶבֶל פִּשְׁתִּים:
פסוק ג:וּקְנֵה הַמִּדָּה. לָמוֹד בּוֹ אֶת עֹבִי הַחוֹמָה וְאֹרֶךְ וְרֹחַב הַשְּׁעָרִים:
פסוק ד:לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ. עִנְיַן הַבִּנְיָן:
פסוק ד:הוּבָאתָה הֵנָּה. מִבָּבֶל:
פסוק ה:וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת. בִּנְיַן בַּיִת אֶחָד הֶרְאַנִי בִּצְפוֹן הָהָר וְהַחוֹמָה מִחוּץ סָבִיב סָבִיב; כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר (יחזקאל מה; מח), שֶׁהָעִיר בַּדָּרוֹם וְהַבַּיִת בַּצָּפוֹן:
פסוק ה:שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח. ״שִׁית אַמִּין בְּאַמְתָּא דְהִיא אַמְתָּא וּפְשַׁךְ״, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן; זוֹ הִיא אַמָּה בֵינוֹנִית, בַּת שִׁשָּׁה (מנחות צח.), שֶׁהוּא אַמָּה וְטֹפַח בָּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
פסוק ה:רֹחַב הַבִּנְיָן. עֳבִי הַחוֹמָה:
פסוק ה:וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד. וְזֶהוּ הִיא קוֹמָה חִיצוֹנָה, שֶׁהִיא סָבִיב הַר הַבַּיִת, וְהִיא הָיְתָה נְמוּכָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מדות ב:ד): כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְבוֹהִים, חוּץ מִכּוֹתֶל מִזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה וְכוּ׳:
פסוק ו:וַיָּבֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה. נִכְנַס לְתוֹךְ הַהֶיקֵּף, וּבָא לוֹ לְשַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים הַמִּזְרָחִי; הִיא נִקְרֵאת חָצֵר הַחִיצוֹנָה בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶּה (להלן יז), לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק ו:וַיַּעַל בְּמַעֲלוֹתָו. שֶׁשִּׁפּוּעַ הָהָר הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה מִן הַחֵיל הַתַּחְתּוֹן עַד עֶזְרַת נָשִׁים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (מדות ב:ג): לִפְנִים מִמֶּנּוּ הַחֵיל – עֶשֶׂר אַמּוֹת; וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם:
פסוק ו:סַף הַשַּׁעַר. הִיא מְזוּזַת הַשַּׁעַר:
פסוק ו:קָנֶה אֶחָד רֹחַב. שֵׁשׁ אַמּוֹת, וּמְכַסֶּה אֶת כָּל עֳבִי הַחוֹמָה, שֶׁהָיָה קָנֶה אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (פס׳ ה):
פסוק ו:וְאֵת סַף אֶחָד. מְזוּזָה הַשֵּׁנִית; אַחַת מִצָּפוֹן וְאַחַת מִדָּרוֹם:
פסוק ז:וְהַתָּא. הוּא ״יָצִיעַ״ (מלכים א ו:ה) שֶׁקּוֹרִין אפנדי״ן בְּלַעַ״ז, וְהָיָה שְׁלֹשָׁה מִיָּמִין הַשַּׁעַר וּשְׁלֹשָׁה מִן הַשְּׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן (להלן י). וְהַתָּאִים סְמוּכִין לְכוֹתֶל הַמִּזְרָחִי שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים מִבַּחוּץ, כְּלַפֵּי הַר הַבַּיִת. וּמֵהֵיכָן אֲנִי לָמֵד שֶׁהֵם מִבַּחוּץ? מִמַּה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הָעִנְיָן וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, מִכָּאן אֲנִי לָמֵד, שֶׁכָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה הָיָה חוּצָה לָהּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס לְתוֹכוֹ:
פסוק ז:וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְגוֹ׳. חֲלָלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֵׁשׁ אַמּוֹת מְרֻבָּע:
פסוק ז:וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת. כְּתָלִים הַמַּפְסִיקִים בֵּין הַתָּאִים עָבְיָם חָמֵשׁ אַמּוֹת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבֵין תָּוְויָא כּוֹתְלָא חָמֵשׁ אַמִּין״; וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ז): כּוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ:
פסוק ז:וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר וגו׳. שֶׁלִּפְנִים מִן הַשַּׁעַר הָיָה עָשׂוּי אוּלָם מְחֻבָּר לַשַּׁעַר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (להלן ח), בּוֹלֵט לְתוֹךְ עֶזְרַת נָשִׁים עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּבְרֹאשׁוֹ דְּלָתוֹת וּמְזוּזוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְסַף הַשַּׁעַר שֶׁהוּא אֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר:
פסוק ז:מֵהַבַּיִת. כְּלוֹמַר: לְצַד פְּנִים:
פסוק ז:קָנֶה אֶחָד. רָחְבּוֹ, לְכַסּוֹת עֳבִי חוֹמוֹת הָאוּלָם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, שֶׁעֳבִי הַחוֹמָה שֶׁל אוּלָם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל קָנֶה אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ:
פסוק ח:וַיָּמָד אֶת אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת. לִפְנִים מִן הַשַּׁעַר:
פסוק ח:קָנֶה אֶחָד. עֳבִי חוֹמוֹת הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל, שֶׁהָאוּלָם נָכוֹן עֲלֵיהֶם:
פסוק ט:וַיָּמָד אֶת אוּלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת. מֶשֶׁךְ בְּלִיטָתוֹ לְתוֹךְ עֶזְרַת נָשִׁים:
פסוק ט:וְאֵילָיו. אֲשִׁישְׁלַטִינְ״ץ (בְּלַעַ״ז); כָּל אֵילִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן הֵם כְּמִין אִילָנוֹת עֲגוּלִין עֲשׂוּיִין מֵאַבְנֵי גָזִית, וְעוֹמְדִין בַּפֶּתַח, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, בִּמְקוֹם סִפִּים בִּמְקוֹם מְזוּזוֹת; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן (ישעיהו ו:ד) ״וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים״ ״אֵילָנוֹת סְפִיָּא״; וּקְרוּיִין אֵילִים עַל שֵׁם עֲגוּלִין כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן:
פסוק ט:וְאֵילָיו שְׁתַּיִם אַמּוֹת. עֹבִי עִגּוּלָן; וְעוֹמְדִין בְּסוֹף חֲלַל הָאוּלָם דְּבוּקִים, זֶה לְכוֹתֶל יָמִין וְזֶה לְכוֹתֶל שְׂמֹאל; נִמְצָא בְּלִיטַת הָאוּלָם וְאֵילִים שֶׁלּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְתוֹךְ הָעֲזָרָה לִפְנִים מִן הַשַּׁעַר:
פסוק ט:וְאוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבָּיִת. לְפִי שֶׁאוּלַמֵּי שַׁעֲרֵי עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בּוֹלְטִים וּמְשׁוּכִים לְצַד הַחוּץ, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (להלן לא), פֵּירֵשׁ בְּאוּלַמֵּי שַׁעֲרֵי עֶזְרַת נָשִׁים שֶׁהֵם הָיוּ מְשׁוּכִין לְצַד פְּנִים, וְשַׁעֲרֵי עֶזְרַת נָשִׁים מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שַׁעֲרֵי עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל; נִמְצָא אוּלָם כְּנֶגֶד אוּלָם, וּדְבָר נוֹי הוּא זֶה:
פסוק י:וְתָאֵי הַשַּׁעַר. הַזֶּה אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שֶׁבְּכֹתֶל מִזְרָחִי שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים, שְׁלֹשָׁה הָיוּ מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה הָיוּ מִפֹּה, שְׁלֹשָׁה לְדָרוֹם וּשְׁלֹשָׁה לְצָפוֹן, סְמוּכִין לְכֹתֶל עֶזְרַת נָשִׁים, וּפְנֵיהֶם לְהַר הַבַּיִת. וּמִדַּת חַלְלוֹ וְכֹתֶל הַמַּפְסִיק בֵּין כָּל אֶחָד פֵּרֵשׁ לְמַעְלָה (פס׳ ז):
פסוק י:וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִים. הָעֲשׂוּיִין לְסִפֵּי הָאוּלָם מִבִּפְנִים:
פסוק י:מִפֹּה. וּמִפֹּה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִדָּתָן שְׁתַּיִם אַמּוֹת:
פסוק יא:רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר. רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח; וְכֵן שָׁנִינוּ (מדות ב, ג): כָּל הַפְּתָחִים רָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת:
פסוק יא:אֹרֶךְ הַשַּׁעַר. הוּא חֲלַל אוּלָם הַשַּׁעַר מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם:
פסוק יא:שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. עֶשֶׂר כְּנֶגֶד חֲלַל הַפֶּתַח, וְאַמָּה וָחֵצִי לְכָאן וְאַמָּה וָחֵצִי לְכָאן. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁאֵצֶל הַפֶּתַח קוֹרֵהוּ רֹחַב, וְאֵצֶל חֲלַל הָאוּלָם קוֹרֵהוּ אֹרֶךְ, שֶׁהַפֶּתַח גָּבְהוֹ הוּא אָרְכּוֹ וְהָרֹחַב מִסַּף אֶל סַף, וְהָאוּלָם לְפִי שֶׁמֶּשֶׁךְ בְּלִיטַת חֲלָלוֹ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב פָּחוֹת מִמִּדַּת חֲלָלוֹ מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שֶׁזּוֹ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְזוֹ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, קוֹרֵא אֶת הַמִּדָּה הַיְתֵרָה אֹרֶךְ,.וַהֲרֵי עֵדוּת לַדָּבָר בְּמַשְׁכְּנָא ״וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת״ (מלכים א ו:ג), נִמְצָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם קָרוּי לְהֵיכָל רֹחַב וְלָאוּלָם קָרוּי אֹרֶךְ, לְפִי שֶׁהַהֵיכָל מִדָּתוֹ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב יְתֵרָה עַל מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וּבָאוּלָם חִלּוּף לְמִדַּת שֶׁהַמִּדָּה הַיְתֵרָה קָרוּי אֹרֶךְ:
פסוק יב:וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת אַמָּה אֶחַת וְגוֹ׳. הַתָּאוֹת, שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן לַשַּׁעַר הָיוּ מְשׁוּכִין מִן כְּנֶגֶד חֲלַל הָאוּלָם שֶׁלִּפְנִים אַמָּה לַצָּפוֹן וְאַמָּה לַדָּרוֹם, שֶׁכְּבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא מִבַּיִת מָשׁוּךְ מִכְּנֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר אַמָּה וּמֶחֱצָה לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם. וְעַכְשָׁיו מְפָרֵשׁ שֶׁהַתָּאִים שֶׁבַּחוּץ מְשׁוּכִים לַצָּפוֹן אַמָּה אַחַת יוֹתֵר מִן הָאוּלָם, וְכֵן לַדָּרוֹם אַמָּה אַחַת. נִמְצְאוּ מְשׁוּכִין מֵחֲלַל רֹחַב הַפֶּתַח שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה לְכָאן וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה לְכָאן. וְזֶהוּ לְשׁוֹן וּגְבוּל, אשומיי״ל בְּלַעַ״ז, מָקוֹם פָּנוּי. וְכוֹתֶל הַתָּא עוֹבִי חָמֵשׁ, נִמְצָא עוֹבִי כּוֹתֶל הַצְּפוֹנִי (צ״ל הדרומי צ״ה) שֶׁל הַתָּא הַצְּפוֹנִי וְעוֹבִי כּוֹתֶל הַצְּפוֹנִי שֶׁל אוּלָם כָּלִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכּוֹתֶל אוּלָם עוֹבְיוֹ שֵׁשׁ וְכוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַמָּה אַחַת לְתוֹךְ כְּנֶגֶד עוֹבִי כּוֹתֶל הָאוּלָם, וְכֵן לַדָּרוֹם:
פסוק יג:וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ. מִגַּג הַתָּא שֶׁבִּצְפוֹן הַשַּׁעַר לְגַג הַתָּא שֶׁבִּדְרוֹם הַשַּׁעַר:
פסוק יג:עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת. עֹבִי כּוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְכֵן עֹבִי כּוֹתֶל הַתָּא שֶׁמִּצַּד שֵׁנִי, הֲרֵי עֶשֶׂר; וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה שֶׁתְּהֵא מָשׁוּךְ מֵחֲלַל הַפֶּתַח לְכָאן, וְכֵן לְכָאן, הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה; וַחֲלַל הַפֶּתַח עֶשֶׂר אַמּוֹת, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ; וְכֻלָּן מִדַּת רֹחַב הַשַּׁעַר הֵן, כְּנֶגֶד שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת שֶׁל חֲלַל הָאוּלָם מִבִּפְנִים, וּשְׁנֵי כְּתָלִים, קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ:
פסוק יג:פֶּתַח נֶגֶד פֶּתַח. פֶּתַח הַתָּא שֶׁאֵצֶל הַשַּׁעַר בַּדָּרוֹם מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פֶּתַח הַתָּא שֶׁאֵצֶל הַשַּׁעַר בַּצָּפוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה לְכָל שֵׁשֶׁת הַתָּאִים הָאֵלֶּה פֶּתַח בַּכּוֹתֶל שֶׁבְּצַד הַחוּץ, אֶלָּא שֶׁלִּשְׁנֵי הַתָּאִים הַסְּמוּכִין לַשַּׁעַר הָיוּ לָהֶם פְּתָחִים פּוֹנִים אֶל שַׁעַר אֲוִיר שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה וְאֶל אֵלִיהֶמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר – לָמַדְנוּ שֶׁפִּתְחֵיהֶם פּוֹנִים לַשַּׁעַר:
פסוק יד:וַיַּעַשׂ אֶת אֵילִים שִׁשִּׁים אַמָּה. גָּבְהָן שֶׁל אֵילִים שֶׁל סִפֵּי הָאוּלָם, גְּבוֹהִים שִׁשִּׁים אַמָּה:
פסוק יד:וְאֶל אֵיל הֶחָצֵר הַשַּׁעַר סָבִיב. וְכֵן לְכָל אֵילֵי הֶחָצֵר שֶׁבְּכָל אוּלַמֵּי שְׁעָרִים סָבִיב סָבִיב, שֶׁאַף בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם הָיוּ לָהּ שְׁעָרִים עֲשׂוּיִין כְּתַבְנִית הַשַּׁעַר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (להלן כב, כד):
פסוק טו:וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן. גּוֹבְהוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר הַזֶּה, וְהוּא קָרוּי שַׁעַר הָאִיתוֹן, לְפִי שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה לְכָל בָּאֵי הָעֲזָרָה (ירושלמי עירובין ה:א):
פסוק טו:אִיתוֹן. תַּרְגּוּם שֶׁל בִּיאָה:
פסוק טו:עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי. עִם גָּבְהוֹ שֶׁל אוּלַם הַשַּׁעַר שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַשַּׁעַר חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּמִגֹּבַהּ שְׁאָר הַשְּׁעָרִים שֶׁבָּעִנְיָן שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים אַמָּה אֲנִי לָמַד שֶׁעַל פְּנֵי הָאָמוּר כָּאן הוּא גֹּבַהּ (כְּלוֹמַר מִשַּׁעַר הַחִיצוֹן גָּבְהוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה עַל פְּנֵי כָּל הָאוּלָם שֶׁשַּׁעַר הַפְּנִימִי שֶׁל אוּלָם שֶׁאַף בְּסוֹפוֹ שֶׁל אוּלָם הוּא שַׁעַר כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ כְּבָר בְּפָסוּק ז׳ סא״א):
פסוק טז:וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים. הַתָּאִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ לָהֶם פְּתָחִים אֶל הַחוּץ, אֶלָּא זֶה פָּתוּחַ לָזֶה; וְכֵן מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מדות ד,ג) בַּתָּאִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַהֵיכָל: שְׁלוֹשָׁה פְּתָחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְלַתָּאִים שֶׁבֶּחָצֵר, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שְׁלוֹשָׁה תָּאִים זֶה אֵצֶל זֶה, וְלֹא הָיוּ לָהֶם תָּאִים עַל גַּבֵּיהֶם, הָיוּ לָאֶמְצָעִי שְׁנֵי פְּתָחִים, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל; וְלַחִיצוֹן שֶׁל צַד הַשַּׁעַר הָיוּ שְׁנֵי פְּתָחִים, אֶחָד פָּתוּחַ לָאֶמְצָעִי וְאֶחָד לְצַד הַשַּׁעַר; וְכֵן לַתָּא הַחִיצוֹן שֶׁל כָּתֵף הַשֵּׁנִי מִזֶּה וּמִזֶּה לַשַּׁעַר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה פֶּתַח נֶגֶד פֶּתַח. וְהָיוּ לָהֶם חַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים אֲטוּמִים (מלכים א ו:ד): פְּתוּחִים לְצַד הַחִיצוֹן, וּסְתוּמִים לְצַד פְּנִים; כְּלוֹמַר: קְצָרִים לְצַד פְּנִים וּרְחָבִים לְצַד הַחוּץ אֶל הַמִּזְרָח. וּמְנַחֵם פֵּתֵר שְׁקוּפִים – לְשׁוֹן הַשְׁקָפָה, כְּמוֹ ״מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה״ (שיר השירים ו:י); ״כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ״ (תהלים קב:כ); וְכֵן ״אֶל הַמַּשְׁקוֹף״ (שמות יב:כב) גַּם כֵּן פֵּתֵר לְשׁוֹן שְׁקָפָה:
פסוק טז:וְאֶל אֵילֵיהֶמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר. וְאֶל כִּתְפוֹת פִּתְחֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי תָאִים הַסְּמוּכִים לַשַּׁעַר מִזֶּה וּמִזֶּה, שֶׁהָיָה פִּתְחָן אֶל תּוֹךְ אֲוִיר הַשַּׁעַר, פֶּתַח הַתָּא הַצְּפוֹנִי מִצָּפוֹן לַשַּׁעַר וּפֶתַח הַתָּא הַדְּרוֹמִי מִדָּרוֹם לַשַּׁעַר. וְכִתְפוֹת הַפְּתָחִים שֶׁמִּזֶּה וּמִזֶּה לְפֶתַח הַתָּא הֵם הָאֵילִים, וְהָיוּ בָהֶם חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לַאֲוִיר הֶפְסֵק רֹחַב הַשַּׁעַר, שֶׁהָיָה מַפְסִיק בֵּין הַתָּאִים. וְאוֹתוֹ אֲוִיר קוֹרֵא לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, שֶׁמִּי שֶׁנִּכְנָס לְבֵין אֲוִיר בְּלִיטַת הַתָּאִים שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן נִרְאֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לַשַּׁעַר:
פסוק טז:וְכֵן לָאֵילַמּוֹת. וְכֵן הָיוּ חַלּוֹנוֹת לָאֵילַמּוֹת שֶׁל כָּל שַׁעַר וְשַׁעַר:
פסוק טז:וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה. בַּחוֹמָה, לְצַד הָעֲזָרָה מִבִּפְנִים:
פסוק טז:וְאֶל אַיִל תִּמֹּרִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כּוֹתַרְתָּא״ – כּוֹתָרוֹת; בְּרֹאשׁ הָאַיִל הָיָה עָשׂוּי כְּמִין כּוֹתֶרֶת, דּוֹמֶה לְדֶקֶל, כִּי בְּמִשְׁכְּנָא דִּשְׁלֹמֹה (מלכים א ו:כט) הֵן מְתֻרְגָּמוֹת ״צוּרַת דִּיקְלִין״ (תרגום יונתן). פומיל״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק יז:וְרִצְפָה. פְּלַנְקִי״ץ בְּלַעַ״ז. רִצְפָּה אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא עֲלִיָּה סָבִיב, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ חֲלָקָה הָיְתָה בָרִאשׁוֹנָה וְהִקִּיפוּהָ גְּזוּזְטְרָא (סוכה נא:), וְעַל אוֹתָהּ הָעֲלִיָּה הָיוּ הַלְּשָׁכוֹת, קַנְבְּרָא״שׁ בְּלַעַ״ז. וּמִמַּה שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן וְהָרִצְפָה אֶל כְּתֵף הַשְּׁעָרִים וְתַחְתֵּיהֶם כְּנֶגֶד גּוֹבַהּ הַשְּׁעָרִים, אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהָרִצְפָּה הַזֹּאת עֲלִיָּה הִיא:
פסוק יח:וְהָרִצְפָּה אֶל כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים. גֹּבַהּ שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הָיָה מַפְסִיק הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה מְסַבֶּבֶת כָּל הֶחָצֵר, וְהִיא לְכִתְפוֹת הַשַּׁעַר מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּנֶגֶד גֹּבַהּ הַשְּׁעָרִים:
פסוק יח:הָרִצְפָּה הַתַּחְתּוֹנָה. נִשְׁתַּנֵּית תֵּיבָה זוֹ מִכָּל תַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּמִּקְרָא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הַטַּעַם בְּנוּ״ן, וְזֶה בְּתִי״ו (בנסחנו הטעם בנו״ן, ובפסוק הבא בתי״ו); לָמַדְנוּ, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹנָה זוֹ רִצְפָּה שֶׁתַּחַת אַחֶרֶת, אֶלָּא רִצְפָּה אַחַת הִיא, וְתַחְתִּיתָהּ שֶׁל רִצְפָּה הָיָה לְעֻמַּת גֹּבַהּ הַשַּׁעַר. וְה״א שֶׁל ״תַּחְתּוֹנָה״ כְּה״א שֶׁל ״בֵּיתָה״ (תהלים סח:ז), וְכְה״א שֶׁל ״עֶזְרָתָה״ (תהלים מד:כז) וְשֶׁל ״חֶלְאָתָה״ (יחזקאל כד:ו), שֶׁהֵן יְתֵרוֹת:
פסוק יט:וַיָּמָד רֹחַב. חֲלַל עֶזְרַת נָשִׁים:
פסוק יט:מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה הַשַּׁעַר הַמְפֹרָשׁ לְמַעְלָה (פס׳ טו):
פסוק יט:לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי. עַד עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק יט:הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן. לִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ חֲלָלָהּ מֵאָה אַמָּה:
פסוק כ:מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ. כְּמִדַּת שַׁעַר הַקָּדִים; כָּךְ מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (להלן מ:כא):
פסוק כא:חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ. גָּבְהוֹ:
פסוק כא:וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים. מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ:
פסוק כב:וְאֵילַמָּיו לִפְנֵיהֶם. וְאוּלָם הַשַּׁעַר לִפְנֵי הַמַּעֲלוֹת; קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לָאוּלָם הָיָה עוֹלֶה בַּמַּעֲלוֹת:
פסוק כג:וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי. לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק כג:נֶגֶד הַשַּׁעַר. הַחִיצוֹנִים מְכֻוָּנִין:
פסוק כג:וַיָּמָד מִשַּׁעַר. הַתַּחְתּוֹן עַד הָעֶלְיוֹן מֵאָה אַמָּה, הוּא רֹחַב חֲלַל עֶזְרַת נָשִׁים:
פסוק כד:וַיּוֹלִיכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם. לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה:
פסוק כה:כְּהַחֲלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה. דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, בהעלותך ה): ה״א זוֹ יְתֵרָה לְשׁוֹן כֵּהָה חַלּוֹנוֹת, כֵּהוֹת – רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וּקְצָרוֹת מִבִּפְנִים; לוֹמַר: לֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ; שֶׁכָּל חַלּוֹנוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְהַכְנִיס אוֹרָה, קְצָרוֹת מִבַּחוּץ וּמַרְחִיבוֹת מִבִּפְנִים:
פסוק כו:עוֹלוֹתָיו. כְּמוֹ מַעֲלוֹתָיו:
פסוק כו:אֶל אֵילָיו. עַל רֹאשׁ הָאַיִל הָיָה דֶּקֶל מְצֻיָּר:
פסוק כח:וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם. שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִי:
פסוק ל:וְאֵלַמּוֹת. אַרְבּוֹ״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ל:סָבִיב סָבִיב. הַכּוֹתֶל הָיָה עָשׂוּי אוּלַמִּים אוּלַמִּים, נִכְנָסִים בְּעָבְיוֹ; וְאֵלַמּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בִּפְנִים (ס״א לְמַעְלָה מֵהַתָּאִים כִּי הַתָּאִים הָיוּ מִבִּפְנִים בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי, שֶׁהֲרֵי אוּלָם הַשַּׁעַר הָיָה בּוֹלֵט אֶל הַחִיצוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ הַתָּאִים וְהָאוּלָם פּוֹנִים לְמָקוֹם אֶחָד לִהְיוֹת פִּתְחֵי הַתָּאִים נִפְתָּחִים לְתוֹךְ הָאוּלָם, שֶׁהֲרֵי הִשְׁוָה הָעִנְיָן כָּל מִדּוֹת הַשְּׁעָרִים הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִים, וְלֹא חָלַק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְּלִיטַת הָאוּלָמוֹת) (כִּי הַתָּאִים הָיוּ מִבַּחוּץ, וְשִׁשָּׁה תָּאִים וְכָתְלֵיהֶם וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת שֶׁל רֹחַב הַשַּׁעַר עוֹלִים לִשְׁמוֹנִים וְאַחַת (לתשעים ואחת כצ״ל צ״ה) אַמָּה, וְכָל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי אֵינוֹ אֶלָּא מֵאָה עַל מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן סא״א):
פסוק לא:וְאֵילַמָּיו אֶל חָצֵר הַחִיצוֹנָה. אוּלַמּוֹ שֶׁל שַׁעַר הַפְּנִימִי לֹא הָיָה לְצַד פְּנִים, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ אוּלַמּוֹת שֶׁל שַׁעַר הַחִיצוֹנָה, אֶלָּא מִבַּחוּץ הָיָה בּוֹלֵט:
פסוק לו:אֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה. גָּבְהוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה:
פסוק לז:וְאֵילָיו לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. אֶשִׁישְׁפְּיַאַרְ״קָאשׁ בְּלַעַ״ז, וְאוּלָם הַשַּׁעַר קָרוּי אֵילִים כָּאן:
פסוק לח:וְלִשְׁכָּה. הָיְתָה אֵצֶל שַׁעַר הַצְּפוֹנִי בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק לח:וּפִתְחָהּ. שֶׁל לִשְׁכָּה אֶל אֵילֵי הַשַּׁעַר לְצַד הַשַּׁעַר:
פסוק לח:בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים. יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה פְּסוּקִים קוֹרִין לְכִתְפוֹת הַשַּׁעַר אֵילִים; מיינשלי״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק לח:שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה. הָעוֹלָה הַנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן (זבחים מז:):
פסוק לח:יָדִיחוּ אֶת הָעוֹלָה. יִרְחֲצוּ אֶת הַקְּרָבַיִם:
פסוק לט:וּבְאוּלָם הַשַּׁעַר. הַצְּפוֹנִי:
פסוק לט:שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת. בְּמִזְרָחוֹ, וּשְׁתַּיִם בְּמַעֲרָבוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן הָיוּ מְשׁוּכִין אֶל תּוֹךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, קְדֻשָּׁתָן כְּלִפְנִים:
פסוק מ:וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה. וְאֶל עֵבֶר פֶּתַח הָאוּלָם, מִחוּצָה לַחֲלַל הָאוּלָם, לְתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל פֶּתַח (סא״א שֶׁל צַד) עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק מ:לַעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה. כְּשֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַשַּׁעַר וְעוֹלֶה בַּמַּעֲלוֹת פֶּתַח הָעֲזָרָה:
פסוק מ:שְׁנַיִם. שֻׁלְחָנוֹת לְכָתֵף הַפֶּתַח, לְמִזְרָח (וְכֵן) לְמַעֲרָב:
פסוק מ:וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת. אֲשֶׁר לְפֶתַח הָאוּלָם שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת:
פסוק מב:אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אֶת הַכֵּלִים. עֲלֵיהֶם מַנִּיחִין הַסַּכִּינִין וְהַמִּזְרָקוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בָּהֶן אֶת הַדָּם, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַשּׁוֹחֲטִים שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בַּצָּפוֹן:
פסוק מג:וְהַשְּׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד. אוּנְקְלִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל קְבוּעִין בְּעַמּוּדֵי נַנָּסִין שֶׁבְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם בַּצָּפוֹן, לִתְלוֹת וּלְהַפְשִׁיט בָּהֶם אֶת הַקֳּדָשִׁים; הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בִּפְסָחִים (משנה פסחים ה, ט): אוּנְקְלִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּעַמּוּדִים וּבַכְּתָלִים, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעוּנְקְלִין נָפְקִין פְּשַׁךְ חַד״:
פסוק מג:מוּכָנִים בַּבַּיִת. קְבוּעִים בְּתוֹךְ חֲלַל הָעֲזָרָה, בַּבַּיִת ״לְגַיּוֹ״:
פסוק מד:וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי. וּמִחוּץ לַחֲלַל אוּלָם הַשַּׁעַר לְתוֹךְ אֲוִיר חָצֵר הַפְּנִימִי, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא בְּסוֹפוֹ:
פסוק מד:לִשְׁכוֹת שָׁרִים. לִשְׁכּוֹת לְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים:
פסוק מד:וּפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם. פִּתְחָם לְצַד דָּרוֹם:
פסוק מד:אֶחָד אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים. לִשְׁכָּה אַחַת אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים:
פסוק מד:פְּנֵי דֶרֶךְ הַצָּפוֹן. וּפִתְחָהּ לְצַד צָפוֹן:
פסוק מה:לַכֹּהֲנִים. מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת; כִּמְדֻמֶּה הֵם הַלְוִיִּם הַמְשׁוֹרְרִים:
פסוק מז:וַיָּמָד אֶת הֶחָצֵר. חֲלַל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָאוּלָם וְהַהֵיכָל:
פסוק מח:אֶל אוּלָם הַבַּיִת. אוּלָם הַהֵיכָל:
פסוק מח:וַיָּמָד אֵל אוּלָם. כְּמוֹ: אֵיל אוּלָם, עֳבִי כִּתְפוֹת הַפֶּתַח (הָרוֹאֶה אֶת הַמִּזְרָח סא״א), מָדַד מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב (ואנ״י הכות״ב מצאת״י בפירושי״ם אחרי״ם כ״מו שהעתק״תי):
פסוק מח:(וְרֹחַב הַשַּׁעַר שְׁלֹשָׁה אַמּוֹת מִפֹּה וְגוֹ׳. הוּא עֹבִי הָאַיִל הַצְּפוֹנִי לְתוֹךְ חֲלַל הַפֶּתַח לְמַעֲרָב, וְכֵן עֹבִי הָאַיִל הַדְּרוֹמִי לְתוֹךְ חֲלַל הָאוּלָם לְמַעֲרָב, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ (מידות ד,ז): כֹּתֶל אוּלָם חָמֵשׁ וְאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה, שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא אֵינוֹ אֶלָּא שָׁלֹשׁ, אֶלָּא שֶׁבְּאוּלָם בַּיִת שֵׁנִי וְכוּ׳ סא״א):
פסוק מח:חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְאַף שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי הָיָה כֵּן, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ (מידות ד,ז): כּוֹתֶל אוּלָם חָמֵשׁ וְאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה; אֶלָּא שֶׁבְּאוּלָם בַּיִת שֵׁנִי לֹא הָיוּ כְּתֵפוֹת לַפֶּתַח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, שֶׁהָיָה רֹחַב הַפֶּתַח עֶשְׂרִים אַמָּה כְּרֹחַב הָאוּלָם, וְכָאן כָּתוּב וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפֹּה; וְאֵינִ״י יוֹדֵ״עַ לְצַדֵּ״ד פֵּירוּשׁ״וֹ אֶלָּא לְרֹחַב כְּתֵפוֹת הַפֶּתַח: שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת סוֹתְמִין חֲלַל הַפֶּתַח מִכָּאן וְשָׁלוֹשׁ אַמּוֹת מִכָּאן:
פסוק מט:אֹרֶךְ הָאוּלָם עֶשְׂרִים אַמָּה. כְּנֶגֶד רֹחַב הַהֵיכָל:
פסוק מט:וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
פסוק מט:וּבַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו. וּבַמַּעֲלוֹת הָיָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהֶם יַעֲלוּ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (משנה מידות ג, ו): בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה:
פסוק מט:וְעַמּוּדִים אֶל הָאֵילִים. תַּחַת יָכִין וּבֹעַז שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן (מלכים א ז:כא):
