פסוק א:וַיְשִׁיבֵנִי. לְתוֹךְ הֶחָצֵר הַפְּנִימִית:
פסוק א:אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית. נוֹבְעִין מִתַּחַת הַמִּפְתָּן, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַמִּזְרָח, וּמְצַדְּדִין בַּאֲלַכְסוֹן לְצַד הַיָּמִין, וְיוֹצְאִים מֵעֲזָרָה בִּדְרוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְיוֹצְאִין חוּץ לָעִיר. בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא שָׁנִינוּ: אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מִשּׁוּם רַב הוּנָא צִפּוֹרָאָה: מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְקַרְנֵי סְלָעִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַהֵיכָל נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָאוּלָם נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָעֲזָרָה נַעֲשָׂה כְּפִי פַּךְ קָטָן (יומא עז:):
פסוק ב:וַיּוֹצִיאֵנִי. מִן הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, בְּשַׁעַר הַצָּפוֹן:
פסוק ב:וַיְסִבֵּנִי. סָבִיב חוֹמַת הַפְּנִימִית בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנָה:
פסוק ב:אֶל שַׁעַר. הַחִיצוֹנָה הַפּוֹנֶה קָדִים:
פסוק ב:מַיִם מְפַכִּים. בויאונ״ט בְּלַעַ״ז, רְחָבִים כְּרֹחַב פִּי הַפַּךְ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּדְלְעֵיל (יומא עז:):
פסוק ג:וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה. חוּץ לַחוֹמָה; וְכָל אוֹתָן אֶלֶף אַמּוֹת לֹא גָּבַר הַנַּחַל לִהְיוֹת עָמוֹק אֶלָּא עַד אָפְסַיִם, הֵם הַקַּרְסוּלִּים (ירושלמי שקלים ו:ב), שֶׁקּוֹרִין קביליי״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:וַיָּמָד אֶלֶף. אֲחֵרוֹת, וְהֶעֱמִיקוּ עַד בִּרְכַּיִם, וְעוֹד אֶלֶף – וְהֶעֱמִיקוּ עַד מָתְנַיִם, מִכָּאן וָאֵילָךְ: נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר; מִכָּאן שֶׁאָסוּר לִיכָּנֵס בַּמַּיִם מִן הַמָּתְנַיִם וּלְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּהוּ הַמַּיִם (יומא עז:). מִשֶּׁבָּא לְמֵי מָתְנָיִם יָצָא עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּמָדַד עוֹד אֶלֶף לְפָנָיו, נַחַל אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וְרַגְלָיו בַּיַּבָּשָׁה עוֹמְדִין; הַיְינוּ דִּכְתִיב וַיְשִׁיבֵנִי עַל שְׂפַת הַנָּחַל – כְּלוֹמַר: אֵצֶל שְׂפַת הַנַּחַל שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד:
פסוק ה:גָאוּ. כְּמוֹ גָדְלוּ:
פסוק ה:מֵי שָׂחוּ. נוֹאִירֵינְ״ט בְּלַעַ״ז, מַיִם שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּט בָּהֶן וְלֹא לְעָבְרָם בָּרֶגֶל שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּהוּ; שָׂחוּ, שַׁיִּיט, כְּמוֹ ״כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשּׂוֹחֶה לִשְׂחוֹת״ (ישעיהו כה:יא):
פסוק ו:הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם. כַּמָּה מִתְגַּבֵּר הַנַּחַל הַזֶּה?
פסוק ז:בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל וגו׳. בְּתוֹךְ שֶׁהוֹלִיכֵנִי וְהֵשִׁיבַנִי, צָמְחוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה .עֵץ אאביר״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:אֶל הַגְּלִילָה. לָאמַרְקָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:הַקַּדְמוֹנָה. הַמִּזְרָחִית. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא שֶׁל סֻכָּה (סוכה ג:ט): לְהֵיכָן יוֹצְאִין? לְיָמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּלְיָמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְלַיָּם הַגָּדוֹל, לְרַפּוֹת אֶת מֵימֵיהֶם הַמְּלוּחִים וּלְמַתְּקָן:
פסוק ח:וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה. זוֹ יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא:
פסוק ח:וּבָאוּ הַיָּמָּה. זוֹ יָמָּה שֶׁל סְדוֹם:
פסוק ח:אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים. זוֹ יָמָּה שֶׁל אוֹקְיָנוֹס (תנחומא, חיי שרה ג), שֶׁהוּא מוּצָא מִן הַיִּשּׁוּב לְהַקִּיף אֶת הָעוֹלָם:
פסוק ח:וְנִרְפְּאוּ. הַמַּיִם מִמְּלִיחָתָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ירושלמי שקלים ו, ב): לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם מוּצָאִים? עַל שֵׁם שְׁנֵי פְּעָמִים שֶׁיָּצְאוּ:
פסוק ט:אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם. הַנַּחַל הַזֶּה הַמִּתְחַלֵּק לְכַמָּה נְחָלִים, מְמַתֵּק אֶת הַיַּמִּים שֶׁמִּתְעָרֵב בְּתוֹכָם, וְדָגָתָם הַנִּשְׁרֶצֶת בָּם חַיִּים וּמְתוּקִים:
פסוק י:וְהָיָה עָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים וְגוֹ׳ לַחֲרָמִים. לִמְכַמֹּרֶת:
פסוק י:לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם. לֹא מַפִּיק הֵ״א, וּפֵירוּשׁוֹ: לְמִינִים הַרְבֵּה תִּהְיֶה דְגָתָם:
פסוק י:לְמִינָה. לְשׁוֹן רוֹב מִינִים, כְּמוֹ ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר״ (שמות ז:יח); ״כָּל אַנְחָתָהּ הִשְׁבַּתִּי״ (ישעיה כא:ב):
פסוק יא:בִּצֹּאתָיו. שֶׁל יָם, כְּמוֹ ״הֲיִגְאֶה גֹמֶא בְּלֹא בִצָּה וְגוֹ׳״ (איוב ח:יא); מָרֵישְׁ״ק בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:וּגְבָאָיו. כְּמוֹ ״עֲשֵׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵבִים גֵּבִים״ (מלכים ב ג:טז). הַבִּצִּים הֵם הַבִּצְעִים שֶׁסְּבִיבוֹתָיו, וְהַגֵּבִים הֵם נְקָעִים שֶׁהַמַּיִם נֶאֱסָפִים בָּהֶם:
פסוק יא:וְלֹא יֵרָפְאוּ. לֵהָפֵךְ לִמְתִיקָה, לָמָּה? כִּי לְמֶלַח נִתָּנוּ:
פסוק יא:וְלֹא יֵרָפְאוּ. הַוָּי״ו הַזּוֹ טְפֵלָה וִיתֵרָה:
פסוק יב:לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ יִבְשַׁל פֵּירוֹתָיו:
פסוק יב:לִתְרוּפָה. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (סנהדרין ק.): לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּפֶה עֲקָרוֹת. וּמַשְׁמָעוֹ לְשׁוֹן רְפוּאָה, כְּמוֹ ״וַיְרַפּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה״ (ירמיה ו:יד), וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק יג:גֵּה גְבוּל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דֵּין תְּחוּמָא״, כְּמוֹ זֶה גְּבוּל וְכֵן ״וּנְתַתִּיךָ לְבַג לְגוֹיִם״ (לעיל כה:ז) – כְּמוֹ לָבַז לְגוֹיִם; וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר: גֵּה – לְשׁוֹן גַּיְא:
פסוק יג:יוֹסֵף חֲבָלִים. יוֹסֵף יִטּוֹל שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד לִמְנַשֶּׁה וְאֶחָד לְאֶפְרַיִם:
פסוק יד:אִישׁ כְּאָחִיו. לֹא כְּהָרִאשׁוֹנָה, אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו (במדבר כו:נד), אֶלָּא עַכְשָׁיו כָּל הַשְּׁבָטִים שָׁוִין. וּכְמִין שׁוּרַת הַכֶּרֶם, כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק מִן הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי עַד יָם אוֹקְיָנוֹס לַמַּעֲרָב, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (יחזקאל מח), וְאֵין שְׁנֵי שְׁבָטִים בִּרְצוּעָה אַחַת:
פסוק טו:וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ. תְּחוּמֵי מֵצְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק טו:לִפְאַת צָפוֹנָה. רוּחַ צְפוֹנִית:
פסוק טו:מִן הַיָּם הַגָּדוֹל. שֶׁהוּא גְּבוּל לְמַעֲרָב:
פסוק טו:הַדֶּרֶךְ חֶתְלוֹן. בָּא לוֹ לְצַד מִזְרָח אֶל חֶתְלוֹן וְאֶל צְדָדָה, וְאֶל חֲמָת וּבֵרוֹתָה וְסִבְרַיִם – כָּל הָעֲיָרוֹת הַלָּלוּ בְּמֶצֶר צָפוֹן:
פסוק טז:חֲצַר הַתִּיכוֹן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּרִיכַת עַגְבָאֵי״:
פסוק טז:אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חוֹרָן. גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק בַּמִּזְרָח סָמוּךְ לַמִּקְצוֹעַ:
פסוק יז:וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן. וְהָיָה גְבוּל רוּחַ צָפוֹן מִן הַיָּם עַד חֲצַר עֵינוֹן:
פסוק יז:גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק. שֶׁהוּא בִּגְבוּל דַּמֶּשֶׂק; שֶׁחֲצַר עֵינָן בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּגְּבוּלִין שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם ״וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן וְגוֹ׳ וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן וְגוֹ׳״ (במדבר לד:י). גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית אֵצֶל חֲצַר עֵינָן, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה חֲצַר עֵינוּן וּגְבוּל דַּמֶּשֶׂק. וּגְבוּל חֲמָת בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וּמִשָּׁם צְדָדָה״ (שם):
פסוק יז:וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת. כְּלוֹמַר: כָּל מֵצַר הַצָּפוֹן הַמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (במדבר לד:ז-ח) וּגְבוּל חֲמָת, שֶׁאַף הִיא בְּמֵצַר הַצָּפוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאוֹת הַגְּבוּל צְדָדָה״ (במדבר לד:ז-ח), הִיא צְדָדָה הָאָמוּר כָּאן, הַדֶּרֶךְ חֶתְלוֹן לָבוֹא צְדָדָה:
פסוק יז:וְאֵת פְּאַת צָפוֹן. וַהֲרֵי לְךָ פְּאַת צָפוֹן:
פסוק יח:וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂראֵל. מְצַר מִזְרָחִי שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן, וְאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּתוֹךְ מְצָרִים הַלָּלוּ, כִּי אִם אֶרֶץ כְּנַעַן לְבַדָּהּ. וְכֵן בַּגְּבוּלִין הַמְמוּצָרִים בַּתּוֹרָה (במדבר לד) אֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּתוֹכָם. וְכֵן פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא הַזֶּה: וּמְצַר מִזְרָחִי לְאֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר בֵּין חַוְרָן וְדַמֶּשֶׂק, הָעוֹמְדִין לָהּ בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה בָּעִנְיָן, וּבֵין הַגִּלְעָד וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה:
פסוק יח:הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ. הַיַּרְדֵּן הוּא מֵצַר מִזְרָחִי שֶׁלָּהּ, מִגְּבוּל מִקְצוֹעַ הַצָּפוֹן, הוּא חֲצַר עֵינָן הַמְפֹרָשׁ לְמַעְלָה (פס׳ יז), עַד הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי – הוּא יָם הַמֶּלַח, שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, תָּמֹדּוּ אֹרֶךְ מֵצַר מִזְרָחִי. וְאַף בַּתּוֹרָה כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּגְבוּל קֵדְמָה: ״וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח״ (במדבר לד:יב) – בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית:
פסוק יח:וְאֵת פְּאַת קָדִימָה. כְּלוֹמַר: וַהֲרֵי לְךָ פְּאַת קָדִים:
פסוק יט:מִתָּמָר. מִירִיחוֹ, שֶׁהִיא ״עִיר הַתְּמָרִים״ (דברים לד:ג); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יט:עַד מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ. הוּא מִדְבַּר צִין (במדבר כז:יד):
פסוק יט:נַחְלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל. וּמִשָּׁם הוֹלֵךְ הַגְּבוּל עַד נַחַל מִצְרַיִם הַנּוֹפֵל בַּיָּם הַגָּדוֹל בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, וְאַף מֹשֶׁה כָּךְ נָתַן גְּבוּל נֶגֶב: ״מִמִּדְבַּר צִין עַל יְדֵי אֱדוֹם״ (במדבר לד:ג), וּמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ עַד ״מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרַיִם וְהָיוּ תוֹצְאוֹתָיו הַיָּמָּה״ (במדבבר לד:ה). וְנַחְלָה הָאָמוּר כָּאן כְּמוֹ לְנַחְלָה, וּמָצָאתִי מְתֻרְגָּם ״אַחְסָנָא״, וְאִם לֹא שֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה וְרָאִיתִי ״נַחְלָה מִצְרַיִם״ (במדבר לד:) שֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה, וּמָסֹרֶת עָלָיו לֵית בְּטַעְמָא, הָיִיתִי אוֹמֵר שִׁבּוּשׁ הוּא וְלֹא תִּרְגֵּם יוֹנָתָן כֵּן, כִּי אִם קוֹרְאִים טוֹעִים:
פסוק כ:וּפְאַת יָם. וּמֵצַר מַעֲרָבִי:
פסוק כ:הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת. מִמִּקְצוֹעַ דְּרוֹמִית הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְהוּא נַחַל מִצְרַיִם:
פסוק כ:עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת. עַד מִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הוּא הַר הָהָר, שֶׁהוּא נֹכַח לְבֹא חֲמָת; כִּי חֲמָת בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית אֵצֶל הַר הָהָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הַר הָהָר. מֵהַר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת״ (במדבר לד:ז-ח). מָצָאתִי:
פסוק כג:גָּר הַגֵּר אִתּוֹ. שֶׁנִּתְגַּיֵּר בַּגּוֹלָה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ שֵׁבֶט:
