אבן עזרא על מיכה ג

אבן עזרא

🔗 שתף
פסוק א:
ואומר - הראשים והקצינים הם החייבים ליישר המעוות והנה שנאי אדם טוב וגזלי עורם, משל לממונם ויגיעם.
פסוק ג:
ואשר, שאר עמי - הצדיקים.
פסוק ג:
פצחו - קראו, כמו: פצחו רנה. ויש אומרים: שברו ופרשו, כמו: פרוס לרעב לחמך והשי"ן תחת סמ"ך והטעם שברו.
פסוק ג:
קלחת - כמו סיר או כמו צלחת.
פסוק ד:
אז - אל הקצינים התגברו על הדלים, והנה יד השם תגבר עליהם ויצעקו אל השם, ולא יענם כאשר היו צועקים הדלים.
פסוק ה:
כה - טעם הנושכים בשיניהם - שדבור לשונם יתעה ישראל וינשכם.
פסוק ה:
ואשר לא יתן - להם מה שיאכלו ויבקשו.
פסוק ו:
לכן לילה - יבא לכם מזה החזון וחשך יהיה שלא תוכלו לקסום בלילה.
פסוק ו:
וקדר עליהם היום - הטעם: כי יבא להם יום אידם, יום חשך ענן וערפל.
פסוק ז:
ובשו החוזים - שלכם.
פסוק ז:
כי אין מענה אלהים - בפיכם רק כזבים.
פסוק ח:
ואולם, מלאתי כח - מן רוח השם ומשפט אמת בפי וגבורה לדבר ולא אפחד מהקצינים והראשים, כי יאמן דברי ולא אבוש.
פסוק ט:
שמעו המתעבים, משפט - שאדבר. וכל מלה ישרה שיצאה מפי יעקשו, או פירושו שיעשו עולה לכל.
פסוק י:
בונה - כל אחד מהנזכרים אחרי כן הוא בונה ציון, בגזלו בית עני והנה פירש זה הטעם.
פסוק יא:
ראשיה - הם ראשי ירושלם הם המלכים.
פסוק יא:
בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר - שיקחו.
פסוק יא:
ונביאיה - הם נביאי השקר בעבור כסף שיתנו להם. יקסומו - ומלת קסם ישמעאל כמו חותך שככה יהיה וקרוב אליה גוזרים, והנה קוסם קסמים שם כולל למלאכות הנזכרות אחר כן.
פסוק יא:
וטעם הלא השם בקרבנו, כמו: היכל ה' היכל ה':
פסוק יב:
לכן ציון שדה - תשוב כשדה, שתחרש, נו"ן עיין כמו נו"ן קץ הימין בחיין חטין.
פסוק יב:
והר הבית - ששם כבוד השם, יהיה לבמות יער.

מיכה ג

א וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃ ב שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי רעה (רָ֑ע) גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃ ג וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃ ד אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל־פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃ ו לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ ז וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃ ח וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ ט שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃ י בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה׃ יא רָאשֶׁ֣יהָ ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃ יב לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק