פסוק א:שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב. הוּא עֳבִי כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֶׁבֵּין הַהֵיכָל לָאוּלָם, (מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב):
פסוק א:רֹחַב הָאֹהֶל. רֹחַב הָאוּלָם; שֶׁהוּא בְּרָחְבּוֹ שֶׁל אוּלָם וּבְאָרְכּוֹ שֶׁל הֵיכָל. בְּפֵרוּשִׁ״ים אֲחֵרִ״ים רֹחַב הָאֹהֶל אָהֳלוֹ שֶׁל פֶּתַח:
פסוק ב:וְכִתְפוֹת הַפֶּתַח חָמֵשׁ אַמּוֹת. שֶׁהַהֵיכָל רָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב הַפֶּתַח עֶשֶׂר, נִמְצָא כִּתְפוֹתָיו מִפֹּה וּמִפֹּה שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ:
פסוק ג:וּבָא לִפְנִימָה. אֶל הַמְּחִיצָה הַמַּפְסֶקֶת בֵּין הַהֵיכָל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
פסוק ג:וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח. עָבְיוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת; אֵין זֶה שָׁוֶה לְאַמָּה טְרַקְסִין (ראה רש״י יומא נא:):
פסוק ג:וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת. אֵינִי יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ אֶלָּא לְגָבְהוֹ:
פסוק ד:אֶל פְּנֵי הַהֵיכָל. עַל פְּנֵי רָחְבּוֹ שֶׁל הֵיכָל:
פסוק ה:קִיר הַבַּיִת. כּוֹתֶל מַעֲרָבִי:
פסוק ה:וְרֹחַב הַצֵּלָע. אַפְּנְדִי״ץ בְּלַעַ״ז, הַתָּא שֶׁל אַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת חֲלָלוֹ, וְשֶׁל בַּיִת שֵׁנִי הָיָה שֵׁשׁ (מדות ד:ז); וְעַל כָּרְחֲךָ בַּיִת זֶה לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהֲרֵי בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה מַפְסֶקֶת לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים (יומא נא:):
פסוק ו:צֵלָע אֶל צֵלָע. תָּא אֶל תָּא וְתָא עַל תָּא:
פסוק ו:שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים. וּבְבַיִת שֵׁנִי הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּדָּרוֹם, חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם וּשְׁמוֹנֶה בַּמַּעֲרָב, הוּא צֶלַע הוּא יַצִּיעַ הוּא תָּא. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַתָּאִים שֶׁבַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם כָּךְ סַדְּרָן: שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי שִׁשִּׁים אַמָּה לַחֲמִשָּׁה תָּאִים וַחֲמִשָּׁה כְּתָלִים שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ אַמָּה, הֲרֵי שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ, וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל הַמֻּנָּח, פִּרְנַסְתָּ תִּשְׁעִים אַמָּה שֶׁל אֹרֶךְ הַכֹּתֶל, וְכֵן לְדָרוֹם; וְשֶׁבְּמַעֲרָב אֶחָד עַל גַּב אֶחָד, וּשְׁלִישִׁי עַל גַּבֵּיהֶן וְאָרְכָּן עַל גַּבֵּיהֶם עֶשְׂרִים אַמָּה כְּנֶגֶד רֹחַב בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הֲרֵי אַחַת עֶשְׂרֵה בְּכָל סֵדֶר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״חַד עַסְרִי בַּסִּדְרָא״ (ס״א לא גורסים פעמים שלוש פעמים אחת עשר על גב אחת עשר על גביהן וכן ת״י חד עסרי בסדרא ובבית שני וכו׳ עד הוא תא, ותו לא):
פסוק ו:וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת. קוֹרוֹת עֲלִיּוֹת הַיְּצִיעִים; הָיוּ רָאשֵׁיהֶם שֶׁלְּצַד מְחִיצַּת הַתָּאִים הַחִיצוֹנָה בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת בַּקִּיר בְּצִדּוֹ הַפְּנִימִי, וְזֶהוּ אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת – בְּצִדּוֹ אֲשֶׁר לְתוֹךְ הַתָּאִים, וְזֶהוּ לִהְיוֹת אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת – קְבוּעִים בְּחָזְקָה פּוֹפְרִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת. רָאשֵׁיהֶם שֶׁל צַד קִיר הַהֵיכָל הָיוּ בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת עַל כְּנִיסוֹת, שֶׁהָיָה קִיר הַהֵיכָל בּוֹלֵט לְתוֹךְ הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה (מלכים א ו:ו) ״כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה״, ״הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רֹחַב״, חֲלָלָהּ וַעֲלִיָּתָהּ שֵׁשׁ, שֶׁהָיָה כּוֹתֶל הַהֵיכָל כָּנוּס מִלְמַעְלָה אַמָּה, לְפִיכָךְ חֲלַל הַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ אַמָּה רְחָבָה, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רְחָבָה, וְהִיא הָיְתָה עֲלִיָּה שֶׁל תִּיכוֹנָה, שֶׁהָיָה כּוֹתֶל הַהֵיכָל כָּנוּס לְתוֹכָהּ אַמָּה מִלְמַעְלָה, וְאַף אֵלּוּ הָיוּ כְּמוֹתָן; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת. לֹא הָיוּ נוֹקְבִים בְּקִיר הַהֵיכָל, כִּשְׁאָר רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת נְמוּכִים הַקְּבוּעִים בְּכוֹתֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁנּוֹקְבִים הַכּוֹתֶל וְתוֹקְעִים רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת בַּנְּקָבִים:
פסוק ז:וְרָחֲבָה. וְהַצְּלָעוֹת הָיוּ הוֹלְכִין וּמַרְחִיבִין לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי: הָאֶמְצָעִית רְחָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה אַמָּה, וְכֵן הָעֶלְיוֹנָה מִן הָאֶמְצָעִית – אַמָּה:
פסוק ז:וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וּמוּסַבָּה מְסִיבָּה, שֶׁקּוֹרִין וִי״ץ בְּלַעַ״ז, שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים הוּא כְּמִין עַמּוּד וּמַעֲלוֹת עוֹלוֹת בּוֹ, וְהָעוֹלֶה בָּהֶם דּוֹמֶה לוֹ כְּהוֹלֵךְ וּמַקִּיף סְבִיבוֹת עַמּוּד אֲבָנִים; וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז קָרוּי שְׁוִוינְדְ״ל שְׁטִיי״ן. הוּא שֶׁאָמוּר בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה ״וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ אֶל הַתִּיכֹנָה״ (מלכים א ו:ח), אַף הוּא מְתֻרְגָּם ״וּבִמְסִיבָתָא״, כְּמוֹ וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְכֵן מְסִיבָּה עוֹלָה לְמַעְלָה עַד גַּג הַתָּא הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ, שֶׁהַמְּסִיבָּה עוֹלָה מִן הַתַּחְתּוֹן לָאֶמְצָעִי וּמִן הָאֶמְצָעִי לָעֶלְיוֹן:
פסוק ז:כִּי מוּסַב הַבַּיִת. לַצְּלָעוֹת:
פסוק ז:לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה. עַל כֵּן שֶׁאָמַרְנוּ וְרָחֲבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, רֹחַב בַּיִת תּוֹךְ הַצְּלָעוֹת לְמַעְלָה, הָעֶלְיוֹנָה רְחָבָה מִכֻּלָּן:
פסוק ז:וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְכֵן בִּמְסִיבְתָא סָלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעִילִיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֲתָא״. וְכֵן יַעֲלוּ עַל יְדֵי מְסִיבָּה מִן הַתַּחְתּוֹנָה אֶל הָעֶלְיוֹנָה דֶּרֶךְ הַתִּיכוֹנָה:
פסוק ח:וָרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ. לֹא פֵּרַשׁ שִׁעוּרוֹ, אֲבָל בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת שָׁנִינוּ (מדות ד,ו): עַל רוּם מֵאָה אַמָּה:
פסוק ח:מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת מְלוֹ הַקָּנֶה. יְסוֹד הַצְּלָעוֹת הָיָה מָלֵא כַּקָּנֶה:
פסוק ח:שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רְוַח״; יְסוֹד מְחִיצַת הַצֶּלַע בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הָיָה רָחָב שֵׁשׁ אַמּוֹת, אֲבָל לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ הָיָה רָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן, בַּמִּקְרָא שֶׁל אַחֲרָיו:
פסוק ט:רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר לַצֵּלָע אֶל הַחוּץ. מְחִצַּת הַתָּאִים הַסְּמוּכָה לֶחָצֵר, הוּא מְחִצַּת מַעֲרָבִית:
פסוק ט:חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ז) שֶׁאוֹתוֹ כּוֹתֶל הוּא חָמֵשׁ:
פסוק ט:וַאֲשֶׁר מֻנָּח. וּמָקוֹם פָּנוּי הָיָה מֻנָּח בְּמִקְצוֹעוֹת הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, שֶׁאֵצֶל הַמִּזְרָח, שֶׁאֵין הַתָּאִים מַקִּיפִין אֶת כָּל הַבַּיִת, וּלְאוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי הָיוּ פִּתְחֵי הַתָּאִים שֶׁבַּמִּקְצוֹעוֹת מִזְרָחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם פְּתָחִים לַתָּאִים לֹא לְצַד הֶחָצֵר וְלֹא לְצַד הַהֵיכָל, אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁבְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּבְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיָה הַפֶּתַח בַּכּוֹתֶל רָחְבּוֹ פָּתוּחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם הַמֻּנָּח, וּבְאוֹתוֹ פֶּתַח נִכְנָסִין לוֹ וּמִמֶּנּוּ לַתָּא הַשֵּׁנִי, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן סָבִיב, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מדות ד:ג): שְׁלֹשָׁה פְתָחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאַף יוֹנָתָן תִּרְגֵּם כֵּן וַאֲשֶׁר מֻנָּח – ״וַאֲתַר שְׁבִיק״. לָשׁוֹן אַחֵר: וַאֲשֶׁר מֻנָּח כְּלוֹמַר וְכֵן אוֹתָן (שֶׁל צַד פְּנִים) מִן הַצְּלָעוֹת לְצַד בַּיִת מֻנָּח – מָקוֹם פָּנוּי הָיָה מֻנָּח בֵּין הַתָּאִים וּבֵין הַבַּיִת, וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ פִּתְחֵי הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, וְרָחְבּוֹ הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת, כִּדְפֵּרִישִׁית לְעֵיל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַתָּאִים סְמוּכִים לַבַּיִת כְּלָל, וַאֲוִיר יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם וְהַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַאֲתַר שְׁבִיק״:
פסוק ט:בֵּית צְלָעוֹת אֲשֶׁר לַבָּיִת. נֶגֶד אֲוִיר רֹחַב הַצְּלָעוֹת בְּקֶרֶן הַזָּוִית. סָבִיב סָבִיב שֶׁכָּתוּב בְּמְקוֹם הַמֻּנָּח אֵינוֹ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת כְּמַשְׁמָעוֹ, אֶלָּא כְּלוֹמַר: מִכָּאן וּמִכָּאן, דָּרוֹם וְצָפוֹן, זָוִית דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, וְזָוִית צְפוֹנִית מִזְרָחִית:
פסוק י:וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה. לְשָׁכוֹת הָיוּ בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה, בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִית אֵצֶל קוֹמָתָהּ, וְהֶפְסֵק עֶשְׂרִים אַמָּה בֵּין רֹחַב מְחִיצוֹת הַלְּשָׁכוֹת לִמְחִיצוֹת הַתָּאִים שֶׁסָבִיב הָיָה, וְלֹא הָיָה הַבַּיִת כֵּן בְּבִנְיָן שֵׁנִי, אֶלָּא בְּבִנְיָן הֶעָתִיד:
פסוק יא:וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח. וּפֶתַח הַתָּאִים הַחִיצוֹנִים פְּתוּחִים לִמְקוֹם הַמֻּנָּח פָּנוּי בְּקֶרֶן זָוִית, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (לעיל ט):
פסוק יב:וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְגוֹ׳. רֹחַב כָּל הַבִּנְיָן לְרוּחַ הַמַּעֲרָבִית: רֹחַב הַבַּיִת וְעֹבִי הַכְּתָלִים הַצְּפוֹנִיִּים וְהַדְּרוֹמִיִּים עִם הַתָּאִים הַצְּפוֹנִים וְהַדְּרוֹמִים וְעֹבִי כָּתְלֵיהֶם לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה, וְכֵן הָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ז) בְּקִיר מַעֲרָבִי מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה וּמוֹנֶה הַחֶשְׁבּוֹן:
פסוק יב:הַגִּזְרָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״בִּצוּרְתָא״, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַבַּיִת הַגָּבוֹהַּ קָרוּי כֵּן, וְהַתָּאִים הַנְּמוּכִין אֲשֶׁר סָבִיב – אוֹתָם הוּא קוֹרֵא בִּנְיָן. וּמְנַחֵם פָּתַר (מחברת ׳גזר׳) גִּזְרָה – לְשׁוֹן ״לִשְׁכָּה״ (נחמיה יג:ה):
פסוק יב:פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם. רוּחַ מַעֲרָבִית:
פסוק יב:רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה. רֹחַב הַבִּנְיָן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, וְהָא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן: הַתָּא הַצְּפוֹנִי אַרְבַּע, וּכְתָלָיו עֶשֶׂר, הֲרֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְחָמֵשׁ מְקוֹם הַפָּנוּי בֵּין הַתָּא לַבַּיִת, הֲרֵי תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, רֹחַב יְסוֹד הַכְּתָלִים הָיָה נִבְלָע בַּחֲלַל הַתָּא וּבַמָּקוֹם הַפָּנוּי, וְכוֹתֶל הַהֵיכָל שִׁשָּׁה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וַחֲלָלוֹ רֹחַב עֶשְׂרִים, הֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, וְכוֹתֶל הַהֵיכָל דְּרוֹמִי שִׁשָּׁה, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְאַחַת, וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שֶׁל תָּאֵי הַדָּרוֹם, סַךְ הַכֹּל שִׁבְעִים:
פסוק יב:וְקִיר הַבִּנְיָן. כּוֹתְלֵי הַתָּאִים:
פסוק יב:וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה. אֹרֶךְ בִּנְיַן הַתָּאִים וְהַמֻּנָּח תִּשְׁעִים אַמָּה, הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, חוּץ מִבֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁאֵינוֹ נִמְנֶה עִמּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה בּוֹלֵט אֶל הַחוּץ לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, וְלֹא הָיָה שָׁוֶה לִשְׁאָר הַבִּנְיָן; שֶׁהַבַּיִת הָיָה רָחָב מִלְּפָנָיו שְׁלוֹשִׁים אַמָּה יוֹתֵר מִשֶּׁל אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: הָאוּלָם עוֹדֵף עַל הַהֵיכָל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בַּצָּפוֹן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בַּדָּרוֹם (מידות ד,ז), וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין. וְאֹרֶךְ אוֹתוֹ בִּנְיָן מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִשְׁאֲרוּ תִּשְׁעִים אַמָּה אֹרֶךְ, בְּרֹחַב שִׁבְעִים שֶׁכָּל הַבַּיִת הָיָה אֹרֶךְ מֵאָה מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן וּבְמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מידות ד,ז):
פסוק יג:וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה. סַךְ הַכֹּל עִם מֶשֶׁךְ בֵּית הַחֲלִיפוֹת, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ו-ז): הַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה בְּרוּם מֵאָה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה, כֹּתֶל אוּלָם חָמֵשׁ וְרָחְבּוֹ אַחַת עֶשְׂרֵה, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְאָרְכּוֹ אַרְבָּעִים, וְאַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְכֹתֶל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְאַף לְמַעְלָה בָּעִנְיָן כָּךְ מְפֹרֶשֶׁת מִדַּת כֻּלָּם, חוּץ מֵאַמָּה טְרַקְסִין, שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּעִנְיָן זֶה שְׁתַּיִם אַמּוֹת, וּכְנֶגְדָּן הוּא מְמַעֵט אֶת רֹחַב הַתָּא אַמָּה, שֶׁהַתָּא שֶׁבַּמִּשְׁנָה רָחְבּוֹ שֵׁשׁ וְכוֹתְלוֹ חָמֵשׁ, וְכָאן רָחְבּוֹ אַרְבַּע וְכוֹתְלוֹ שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וּמוֹסְדוֹת הַצְּלָעוֹת מְלֹא הַקָּנֶה, וּלְמַעְלָה הוּא מֵצַר וְכוֹנֵס אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְקִיר הַצֶּלַע חָמֵשׁ אַמּוֹת:
פסוק יג:וְהַגִּזְרָה וְהַבְּנִיָּה וְקִירוֹתֶיהָ. סוֹף הַמִּקְרָא מְפָרֵשׁ אֶת רֹאשׁוֹ, לוֹמַר: סַךְ הַכֹּל מֵאָה אַמָּה:
פסוק יד:וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה. הַגִּזְרָה וְהַתָּא שֶׁמֵאַחֲרָיו הִיא הַבְּנוּיָה כְּמוֹ בִּנְיָן וְעֹבִי הַכְּתָלִים, הַכֹּל מֵאָה אַמָּה. הוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (לעיל, יב) שֶׁהַבַּיִת עוֹדֵף לְפָנָיו רֹחַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה, שֶׁהָאוּלָם מַרְחִיב מִן הַהֵיכָל וּמִן הַתָּאִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַצָּפוֹן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַדָּרוֹם. וְלֹא שֶׁחֲלַל הָאוּלָם רָחָב מֵחֲלַל הַהֵיכָל, אֶלָּא כִּי בֵּית הַחֲלִיפוֹת מְחֻבָּר לָאוּלָם מִכָּאן וּמִכָּאן:
פסוק טו:וּמָדַד אֹרֶךְ הַבִּנְיָן אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל אַחֲרֶיהָ. עַכְשָׁיו חוֹזֵר וּמוֹדֵד אֹרֶךְ הַבַּיִת לְדָרוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּדַד לְצָפוֹן. מָצָאתִי, וְהַיְינוּ עַל אַחֲרֶיהָ כְּלוֹמַר: אֲחוֹרַנִּית, שֶׁחָזַר וּמָדַד עַל עֲקֵיבוֹ כְּלַפֵּי מַעֲרָב:
פסוק טו:וְאַתִּיקֶיהָא. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״זָוִיּוֹת״, כְּלוֹמַר: עִם מֶשֶׁךְ בֵּית הַחֲלִיפוֹת שֶׁבְּזָוִיּוֹת הַבַּיִת:
פסוק טו:וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר. סוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה אֵינוֹ מוּסָב כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, אֶלָּא מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁל אַחֲרָיו, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי שֶׁהוּא בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְכֵן אֻלַמֵּי הֶחָצֵר הַמְפֹרָשִׁין לְמַעְלָה וְאוּלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב, לְכָל אֵלּוּ הַסִּפִּים וְהַחַלּוֹנוֹת הָאֲטוּמוֹת וְהָאַתִּיקִים סָבִיב לִשְׁלָשְׁתָּן – בֵּין לַגִּזְרָה הוּא הַהֵיכָל, בֵּין לָאוּלַמּוֹת, בֵּין לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, לִשְׁלָשְׁתָּן הָיוּ הַסִּפִּים – מְזוּזוֹת – לְפִתְחֵיהֶן, וְלִשְׁלָשְׁתָּן הָיוּ חַלּוֹנוֹת אֲטוּמוֹת, וְלִשְׁלָשְׁתָּן הָיוּ אַתִּיקִים – וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהֵם כְּמִין עַמּוּדִים מְרֻבָּעִים, בּוֹלְטִין בַּחוֹמָה לְחִזּוּק, וְקוֹרִין לָהֶם פִּילִיר״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק טז:נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״נְסַר שֶׁל אֶרֶז״:
פסוק טז:נֶגֶד הַסַּף – נֶגֶד מְזוּזוֹת הַפֶּתַח בְּתוֹךְ חֲלַל עֳבִי הַפֶּתַח חִפָּה בָּעֵץ (סא״א). מָצָאתִי:
פסוק טז:סָבִיב סָבִיב. כְּלוֹמַר, מִזֶּה וּמִזֶּה בִּשְׁנֵי צִדֵּי חֲלַל הַפֶּתַח:
פסוק טז:וְהָאָרֶץ עַד הַחַלּוֹנוֹת. מִקַּרְקָעִית הַחוֹמָה עָשׂוּי כּוֹתֶל נִסְרֵי אֶרֶז כְּנֶגְדּוֹ, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה עַד הַחַלּוֹנוֹת, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת מְכֻסּוֹת בּוֹ. מָצָאתִי שֶׁאַף הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ אֲטוּמוֹת מִבִּפְנִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ:טז) ״וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַבָּיִת״ (סא״א). וְכָל זֶה מִבִּפְנִים, לְפִי שֶׁהָיוּ טָחִין עָלָיו צִפּוּי זָהָב, שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב (מידות ד:א), וְאֵין יְכוֹלִין לָטוּחַ זָהָב עַל גַּבֵּי אֲבָנִים:
פסוק יז:עַל מֵעַל הַפֶּתַח. בְּגֹבַהּ:
פסוק יז:וְעַד הַבַּיִת הַפְּנִימִי. כָּל הַבַּיִת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד כֻּלּוֹ:
פסוק יז:וְלַחוּץ. לְצַד הַהֵיכָל:
פסוק יז:סָבִיב סָבִיב. בְּכָל כּוֹתְלָיו:
פסוק יז:בַּפְּנִימִי וּבַחִיצוֹן. בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּבַהֵיכָל:
פסוק יז:מִדּוֹת. מְחֻפֶּה נְסָרִים גְּדוֹלוֹת, עֲשׂוּיוֹת בְּמִדָּה:
פסוק יח:וְעָשׂוּי כְּרוּבִים וְתִמֹּרִים. וְאוֹתוֹ הָאֶרֶז מְצֻיָּר כְּרוּבִים וּדְקָלִים:
פסוק יח:וּשְׁנַיִם פָּנִים לַכְּרוּב. אֶחָד פְּנֵי כְפִיר וְאֶחָד פְּנֵי אָדָם, זֶה פּוֹנֶה לְכָאן וְזֶה פּוֹנֶה לְכָאן; כְּשֶׁהָיְתָה הַתִּמוֹרָה בֵּין כְּרוּב לִכְרוּב, הָיָה פְּנֵי הַכְּפִיר לָהּ מִכָּאן וּפְנֵי אָדָם מִכָּאן, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן (להלן, יט):
פסוק יט:עָשׂוּי אֶל כָּל הַבַּיִת. לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
פסוק כ:וְקִיר הַהֵיכָל. וְכֵן לְקִיר הַהֵיכָל:
פסוק כא:מְזוּזַת רְבוּעָה. אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה ״מְזוּזַת רְבוּעָה״ (מלכים א ז:ה) – שֶׁהָיוּ לָהּ מְזוּזוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדִין, וּמִפְתָּן מִתַּחַת וּמַשְׁקוֹף מִמַּעַל; וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁהַמְּזוּזוֹת הָיוּ מְרֻבָּעוֹת:
פסוק כא:הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאֶה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״חֲזוֹיֵהּ כְּחֵיזוּ יְקָרֵיהּ״, כְּמַרְאֵה כִּסֵּא כָבוֹד שֶׁרָאִיתִי בַּמֶּרְכָּבָה עַל נְהַר כְּבָר (יחזקאל א:כו-כח), וְאוֹר נֹגַהּ רָאִיתִי בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
פסוק כב:הַמִּזְבֵּחַ עֵץ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָקֳבֵל מַדְבְּחָא פָּתוֹרָא״, רוֹצֶה לוֹמַר: הַשֻּׁלְחָן קוֹרֵא מִזְבֵּחַ, שֶׁמְּכַפֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמִזְבֵּחַ; כָּךְ שָׁמַעְתִּי (ברכות נה.):
פסוק כב:וּמִקְצְעוֹתָיו. (רַגְלָיו, גַּגּוֹ וְאָרְכּוֹ כָּתוּב בַּמִּקְרָא גַּגּוֹ וְהוּא וְרַגְלָיו, וְאָרְכּוֹ הַכָּתוּב בַּמִּקְרָא הוּא גַּגּוֹ כך צ״ל צו״ה), גּוּף הַשֻּׁלְחָן:
פסוק כב:וְקִירֹתָיו. מִסְגְּרוֹתָיו (שמות כה:כה):
פסוק כג:וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת. לְכָל פֶּתַח, סוֹגְרִים זֶה לְעוּמַת זֶה, אֶחָד בִּמְזוּזַת צְפוֹנִית וְאֶחָד בִּמְזוּזַת דְּרוֹמִית:
פסוק כד:וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת. לְפֶתַח הַהֵיכָל הָיוּ שְׁתֵּי זוּגוֹת דְּלָתוֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, א) אַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ, שְׁתַּיִם מִבִּפְנִים וּשְׁתַּיִם מִבַּחוּץ; הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כּוֹתֶל, שֶׁהָיָה שֵׁשׁ אַמָּה, וְהַדֶּלֶת רָחְבּוֹ חָמֵשׁ, כְּשִׁיעוּר חֲצִי רֹחַב הַפֶּתַח ,וְכָנוּס אַמָּה לִפְנִים מִן הַמְּזוּזָה, נִמְצָא עֹבִי הַכּוֹתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת מְגֻלֶּה, וּכְשֶׁהַדֶּלֶת הַחִיצוֹן בַּפֶּתַח לִפְנִים, הָיָה מְכַסֶּה אוֹתָהּ וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת, שֶׁכָּל הַבַּיִת הָיָה טוּחַ בְּזָהָב חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַפְּנִימִיּוֹת הָיוּ עוֹמְדוֹת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח, וּכְמִין אִיסְטְרַמִיטָא הָיוּ נִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן, אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת וְגוֹ׳, וְזֶהוּ פֵּירוּשׁוֹ: בֵּין פְּנִימִיּוֹת בֵּין חִיצוֹנוֹת עוֹמְדוֹת בְּתוֹךְ עֹבִי הַכּוֹתֶל, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנוּסוֹת חֲצִי אַמָּה לִפְנִים מִן הַמְּזוּזָה, הַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְצַד הַחִיצוֹנִיּוֹת, וְחִיצוֹנִיּוֹת לְצַד הַפְּנִימִיּוֹת, וְכֵיצַד שְׁתֵּי דְּלָתוֹת שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ אַמּוֹת נִפְתָּחוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ בְּתוֹךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב שֶׁל עֹבִי הַכּוֹתֶל? שֶׁל חוּלְיוֹת הָיוּ, וּכְנֶגֶד חֶצְיָן הָיוּ נִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן כְּשֶׁפּוֹתְחִין אוֹתָן, כְּמִין פִּנְקְסָאוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁכּוֹתְבִין עֲלֵיהֶם בְּעֵט בַּרְזֶל שֶׁנִּקְפָּלוֹת זוֹ אֲחוֹרֵי זוֹ, נִמְצָא כְּשֶׁנִּקְפָּלוֹת עָמְדוּ עַל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּכְשֶׁנִּפְתָּחוֹת זוֹ לְעוּמַת זוֹ מְכַסּוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל עֹבִי הַכּוֹתֶל:
פסוק כה:וְעָב עֵץ אֶל פְּנֵי הָאוּלָם. (וְעָב טרי״ף בְּלַעַ״ז לְשׁוֹן ״קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ״ (שיר השירים א:יז) סא״א). כְּלוֹנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכוֹתְלוֹ שֶׁל אוּלָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט; כָּךְ שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מדות ג:ח), וְזֶהוּ וְעָב עֵץ – יוֹצֵא מִכּוֹתֶל הַבַּיִת וּבָא אֶל פְּנֵי הָאוּלָם מֵבַּחוּץ:
פסוק כו:אֶל כִּתְפוֹת הָאוּלָם. לִשְׁתֵּי עֶבְרֵי הַפֶּתַח:
פסוק כו:וְצַלְעוֹת הַבַּיִת וְהָעֻבִּים. וְהֶרְאַנִי צַלְעוֹת וְאֶת הָעֻבִּים; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא סז.): צַלְעוֹת הַבַּיִת אֵלּוּ הַמַּלְטְסִין, וְהָעֻבִּים אֵלּוּ הַמְּרִישׁוֹת. וּמַה הֵן מְרִישׁוֹת? קוֹרוֹת; וּמַה הֵן מַלְטְסִין? אֲרָזִים שֶׁנּוֹתְנִין בְּרֹאשׁ הַכְּתָלִים לְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת: