פסוק א:פֶּרֶק. גֶּזֶל שֶׁמְּפָרְקוֹ מִיַּד בְּעָלָיו.
פסוק א:לֹא יָמִישׁ טֶרֶף. מִתּוֹכָהּ תָּמִיד.
פסוק ב:קוֹל שׁוֹט. לְהַכּוֹת סוּסִים הָיָה נִשְׁמָע בָּהּ תָּמִיד.
פסוק ב:וְקוֹל רַעַשׁ. אוֹפַנֵּי מַרְכָּבוֹת.
פסוק ב:וְסוּס דֹּהֵר. דּוֹלֵג וּמְקַפֵּץ, וְכֵן ״מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה:כב).
פסוק ג:וְלַהַב חֶרֶב. רולימל״א בְּלַעַ״ז, כִּי סַכִּין וְחֶרֶב קָרוּי ׳לַהַב׳, כְּמוֹ (שם ד:כב) ״וַיָּבֹא הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב״.
פסוק ג:וּבְרַק חֲנִית. חֲנִית מְרוּטָה וּמַבְרֶקֶת, אוֹר יוֹצֵא מִמֶּנָּה, פלנדו״ר בְּלַעַ״ז.
פסוק ג:וְכֹבֶד פָּגֶר. הָיוּ מַרְבִּים פְּגָרִים וְלֹא הָיָה חֶשְׁבּוֹן לִגְוִיּוֹת נִבְלוֹתֶיהָ הַמֻּשְׁלָכוֹת בָּהּ, עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹבְרִים נִכְשָׁלִים בִּגְוִיּוֹת הַפְּגָרִים.
פסוק ד:מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה. מֵרֹב חֲנוּפוֹת עִיר שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לְפַתּוֹת לֵב מַלְכֵי הָאָרֶץ לְהִתְחַבֵּר עִמָּם, וְסוֹף הָיוּ כּוֹבְשִׁים אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם.
פסוק ה:שׁוּלַיִךְ. הֵם שִׁפּוּלֵי בִּגְדֵי הָאִשָּׁה.
פסוק ה:מַעֲרֵךְ. גִּלּוּיֵךְ, כְּמוֹ (מיכה א:יא) ״עֶרְיָה בֹשֶׁת״.
פסוק ו:שִׁקֻּצִים. בְּגָדִים צוֹאִים הַמְנַוְּלִים אוֹתָךְ. לְפִי הָעִנְיָן שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְזוֹנָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב.
פסוק ו:כְּרֹאִי. כְּזֶבֶל, לְשׁוֹן ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ״ (ויקרא א:טז).
פסוק ז:יִדּוֹד מִמֵּךְ. יִתְרַחֵק מִמֵּךְ.
פסוק ח:הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן. וּמַה תִּבְטְחִי בְּעָשְׁרֵךְ וּבִגְבוּרָתֵךְ, וְכִי גְּדוֹלָה אַתְּ מִנֹּא, הִיא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, אָמוֹן לְשׁוֹן ׳פְּדַגוֹג׳, מִנֹּא הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה אוֹמֶנֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם, דִּמְרַבֵּי בָּהּ מַלְכּוּ.
פסוק ח:אֲשֶׁר חֵיל יָם. אֲשֶׁר הָיָה הַיָּם לָהּ לְחַיִל וּלְחוֹמָה, שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.
פסוק ט:כּוּשׁ עָצְמָה. כּוּשִׁים הָיוּ לָהּ לְחֹזֶק.
פסוק ט:פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ. וְהַפּוּטִים וְהַלּוּבִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ, גַּם הֵם הָיוּ בְּחֵילָהּ.
פסוק י:גַּם הִיא לַגּוֹלָה הָלְכָה. אַף הִיא הָלְכָה בַּגּוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן גְּדֻלָּתָהּ לֹא עָמְדָה לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר.
פסוק י:רֻתְּקוּ. נִכְבְּלוּ, לְשׁוֹן ״רְתֻקוֹת כֶּסֶף״ (ישעיהו מ:יט), ״עֲשֵׂה הָרַתּוֹק״ (יחזקאל ז:כג), שַׁלְשְׁלָאוֹת.
פסוק י:בַּזִּקִּים. שַׁלְשְׁלָאוֹת.
פסוק יא:גַּם אַתְּ. אַף לְפִי גְּדֻלָּתֵךְ תִּשְׁכְּרִי כְּמוֹתָהּ בְּכוֹס הַתַּרְעֵלָה וְתִהְיֶה נֶעֱלָמָה.
פסוק יב:כָּל מִבְצָרֶיךָ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים. כָּל עָרֵי מִבְצָרֶיךָ יִהְיוּ נוֹחִים לִכָּבֵשׁ וְלָבֹז מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, כְּאִילָנֵי תְאֵנִים, וּכְשֶׁהֵן עִם בִּכּוּרוֹת מְבֻשֶּׁלֶת שֶׁבָּהֶם, שֶׁכְּשֶׁמְּנִיעִים הָאִילָן נוֹפְלִים הַבִּכּוּרִים לְתוֹךְ פִּי הָאוֹכְלִים.
פסוק יב:תְּאֵנִים. אִילָנֵי תְאֵנִים.
פסוק יב:אִם יִנּוֹעוּ. אֲשֶׁר אִם יִנּוֹעוּ בְּיַד אָדָם בְּחָזְקָה.
פסוק יד:מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי לָךְ. עִיר שֶׁבָּאִים לָצוּר עָלֶיהָ, אוֹסְפִים לָהֶם בְּנֵי הָעִיר מַיִם רַבִּים לְתוֹכָהּ בְּתוֹךְ חֲבִיּוֹת לִשְׁתּוֹת בִּימֵי הַמָּצוֹר, כְּשֶׁאֵין בְּתוֹכָהּ בּוֹרוֹת.
פסוק יד:בֹּאִי בְּטִיט וְרִמְסִי. אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ לְבֵנִים, כְּדֵי לְחַזֵּק בּוֹ בִּדְקֵי הַחוֹמוֹת.
פסוק יד:הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן. אַחֲזִי בְּיָדֵךְ הַמַּלְבֵּן הֶעָשׂוּי לִדְפוּס הַלְּבֵנִים לִלְבֹּן בְּתוֹכָהּ.
פסוק טו:הִתְכַּבֵּד. בְּמַטְאֲטֵי הַשְׁמֵד.
פסוק טו:כַּיֶּלֶק. הַגּוֹמֵר וּמְכַלֶּה כָּל יֶרֶק הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין ״הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק״ – תִּתְכַּסִּי בְּכֹבֶד גְּיָסוֹת כְּיֶלֶק, וְ״הִתְכַּבֵּד״ לְשׁוֹן עַם כָּבֵד.
פסוק טז:יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף. יִהְיוּ קַלִּים לָצֵאת בִּסְחוֹרָה כְּיֶלֶק שֶׁפּוֹשֵׁט וְעוֹף.
פסוק יז:מִנְּזָרַיִךְ. שָׂרַיִךְ, וְהַמֵּ״ם יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ בַּתֵּיבָה, כְּמֵ״ם שֶׁל מִשְׁמַרְתְּךָ וְשֶׁל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְשֶׁל מִנְעָלֶיךָ, וּפְעָמִים שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּמוֹ ״נְזִיר אֶחָיו״ (בראשית מט:כו), וְכֵן ״נְזִירֶיהָ שָׂרֶיהָ״ (איכה ד:ז).
פסוק יז:וְטַפְסְרַיִךְ. הַמְּמוּנִּים שֶׁלָּךְ.
פסוק יז:כְּגוֹב גּוֹבָי. כְּחַיָּלֵי גּוֹבַאי גּוֹבָי, קומלנגשטדי״ץ בְּלַעַ״ז.
פסוק יז:הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה. כֵּן דֶּרֶךְ הָאַרְבֶּה וְהַזְּבוּב הֶחָסִיל וְהַיֶּלֶק בְּעֵת הַקֹּר נִדְבָּקִים בַּכְּתָלִים, וּכְשֶׁיָּבֹא חֹם הֵן נוֹדְדִים מִשָּׁם וְהוֹלְכִים לָהֶם, כָּךְ יִגְלוּ כָּל עַמֵּךְ.
פסוק יז:וְנוֹדַד. וּמִטַּלְטֵל.
פסוק יז:וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם. אֵיפֹה הֵם וְאָנָה הָלְכוּ.
פסוק יח:נָמוּ רֹעֶיךָ. לְשׁוֹן ׳תְּנוּמָה׳.
פסוק יח:יִשְׁכְּנוּ. אֵין יְכוֹלִים לָקוּם.
פסוק יח:נָפֹשׁוּ. כְּמוֹ ׳נָפֹצוּ׳, וְכָל הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצֵאת מִמּוֹצָא אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, זַיִ״ן שִׁי״ן סָמֶ״ךְ צָדִ״י, כֻּלָּן יוֹצְאִין מִסּוֹף הַלָּשׁוֹן וְשׁוּלֵי הַשִּׁנַּיִם.
פסוק יט:אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ. אֵין מֵצֵר עַל שִׁבְרֶךָ, כִּי הַכֹּל שְׂמֵחִים. כֵּהָה לְשׁוֹן דָּבָר עָמוּם.
פסוק יט:תָּקְעוּ כַף. לִשְׂמֹחַ.