פסוק א:וַיּוֹצִיאֵנִי. מִן הֶחָצֵר הַפְּנִימִית:
פסוק א:אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. בְּשַׁעַר הַצָּפוֹן שֶׁהוּזְכַּר לְמַעְלָה ״וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי נֶגֶד הַשַּׁעַר לַצָּפוֹן״ (יחזקאל מ:כג); וְהוּא הָיָה נָתוּן בְּאֶמְצַע אֹרֶךְ עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מֵאָה אַמָּה (יחזקאל מ:מז):
פסוק א:וַיְבִיאֵנִי אֶל הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר נֶגֶד וְגוֹ׳. (אֶל אַחַת מֵהַלְּשָׁכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אִי נַמִּי: סא״א) אֶל מְקוֹם הַלְּשָׁכוֹת. קַנְבְּרִי״ץ בְּלַעַ״ז, הֵם הַלְּשָׁכוֹת הָעוֹמְדוֹת בִּצְפוֹן הַבַּיִת, הַמֻּבְדָּלוֹת עֶשְׂרִים אַמָּה מִן הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה ״וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה סָבִיב לַבַּיִת״ (יחזקאל מא:י). וְאֵין אָדָם יוּכַל לִכָּנֵס לְאוֹתָן לְשָׁכוֹת, וְלֹא לַאֲוִיר רֹחַב הָעֶשְׂרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וּבֵין הַתָּאִים, אֶלָּא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר (הַפְּנִימִית) (הַחִיצוֹנָה כך צריך לומר), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן, שֶׁהֲרֵי אָמַר שֶׁהֶחָצֵר הַפְּנִימִי מֵאָה עַל מֵאָה מְרֻבָּע לִפְנֵי הַבַּיִת לַמִּזְרָח (יחזקאל מ:מז), וְאָמַר עַל רֹחַב הַבַּיִת לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה (יחזקאל מא:יד), נִמְצָא רֹחַב הַבַּיִת סוֹתֵם אֶת רֹחַב הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִיכָּנֵס לִפְנִים מִצִּדֵּי הַלְּשָׁכוֹת לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם, לְכָךְ הֻצְרַךְ לָבֹא לְאוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הַצְּפוֹנִית:
פסוק א:אֲשֶׁר נֶגֶד הַגִּזְרָה. אוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת הָיוּ כְנֶגֶד כָּל מֵאָה אַמָּה שֶׁל אֹרֶךְ הַבַּיִת מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן בַּלְּשָׁכוֹת הַלָּלוּ וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה:
פסוק ב:אֶל פְּנֵי אֹרֶךְ אַמּוֹת הַמֵּאָה. פֶּתַח הַצָּפוֹן. אֶל פֶּתַח הַלִּשְׁכָּה שֶׁהִיא פּוֹנָה לַצָּפוֹן, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְרוֹאֶה כְּנֶגְדּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה רֹחַב עַד הַכּוֹתֶל צְפוֹנִי שֶׁל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְאֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, שֶׁהֲרֵי הַלְּשָׁכוֹת מַחֲזִיקוֹת מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה, וְרָחְבּוֹ מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַטָּה בָּעִנְיָן (יחזקאל מב:ח); וַחֲלַל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מֵאָה אַמָּה רֹחַב, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה ״וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל שַׁעַר מֵאָה אַמָּה״ (יחזקאל מ:כג); נִמְצָא: לִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת חֲלַל אֲוִיר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים:
פסוק ג:נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי. כָּל זֶה סִימַן מְקוֹם הַלְּשָׁכוֹת אֵצֶל הָעֶשְׂרִים רֹחַב אֲוִיר אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה ״וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה״ (יחזקאל מא:י):
פסוק ג:וְנֶגֶד רִצְפָה אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה (יחזקאל מ:יז) שֶׁעָלֶיהָ הָיְתָה הֶחָצֵר (סָבִיב) מוּקֶּפֶת סָבִיב לָהּ:
פסוק ג:אַתִּיק אֶל פְּנֵי אַתִּיק. לֹא יָדַעְתִּי מַהוּ:
פסוק ג:(תוספת) אַתִּיק אֶל פְּנֵי אַתִּיק, אַתִּיק הוּא עַמּוּד, כְּמוֹ שֶׁפֵּירֵשׁ רַשִׁ״י נַמִּי (יחזקאל מא:טז) ״וְהָאַתִּיקִים סָבִיב לִשְׁלָשְׁתָּם״ שֶׁהֵם עַמּוּדִים. ״וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת״ (יחזקאל מב:ה), הַיְינוּ: הָנֵי לְשָׁכוֹת עַצְמָם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם; וְקוֹרֵא אוֹתָם עֶלְיוֹנוֹת, לְפִי שֶׁהֵם בְּגוֹבְהוֹ שֶׁל הַר, כְּמוֹ שֶׁפֵּירֵשׁ רַשִׁ״י גַּבֵּי ״וּמִתַּחַת הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה״ (יחזקאל מב:ט); וְהָכִי פֵּירֵשׁ עַל הַסֵּדֶר:
פסוק ג:(ה) וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. שֶׁהֵם בְּגוֹבְהוֹ שֶׁל הַר, שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ קְצָרוֹת, כְּלוֹמַר: אֵינָם רְוָחוֹת, לְפִי שֶׁהָאַתִּיקִים הָיוּ מְמַעֲטִים בָּהֶם, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַבַּנָּאִים לְחַזֵּק מְלֶאכֶת בִּנְיָנָם לַעֲשׂוֹת עַמּוּדִים עַד שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הַחוֹמָה, וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ כָּלִים וּמַשְׁפִּיעִים, וּלְכָךְ הַשְּׁלִישִׁית אֵינָהּ קְצָרָה; וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶם עַמּוּדִים, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ חִזּוּק כְּמוֹ מִלְּמַטָּה, וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת; כְּלוֹמַר: עַמּוּדֵי לְשָׁכוֹת אֵלּוּ אֵינָם כִּשְׁאָר עַמּוּדִים, שֶׁשְּׁאָר עַמּוּדִים מְיֻשָּׁבִים אֵצֶל הַחוֹמָה לְחִזּוּק, אֲבָל הָנֵי – בְּעֳבִי הַחוֹמָה, בּוֹלְטִין לַחוּץ וְלִפְנִים, לְכָךְ אוֹכְלִים מִן הַבִּנְיָן:
פסוק ג:(ו) עַל כֵּן נֶאֱצַל. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״דְּחִיקָן״ (תרגום יונתן), לְפִי שֶׁהֵם בָּעֳבִי הַחוֹמָה, בּוֹלְטִים לַחוּץ וְלִפְנִים, מְחַזְּקִים הַלְּשָׁכוֹת:
פסוק ג:מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכוֹנוֹת מֵהָאָרֶץ. לְצַד הָאָרֶץ; כָּךְ מָצָאתִי בְּשֵׁם אֵשֶׁל גָּדוֹל (סא״א):
פסוק ג:בִּשְׁלִישִׁים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִתְלָתִין״, מַשְׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹתָן לְשָׁכוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת שָׁלֹשׁ זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְגַם הַמִּקְרָאוֹת מוֹכִיחִין כֵּן, שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת קְצָרוֹת מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכוֹנוֹת. וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין בִּשְׁלֹשֶׁת הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ כְּלָל מַהוּ כִּי יוֹכְלוּ אֲתִיקִים, מַה הֵם אוֹתָם אֲתִיקִים, וְהֵיאַךְ אוֹכְלוֹת מִן הָעֶלְיוֹנוֹת וְאֵינָם אוֹכְלוֹת מִן הַתַּחְתּוֹנוֹת וּמִן הַתִּיכוֹנוֹת, וְטַעַם שֶׁהוּא נוֹתֵן לַדָּבָר כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶם עַמּוּדִים לֹא יָדַעְתִּי לְהָבִין בּוֹ (וַאֲנִ״י לֹ״א הָיָה לִ״י לֹ״א רַ״ב וְלֹ״א עוֹזֵ״ר בְּכָ״ל הַבִּנְיָ״ן הַזֶּ״ה אֶלָּ״א כְּמ״וֹ שֶׁהֶרְאוּנִי מִ״ן הַשָּׁמַיִ״ם):
פסוק ד:וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב אֶל הַפְּנִימִית דֶּרֶךְ אַמָּה אֶחָת. נִרְאֶה בְּעֵינֵי, לְפִי שֶׁחָלָל הַחִיצוֹנָה רָחָב מֵאָה מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, וּמֵהֶן הַלְּשָׁכוֹת רָחָב חֲמִשִּׁים וְלִפְנֵיהֶם אֲוִיר חֲמִשִּׁים לְצַד צָפוֹן, הֲרֵי כָּאן כָּל רֹחַב הֶחָצֵר, נִמְצָא כָּל רֹחַב הֶחָצֵר סָתוּם, שֶׁאֵין אֲוִיר בֵּין הַלְּשָׁכוֹת לְבֵין זָוִית בֵּית הַחֲלִיפוֹת כְּלוּם, וְאֵין מָבוֹא לִכָּנֵס בּוֹ לָאֲוִיר הָעֶשְׂרִים שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת וְהַתָּאִים, כִּי אֲוִיר עֶשְׂרִים אַמָּה הַמַּפְסִיק בֵּין הַתָּאִים וְהַלְּשָׁכוֹת הוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת שֶׁאֲחוֹרֵי בֵּית הַחֲלִיפוֹת, וְנוֹסָף עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְאִם תֹּאמַר נִמְצָא אֲוִיר חָמֵשׁ אַמּוֹת בֵּין זָוִיּוֹת הַחֲלִיפוֹת לְזוּיוֹת הַלְּשָׁכוֹת, הֲרֵי עֹבִי כֹּתֶל הַמַּפְסִיק בֵּין חָצֵר הַפְּנִימִי וּבֵין חָצֵר הַחִיצוֹנָה הַבָּא מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב סוֹתְמוֹ, שֶׁהֲרֵי עָבְיוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְרֹאשׁוֹ כָּלֶה לְאוֹתוֹ זָוִית לְתוֹךְ מֵאָה אֹרֶךְ שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִית אֶל זָוִית בֵּית הַחֲלִיפוֹת, לְפִיכָךְ אֵין מָבוֹא לְאוֹתוֹ אֲוִיר עֶשְׂרִים לֹא בַּפְּנִימִית וְלֹא בְּחִיצוֹנָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְשַׁפֵּעָ וְכוֹנֵס, כְּשֶׁהָיָה מְכַלֶּה סוֹף חוֹמָה שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת (שׁוֹפֵעַ בְּתוֹךְ חָצֵר הַחִיצוֹנָה בִּפְנִימִית) בְּעֹבִי הַחוֹמָה אַמָּה כְּדֵי כְּנִיסַת אָדָם, וְנִכְנַס לְתוֹךְ אֲוִיר חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁבֵּין כֹּתֶל הַחֲלִיפוֹת לַכֹּתֶל הַלִּשְׁכָּה, וְהוֹלֵךְ בְּאוֹתוֹ אֲוִיר לְצַד מַעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת וְשָׁם כַּלָּה מֶשֶׁךְ בֵּית הַחֲלִיפוֹת, וְנִכְנַס לְתוֹךְ אֲוִיר רָחָב עֶשְׂרִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב לָבֹא אֶל הַפְּנִימִית, וְדֶרֶךְ אַמָּה אַחַת, שֶׁהֲרֵי נִכְנַס בּוֹ דֶּרֶךְ פֶּתַח אַמָּה אַחַת שֶׁשִּׁפֵּעַ וְכִנֵּס בְּסוֹף הַחוֹמָה, וְלָמָּה קוֹרֵהוּ מַהֲלָךְ רֹחַב, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר מַהֲלַךְ עָשָׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ, לְפִי שֶׁלְּעִנְיַן בִּנְיַן הַחֲלִיפוֹת הוּא רֹחַב, לְפִי שֶׁבִּנְיַן הַחֲלִיפוֹת מִן הַצָּפוֹן לְדָרוֹם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אִמָּהּ וּמִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת עֶשְׂרֵה:
פסוק ד:וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוֹן. פִּתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת הַלָּלוּ לַצָּפוֹן. מָצָאתִי, וְזֶהוּ פֵּירוּשׁ שֶׁל פֶּתַח הַצָּפוֹן הַכְּתוּבָה לְמַעְלָה, שָׁם קִיצֵּר הַדִּבּוּר וְכָאן פֵּירְשׁוֹ (זה שייך לרש״י מ״ב פסוק ב׳ בגמר הדבור למעלה וזהו פי׳ ר׳ שמעיה וכתב מדעתו, תוספות):
פסוק ה:וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְגוֹ׳ כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְגוֹ׳. לֹא הֵבַנְתִּי בָּהֶם כְּלָל:
פסוק ה:כִּי יוֹכְלוּ אַתִּיקִים. כְּמוֹ יֹאכְלוּ, אוֹכְלִים וּמְמַעֲטִים בַּאֲוִיר הַלְּשָׁכוֹת:
פסוק ז:וְגָדֵר אֲשֶׁר לַחוּץ וְגוֹ׳. הַמַּפְסִיק בֵּין הַלְּשָׁכוֹת וְהֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שֶׁל צַד מִזְרָח:
פסוק ז:אָרְכּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם:
פסוק ח:כִּי אֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם חֲמִשִּׁים אַמָּה:
פסוק ח:וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַהֵיכָל. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, כְּנֶגֶד הָאוּלָם וְהַהֵיכָל וּבֵית הַכַּפֹּרֶת וְהַתָּאִים מֵאָה אַמָּה:
פסוק ט:וּמִתַּחַת הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם בָּא לְלַמֵּד שֶׁהָיָה לָהֶם מְחִילוֹת מִתַּחְתֵּיהֶם, אוֹ בָּא לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְשָׁכוֹת בְּמִזְרַח הֶחָצֵר, וּלְפִי שֶׁהָהָר הוֹלֵךְ וּמְשַׁפֵּעַ לְצַד הַמִּזְרָח קוֹרֵא לוֹ וּמִתַּחַת הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁאֵלּוּ בְּגָבְהוֹ וְאֵלּוּ בְּשִׁפּוּלוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וּבְשִׁפּוּלוֹ שֶׁל חָצֵר אֶל הַמֵּבוֹא אֲשֶׁר מֵהַקָּדִים בְּבֹאוֹ לָהֵנָּה מֵהֶחָצֵר הַחִיצֹנָה:
פסוק י:בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר וְגוֹ׳. הַבָּא מִן הַקָּדִים שֶׁל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְסוֹבֵב אֶל הַצָּפוֹן דֶּרֶךְ מִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית שֶׁל חוֹמוֹת הַפְּנִימִית מִבַּחוּץ, לָבֹא לְאוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן, מוֹצֵא עַל פְּנֵי גֶדֶר הֶחָצֵר כּוֹתֶל מִזְרָח שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁהִיא מַעֲרָבִית לַחִיצוֹנִית, כְּנֶגֶד הַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָן שֶׁבַּפְּנִימִית לְשָׁכוֹת סְמוּכוֹת לְאוֹתוֹ הַכּוֹתֶל וְעוֹמְדִים בַּחִיצוֹנָה. מָצָאתִי:
פסוק יא:וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי לְשָׁכוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ דֶּרֶךְ רֹחַב אֲוִיר בֶּחָצֵר (הָחִיצוֹנָה) חֲמִשִּׁים אַמָּה כְּמַרְאֵה דֶּרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר בְּצַד הַצָּפוֹן הַכְּתוּבוֹת לְמַעְלָה (פסוק ב):
פסוק יא:כְּאָרְכָּן. שֶׁל לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן, אָרְכָּן שֶׁל אֵלּוּ, וְכֵן רָחְבָּן:
פסוק יא:וְכָל מוֹצָאֵיהֶן. כְּמוֹצָא לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן:
פסוק יא:וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן וּכְפִתְחֵיהֶן. שֶׁל לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן:
פסוק יב:וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם. פִּתְחֵי לִשְׁכוֹת הַקָּדִים, שֶׁאַף בַּדָּרוֹם הָיוּ לְשָׁכוֹת מֻבְדָּלוֹת מִן הַתָּאִים הַדְּרוֹמִיִּים עֶשְׂרִים אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה ״וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב״ (יחזקאל מא:י):
פסוק יב:פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ. פֶּתַח הָיָה לָהֶם לִלְשָׁכוֹת הַקָּדִים בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ, וְהַדֶּרֶךְ הָיָה בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הַגִּינָה, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דּוּכַן לֵיוָאֵי״; וְלָשׁוֹן גְּדֶרֶת הַגִּינָה – בִּנְיַן גֶּדֶר אֲבָנִים עָשׂוּי בְּמַעֲלוֹת, שֶׁהָיוּ נוֹגְנִים וְשָׁרִים עָלָיו:
פסוק יב:דֶּרֶךְ הַקָּדִים. שֶׁהַדּוּכָן הָיָה בַּמִּזְרָח, כְּדִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים בְּפָרָשַׁת וַתִּשְׁלַם (דברי הימים ב ה:יב): ״וְהַלְוִיִּם הַמְשׁוֹרְרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידוּתוּן וְגוֹ׳ עוֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ״:
פסוק יד:בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳. בְּבוֹאָם לְאוֹתָן לְשָׁכוֹת לֶאֱכֹל:
פסוק יד:וְלֹא יֵצְאוּ. מֵהֶן שֶׁהֵן קֹדֶשׁ:
פסוק יד:אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ שֶׁעֲלֵיהֶם:
פסוק יד:וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם וְגוֹ׳. וְקָרְבוּ אֶל אֲשֶׁר לָעָם – וְיִגְּשׁוּ לִיגַּע בְּבִגְדֵי הָעָם אִם יִרְצוּ; אֲבָל בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה לֹא יִגְּעוּ אֶל הָעָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲלוֹת טָהֳרָה, וּבִגְדֵי הַחוֹל מִדְרָס לָהֶם (משנה חגיגה ב,ז):
פסוק טו:וּמְדָדוֹ סָבִיב סָבִיב. לְכָל הֶיקֵּף הַר הַבַּיִת מִבַּחוּץ:
פסוק כ:לְאַרְבַּע רוּחוֹת מָדְדוּ. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אַמָּה, שֶׁהַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת (יחזקאל מ:ה); וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקְּלִירִי (בקדשתא דיום שני של סכות): ״דָּוִד יִנְטֶה קַו שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת קְצוּבָה עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת״, וְהִיא שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה – שֶׁהָיָה הַר הַבַּיִת חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה (מידות ב:א) – חֲלוֹק שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים לִרְצוּעוֹת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמּוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב, וְתִמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה רְבָעִים שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת; וְעַל כֵּן אָמַר הַפַּיְּטָן (שם בקדשתא): ״שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְכַּפֶּלֶת״, מָצָאתִי:
פסוק כ:חוֹמָה לוֹ. לְהַר הַבַּיִת:
פסוק כ:סָבִיב. חֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב, זוֹ חוֹמַת הַחֵיל הַמַּקֶּפֶת כָּל הָהָר:
פסוק כ:לְהַבְדִּיל. אֶת הָעָם בֵּין קֹדֶשׁ שֶׁלִּפְנִים לְחֹל שֶׁבַּחוּץ. מָצָאתִי גְּמַר כָּל מִדָּה (סא״א):