פסוק א:נצב על המזבח. מסתלק מכרובא למדבחא דרך יציאת חוץ על מזבח הזהב שהוא בהיכל והוא מעשר מסעות שנסעה שכינה:
פסוק א:הך הכפתור. שהוא בראש הגג:
פסוק א:וירעשו הספים. איסקופות הבית התחתונות כך יהרג המלך וירעדו השרים:
פסוק א:ובצעם בראש כולם. כמו ופצעם וי"ת כפתור המנורה טפי מנרתא יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הסיפים ויחרב ביתא ויתפגרון עזרתא:
פסוק א:ובצעם בראש כולם. ומאני מקדשא בשביא יהכון ובצעם כמו ממונם יגלה בראש כולם:
פסוק ב:אם יחתרו בשאול. אם ידמון לאיטמרא כדבשאול:
פסוק ב:ידי תקחם. במימרי ידברינון שנאיהון:
פסוק ב:ואם יעלו השמים. ואם יסקון בטורין רמין עד צית שמיא מתמן במימרי יחתונון:
פסוק ג:בראש הכרמל. בריש מגדלי כרכיא:
פסוק ג:משם אחפש. מתמן אפקיד בלושין ויבלשונונון:
פסוק ג:בקרקע הים. בניסי ימא איי הים:
פסוק ג:אצוה את הנחש. י"ת עממיא דתקיפין כחויא:
פסוק ה:הנוגע בארץ ותמוג. דנזיף בארעא וזיע ותמוג לשון נוע וה' הוא הנוגע בארץ ותמוג כלומר גזירה זאת מאתי יצאת:
פסוק ו:ואגודתו. קבוצת בריותיו, ד"א קבוצות הישרים היא היתה יסוד הארץ לתקנת השמים שבשבילם הכל קיים:
פסוק ו:הקורא למי הים. דאמר לכנשא משריין סגיאין כמי ימא:
פסוק ז:הלא כבני כושיים אתם לי. למה אמנע מלהפרע מכם אחרי אשר אינכם שבים אלי הלא מן בני נח באתם כשאר עכו"ם ככושיים אשר נדמיתם להם כענין שנאמר (ירמיהו י״ג:כ״ג) היהפוך כושי עורו כך אתם תוכלו להטיב:
פסוק ז:הלא. בטובתי תחילת בוחרי בכם היא הוצאה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך אף פלשתים כך הוצאתי מכפתור כשבאו כפתורים על עוים כענין שנאמר (דברים ב׳:כ״ג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה וגו' כבשו גם בני עזה ושאר סרני פלשתים תחתיהם והוצאתים מידם ואעפ"כ לא עשיתים לי לעם:
פסוק ז:וארם מקיר. וכן אני עתיד להעלות את ארם מקיר שיגלם שם סנחריב ולקץ הימים משתבטל מלכות אשור יצאו:
פסוק ח:והשמדתי אותה. הממלכה הם בית יהוא אבל בית יעקב לא אשמיד:
פסוק ט:כי הנה אנכי מצוה. להגלותם ולהניעם בכל הגוים הנעה רבה ויתירה:
פסוק ט:כאשר ינוע מה שכוברין בכברה לאחר שנפלו ממנו סובין הדקין ונותרו הגסין שאין יכולין לצאת ואז המנענע מנענע בכל כחו:
פסוק ט:ינוע. על ידי אחר ולא יתכן לקרות ינוע שהוא דבר הנע מאליו:
פסוק י:לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה. בשביל עוונינו לא תמהר הרעה לגשת ולבא:
פסוק יא:ביום ההוא. אחרי בא עליהם כל אלה יבא יום ההוא המוכן לגאולה ובו אקים סוכת דוד הנופלת, י"ת מלכותא דבית דוד:
פסוק יב:למען יירשו. ישראל את שארית וגו' ואת כל הגוים כי נקרא שמי עליהם. אשר. כמו כי:
פסוק יג:ונגש חורש בקוצר. והשיג דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כ״ו:ה׳) לא יספיקו לחרוש עד שיבא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבא עת הזרע:
פסוק יג:תתמוגגנה. תרגם יונתן יתפלחן, קרקע עבודה מתמוגגת בבא גשמים:
פסוק יג:עסיס. יין טוב ומתוק: