פסוק א:שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה קָדִים וְגוֹ׳. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ב): שְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַהֵיכָל, אֶחָד בַּדָּרוֹם וְאֶחָד בַּצָּפוֹן; שֶׁבַּדָּרוֹם – עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (יחזקאל מד:ב) ״אִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ וְהָיָה סָגוּר״:
פסוק ב:דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ. כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה ״וְאֵילַמָּיו אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה״ (יחזקאל מ:לא). דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר – שֶׁל עֲזָרָה; כְּלוֹמַר: יִכָּנֵס בְּדֶרֶךְ שַׁעַר מִזְרָחִי, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה, וּבָא לוֹ לְאוֹתוֹ הַפִּשְׁפֵּשׁ:
פסוק ב:וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר. אוֹתוֹ שַׁעַר הַקָּטָן, הוּא הַפִּשְׁפָּשׁ:
פסוק ב:אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו. עוֹלַת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה, וּמִקְרָא זֶה מוּסָב עַל יוֹם טוֹב, כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵירוּשִׁים מְדֻיָּקִים:
פסוק ב:וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר. שַׁעַר הַפְּנִימִית, הִיא אֲשֶׁר בֵּאֵר – הוּא הַפִּשְׁפָּשׁ, כְּדַאֲמַר מַר (משנה תענית ד:א): אִיפְשָׁר קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְאֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו?
פסוק ב:וְלֹא יִסָּגֵר עַד הָעָרֶב. לָמָּה לֹא יִסָּגֵר?
פסוק ג:וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ. כָּל הַיּוֹם, וְגַם כָּל הַבָּא, וְלָעֶרֶב יִסְגְּרוּהוּ:
פסוק ד:בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִׁשָּׁה כְבָשִׂים. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״שְׁנֵי כְבָשִׂים״ (במדבר כח:ט)?! וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁמַע שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית וּמַשְׁמַע יוֹם טוֹב. וְאוֹמֵר אֲנִי, שַׁבָּת זוֹ אֵינָהּ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית אֶלָּא יוֹם טוֹב, שֶׁטָּעוּן שִׁבְעָה כְבָשִׂים וּשְׁנֵי אֵילִים (במדבר כח:יט); וּבָא וְלִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, וְאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה, וְאִם לֹא מָצָא שְׁנֵי אֵילִים יָבִיא אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמִים לְעִנְיַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ:
פסוק ה:מַתַּת יָדוֹ. לִמֵּד שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
פסוק ו:וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִים. מִקְרָא זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְנָחוֹת (מה.): פַּר מַה לָמַדְנוּ? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם... פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם״ (במדבר כח:יא), מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שְׁנַיִם יָבִיא אֶחָד? לְכָךְ נֶאֱמַר: פַּר;
פסוק ו:וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים. מַה לָּמַדְנוּ? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״שִׁבְעָה״ (במדבר כח:יא), מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה? לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים. וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ. מָצָאתִי:
פסוק ח:וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא. בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ וּבְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים עַל הָרְאִיָּה, וְהוּא בָּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת:
פסוק ח:דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא. בְּאוֹתוֹ שַׁעַר עַצְמוֹ יֵצֵא, וְאֵינוֹ מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדַּרְיָא. אֲבָל בַּמּוֹעֲדִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים טז:טז) ״יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ״, זָקוּק הוּא לַעֲשׂוֹת קַפַּנְדַּרְיָא כִּשְׁאָר הָעָם, הַיְינוּ דִּכְתִיב בְּתוֹכָם בְּבוֹאָם יָבוֹא וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ:
פסוק ט:וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן וְגוֹ׳ כִּי נִכְחוֹ יֵצֵא. מִצְוָה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּתְרָאוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה יָפֶה יָפֶה:
פסוק י:וְהַנָּשִׂיא. גַּם הוּא כְּשֶׁנִּכְנָס לָעֲזָרָה לָבֹא בְּפִשְׁפַּשׁ הַהֵיכָל הַדְּרוֹמִי לְהִשְׁתַּחֲווֹת, גַּם הוּא מְצֻוֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדַּרְיָא, וְיָבֹא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן וְיֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב עִם שְׁאָר עַם הָאָרֶץ, וְנִכְנָס וְיֵצֵא נִכְחוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַחֵר. וְזֶהוּ בְּתוֹכָם בְּבוֹאָם יָבוֹא וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ – כֻּלָּם, הַנָּשִׂיא עִם שְׁאָר הָעָם. וְלֹא יָבֹא דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּזְרָחִי כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא בָּא בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ וּבְיוֹם שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי אֵין נִכְחוֹ שַׁעַר בַּמַּעֲרָב:
פסוק יב:וְכִי יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה. בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה:
פסוק יב:וּפָתַח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר וְגוֹ׳. לֹא נכְנַס בּוֹ לַהֵיכָל, אֶלָּא עוֹמֵד שָׁם וְהַכֹּהֲנִים יַעֲשׂוּ אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וּמַה אוֹמֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת? וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת עוֹלָתוֹ וְגוֹ׳:
פסוק יב:אַחֲרֵי צֵאתוֹ. וְאֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן וְהַשַּׁעַר לֹא יִסָּגֵר עַד הָעָרֶב כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא, לְפִיכָךְ מַנִּיחוֹ פָּתוּחַ, אֲבָל בְּחוֹל אֵין דַּרְכָּם לָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שֶׁכָּל אֶחָד עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ, לְפִיכָךְ וְסָגַר אֶת הַשַּׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ:
פסוק יג:וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ. עוֹלַת הַתָּמִיד:
פסוק יד:שִׁשִּׁית הָאֵיפָה. יְרוּשַׁלְמִית, שֶׁהִיא חֹמֶשׁ שֶׁל מִדְבָּרִית (מנחות ז.), וְהֵן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, הָאֶחָד לְמִנְחַת הַתָּמִיד וְאֶחָד לַחֲבִיתִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבִיתִין קְרֵבִין לַחֲצָאִין, מֵבִיא הוּא בַּבֹּקֶר עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (נ:):
פסוק יד:לָרֹס אֶת הַסֹּלֶת. אִילְפַּרְ״סִיר בְּלַעַ״ז, לְ״אַ אִימְ״לְלִיר בְּלַעַ״ז. לָרֹס אֶת הַסֹּלֶת – לְכַתֵּת וְלִבְלוֹל בּוֹ אֶת הַסֹּלֶת, לְשׁוֹן רְסִיס, כְּמוֹ ״וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים״ (עמוס ו:יא), וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: אִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרֻסָּס (שבת ח:ה):
פסוק יז:שְׁנַת הַדְּרוֹר. שְׁנַת הַיּוֹבֵל (ויקרא כה:י):
פסוק יז:וְשָׁבַת. כְּמוֹ וְשָׁבָה:
פסוק יז:אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה. כְּמוֹ: אַךְ לְבָנָיו תִּהְיֶה נַחֲלָתוֹ, וְלֹא תִנָּתֵן לִצְמִיתוּת לְאַחֵר (ויקרא כה:ל):
פסוק יט:וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא. דֶּרֶךְ הָאַמָּה שֶׁבְּזָוִית בֵּית הַחִילְפוֹת, שֶׁנִּכְנָסִין בּוֹ לַאֲוִיר עֶשְׂרִים שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן לְבֵין תָּאֵי הַהֵיכָל (ראה רש״י יחזקאל מב:ד):
פסוק יט:אֲשֶׁר עַל כְּתֶף הַשַּׁעַר. שַׁעַר הַצְּפוֹנִי. כְּתֶף הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר מִן הַשַּׁעַר לְמַעֲרָב:
פסוק יט:הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּתָחִים לְצַד חֲצַר הַחִיצוֹנָה לְצָפוֹן, וּפְתָחִים הָיוּ לָהֶם לַאֲוִיר הָעֶשְׂרִים:
פסוק יט:בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה. בְּסוֹף הַלְּשָׁכוֹת לְמַעֲרָב:
פסוק כ:לְבִלְתִּי הוֹצִיא. כְּמוֹ לְהוֹצִיא, שֶׁקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים נִפְסָלִין בְּיוֹצֵא (שבועות טו.):
פסוק כ:לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְאִתְעָרְבָא עִם עַמָּא״:
פסוק כא:מִקְצוֹעַ. אַנְגְלָ״אשׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כב:חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מדות ב,ה): אֵין קְטוּרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת; וְשָׁם מְפָרֵשׁ מָה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת:
פסוק כב:מְהֻקְצָעוֹת. בְּזָוִיּוֹת מִקְצוֹעוֹת הֶחָצֵר:
פסוק כג:וְטוּר סָבִיב בָּהֶם. שׁוּרַת נִדְבָּךְ חוֹמַת אֲבָנִים בּוֹלֵט מִן הַחוֹמָה סָמוּךְ לָאָרֶץ, וּבוֹ נְקָבִים, מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרוֹת; וּמִתַּחַת הַטּוּר חָלָל לְהַסִּיק בּוֹ אוּר מִתַּחְתָּיו, וְהַקְּדֵרוֹת מִלְמַעְלָה:
פסוק כג:וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי. הוּא הֶחָלָל מִתַּחַת שְׁפִיתַת הַקְּדֵרוֹת:
פסוק כד:אֶת זֶבַח הָעָם. חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים (ויקרא ז:ל-לד), שֶׁאֵינָן נִפְסָלִין בְּצֵאתוֹ חוּץ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם (זבחים ה,ג-ז):
