פסוק א:עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה. עָג עוּגָה חֲבַקּוּק וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר: לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע מַה יְּדַבֵּר בִּי עַל שְׁאֵלָתִי זֹאת לָמָּה הוּא מַבִּיט וְרוֹאֶה בְּהַצְלָחָתוֹ שֶׁל רָשָׁע.
פסוק א:וּמַה אָשִׁיב. אֶל הַבָּאִים לְהִתְוַכֵּחַ לְפָנַי.
פסוק א:עַל תּוֹכַחְתִּי. שֶׁהֵם מוֹכִיחִים אוֹתִי בְּפָנַי שֶׁיֵּשׁ לְהַרְהֵר עַל מִדַּת הַדִּין. תּוֹכַחַת – מונאיפרובמנ״ט בְּלַעַ״ז.
פסוק ב:וַיַּעֲנֵנִי ה׳ וַיֹּאמֶר כְּתוֹב לְךָ חָזוֹן. הַנִּגְלֶה לְךָ, וּבָאֲרֵהוּ עַל הַלּוּחוֹת הֵיטֵב, אֲשֶׁר יָרוּץ הַקּוֹרֵא בּוֹ לִקְרוֹתוֹ מַהֵר שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל, וְזֶהוּ הַחָזוֹן אֲשֶׁר תִּכְתֹּב.
פסוק ג:כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד. עוֹד עָתִיד לָקוּם נָבִיא לְקֵץ שָׁנִים שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ חָזוֹן לְמָתַי יִהְיֶה מוֹעֵד מַפֶּלֶת בָּבֶל וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.
פסוק ג:וְיָפֵחַ לַקֵּץ. וְדִבֵּר שֶׁיֹּאמַר לוֹ עַל הַקֵּץ שֶׁל בָּבֶל לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא יְכַזֵּב.
פסוק ג:אִם יִתְמַהְמָהּ. לָבוֹא שֶׁיַּאֲרִיךְ לָכֶם אוֹתוֹ מוֹעֵד, חַכֵּה לוֹ כִּי לֹא יְאַחֵר אַחַר הַשִּׁבְעִים כְּלוּם. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ: אִם יִתְמַהְמָהּ הַנָּבִיא לָבֹא וְהוּא הָיָה יִרְמְיָה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כְּתִיבָא נְבוּאֲתָא וּמְפָרְשָׁא עַל סִפְרָא דְאוֹרָיְתָא״. תִּרְגֵּם ״כְּתֹב״ כְּמוֹ ״כְּתִיב״, כְּבָר נִרְמָז (בַּתּוֹרָה) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״ – שִׁבְעִים שְׁמִטּוֹת קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְטוּ, וּכְנֶגְדָּן גָּלוּ מִמֶּנָּה שִׁבְעִים שָׁנָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בְּדִבְרֵי הַיָּמִים בְּסוֹף ב׳) ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה לְמַלֹּאת שִׁבְעִים שָׁנָה״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא (בִּיחֶזְקֵאל ד:ה) ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ״. וְאוֹמֵר: ״וְאַתָּה שְׁכַב לְךָ עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִית וְגוֹמֵר״. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: הִכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנָה עַד שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה קִלְקְלוּ אַרְבָּעִים. וּמִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד חֻרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם הֵם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל מְנַשֶּׁה וּשְׁאָר שְׁנוֹתָיו בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ (מלכים ב כא:ב) ״וַיַּעַשׂ הָרַע כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב״, כְּמִנְיַן שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַחְאָב, וְהוּא מָלַךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. שְׁתַּיִם שֶׁל אָמוֹן בְּנוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל יְהוֹיָקִים וְאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל צִדְקִיָּהוּ, הֲרֵי אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה לִיחֶזְקֵאל בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְצִדְקִיָּהוּ. מִכָּל מָקוֹם נִמְצְאוּ יְמֵי קִלְקוּלָם אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁלְּאַחַר נְבוּאָה זוֹ, שֶׁהוֹסִיף שֵׁשׁ שָׁנִים. אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים עוֹשִׂים שְׁמוֹנָה יוֹבְלוֹת, וְכָל יוֹבֵל שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שְׁמִטּוֹת וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים הַמְּקֻדָּשׁוֹת לְיוֹבֵל, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע. וּבִשְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה יֵשׁ חָמֵשׁ שְׁמִטּוֹת, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שָׁנִים מְקֻדָּשׁוֹת, וּשְׁנַת יוֹבֵל זֶה הָאַחֲרוֹן נֶחְשָׁב אַף הוּא בְּמִנְיָן שֶׁבַּעֲוֹנָם לֹא נִגְמַר. וְכָאן כָּכָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲבַקּוּק: כְּבָר כָּתוּב חָזוֹן בַּתּוֹרָה, אֲבָל סָתוּם הוּא. הוֹסִיף אַתָּה וּבָאֵר עַל הַלּוּחוֹת, כִּי עוֹד יִתְגַּלֶּה חָזוֹן לְמוֹעֵד זֶה.
פסוק ג:וְיָפֵחַ לְשׁוֹן ׳דִּבּוּר׳ הוּא, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי. וְעַל שֵׁם שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא רוּחַ הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה, קוֹרֵהוּ ׳פִּיחַ׳ וְקוֹרֵהוּ ׳רוּחַ׳, כְּגוֹן ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״ (תהילים לג:ו).
פסוק ד:הִנֵּה עֻפְּלָה. נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ תָּמִיד הִיא בְּכַעַס וּבְתַאֲוָה, שׁוֹאֵף לִבְלֹעַ וְלֹא שָׂבֵעַ. עֻפְּלָה לְשׁוֹן ׳עַזּוּת׳, כְּמוֹ (במדבר יד:מד) ״וַיַּעְפִּלוּ״, וְכֵן ״עֹפֶל וָבֹחַן״ (ישעיהו לב:יד).
פסוק ד:לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. אֵין רוּחוֹ מִתְקָרֶרֶת עָלָיו לוֹמַר דַּי בְּמַה שֶּׁקָּנִיתִי כְּבָר, לָכֵן יָבֹא עָלָיו הַפֻּרְעָנוּת.
פסוק ד:וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ שֶׁעָתִיד זֶה לְהַגְלוֹתוֹ, יַעֲמֹד לוֹ צִדְקוֹ, וּבְיוֹם שֶׁיֻּשְׁלַךְ זֶה מִקִּבְרוֹ, יִשָּׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין וְיָשִׂים אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל לְכִסֵּא הַמְּלָכִים.
פסוק ה:וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד. וְאַף כְּשֶׁיָּבֹא בֵּלְשַׁצַּר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁיִּבְגֹּד בּוֹ יֵינוֹ, דְּ״לָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה״ (דניאל ה:א).
פסוק ה:גֶּבֶר יָהִיר. הוּא.
פסוק ה:וְלֹא יִנְוֶה. לֹא יִתְקַיֵּם מְדוֹרוֹ וְנָוֵהוּ, שֶׁנִּתְגָּאָה וְאָמַר בְּטַעַם חַמְרָא לְהָבִיא כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְשָׁתָה בָּהֶם, וְהִיא תִּגְרֹם לוֹ שֶׁיֵּהָרֵג וְיִכְלֶה זַרְעוֹ. כִּי גֶּבֶר יָהִיר לֵץ לֹא יִנְוֶה, לֹא יִתְקַיֵּם הוּא וְנָוֵהוּ.
פסוק ה:אֲשֶׁר הִרְחִיב. נְבוּכַדְנֶצַּר כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ. לְהַשִּׂיג כָּל תַּאֲוָתוֹ בְּרֹחַב לֵב.
פסוק ה:וְהוּא כַּמָּוֶת. כְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁאֵינוֹ שָׂבֵעַ מִלְּהָמִית, כָּךְ זֶה אֵינוֹ שָׂבֵעַ בְּכָל קִנְיָנוֹ.
פסוק ו:הֲלֹא אֵלֶּה. אֲשֶׁר אָסַף אֵלָיו לְעָבְדוֹ.
פסוק ו:כֻּלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה יִשְׂאוּ בְּפִיהֶם בִּלְשׁוֹן חִידוֹת בִּשְׁבִילוֹ. לוֹ כְּמוֹ ׳עָלָיו׳.
פסוק ו:וְיֹאמַר. הָאוֹמֵר אֶת מְלִיצַת הַחִידָה.
פסוק ו:הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹא לוֹ. זוֹ הִיא הַמְּלִיצָה: חֲבָל עַל הַמַּרְבֶּה הוֹן וּמַלְכוּת וְלֹא לוֹ, כִּי יָבֹאוּ מַלְכֵי מָדַי וְיִטְלוּ אֶת הַכֹּל.
פסוק ו:עַד מָתַי. יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמַרְבֶּה וְאֵינוֹ אֶלָּא מַכְבִּיד עָלָיו מַשָּׂא עָוֹן, כְּעָב שֶׁל טִיט. עָב הוּא לְשׁוֹן קוֹרָה כְּבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמִשְׁכְּנָא (דיחזקאל מא:כו) ״צַלְעוֹת הַבַּיִת וְהָעֻבִּים״, ״וְעָב עֵץ״ (שם).
פסוק ז:וְיִקְצוּ. כְּמוֹ ׳וְיָקִיצוּ׳.
פסוק ח:שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים. הִשְׁלַכְתָּם וּנְשַׁלְתָּם מִמְּקוֹמָם.
פסוק ח:יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר. פְּלֵיטַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
פסוק ח:מִדְּמֵי אָדָם. בְּנִקְמַת דְּמֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּאִים אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד:לא) ״אָדָם אַתֶּם״.
פסוק ח:וַחֲמַס אֶרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
פסוק ח:קִרְיָה. הִיא יְרוּשָׁלַיִם.
פסוק ט:הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ. אוֹנֵס מָמוֹן שֶׁהוּא רַע לוֹ וּלְבֵיתוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת.
פסוק ט:לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ. כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר דָּנִיֵּאל (דניאל ד:כז) ״הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דַּאֲנָא בְּנֵיתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בְּתְקוֹף חִסְנִי וְגוֹמֵר״. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצָא דָּבָר זֶה מִפִּיו, נִטְרַד מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ״עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא״ בְּעִנְיָן זֶה.
פסוק י:יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ. אֲשֶׁר יָעַצְתָּ לִקְצוֹת עַמִּים רַבִּים וְהִפְסַדְתָּ עַצְמְךָ.
פסוק י:קְצוֹת. לְשׁוֹן שְׁלִיפָה וְקִלּוּף, כְּמוֹ ״הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת״ (ויקרא יד:מג).
פסוק י:וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ. כְּמוֹ (משלי כ׳:ב׳) ״מִתְעַבֵּר וְחוֹטֵא נַפְשׁוֹ״, חוֹטֵא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, פורפיי״ט שארמ״א בְּלַעַ״ז.
פסוק יא:כִּי וְגוֹ׳. כִּי הָאֲבָנִים אֲשֶׁר גָּזַלְתָּ תִּזְעַקְנָה מִן הַקִּיר.
פסוק יא:וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה. אֶל הָאֶבֶן בְּקוֹל לְנֶגְדָּהּ, שְׁנֵיהֶם צוֹעֲקִים.
פסוק יא:וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְשִׁיפָא מִגּוֹ מָרֵישָׁא״. שִׁיפָא לְשׁוֹן ׳קֵיסָם׳, שְׁפָאִין בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים, דלדור״ש בְּלַעַ״ז. מָרֵישׁ הוּא הַקּוֹרָה.
פסוק יג:הֲלֹא הִנֵּה מֵאֵת ה׳. נִשְׁתַּלֵּם פֻּרְעָנוּת לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה.
פסוק יג:וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ. כַּאֲשֶׁר תְּבוֹאֵם חֲמָתוֹ כָּאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה דַּיָּם. בְּדֵי אֵשׁ – איישי״ץ בְּלַעַ״ז.
פסוק טו:מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ. יַיִן, וּבְאוֹתָהּ הַשְׁקָאָה הוּא מְסַפֵּחַ וְאוֹסֵף אֶת חֲמָתוֹ עָלָיו, וְאַף מְשַׁכְּרֵהוּ בַּחֲמָתוֹ. וְכָל זֶה הוּא עוֹשֶׂה לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם, עַל גִּלּוּיָם וְלִרְאוֹת אֶת עֶרְוָתָם. זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אֶת הַמְּלָכִים יַיִן וּמְשַׁכְּרָם, וְשׁוֹכֵב עִמָּם מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, כִּדְאַמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת. דָּבָר אַחֵר: הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ – בְּסֵדֶר עוֹלָם דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי בֵּלְשַׁאצַּר, שֶׁהִשְׁקָה אֶת הַשָּׂרִים בִּכְלֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָהֶם נִסְפְּחוּ וְנִשְׁתַּכְּרוּ בַּחֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבוֹ בַּלַּיְלָה נֶהֱרַג.
פסוק טו:עַל מְעוֹרֵיהֶם. לְהִגָּלוֹת קְלוֹנָם וְרָאוּ שׂוֹנְאֵיהֶם בְּנִוּוּלָם.
פסוק טז:וְהֵעָרֵל. הֵ״א מְשַׁמֶּשֶׁת בְּתֵבָה זוֹ בִּלְשׁוֹן ׳הִתְפַּעֵל׳, כְּמוֹ (דברים לב:נ) ״הֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ״. אַף כָּאן ״הֵעָרֵל״, הֵאָטֵם בְּשִׁמָּמוֹן וּבְתִמָּהוֹן לֵב. כָּל עָרְלָה לְשׁוֹן ׳אֹטֶם׳ הוּא, כְּמוֹ ״עֲרֵלָה אָזְנָם״ (ירמיהו ו:י), ״עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר״ (יחזקאל מד:ז). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְאִתְעַרְטַל״ – לְשׁוֹן ״עֵרֹם וְעֶרְיָה״ (שם).
פסוק יז:חֲמַס לְבָנוֹן. בֵּית מַקְדְּשָׁא.
פסוק יז:וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַּן. שׁוֹד בְּהֵמוֹתֶיךָ וְאוּכְלוֹסֶיךָ אֲשֶׁר שָׁדְדוּ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא יִשְׁבְּרֵם.
פסוק יז:מִדְּמֵי אָדָם. מֵחֲמַס דְּמֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק יז:וַחֲמַס אֶרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
פסוק יז:קִרְיָה. יְרוּשָׁלַיִם.
פסוק יח:מַה הוֹעִיל. לְבָבֶל פֶּסֶל.
פסוק יח:כִּי בָטַח. הָאָדָם הַיּוֹצֵר וְיוֹצְרוֹ שֶׁל אֱלוֹהוֹ זֶה.
פסוק יח:עָלָיו. עַל יְצִירָתוֹ זֹאת הוּא בּוֹטֵחַ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ, אֲשֶׁר בָּא לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים.
פסוק יט:הוּא יוֹרֶה. בִּתְמִיהָּ.
פסוק כ:וַה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. מוּכָן לִפָּרַע.
פסוק כ:הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. הַס לְשׁוֹן שִׁתּוּק וּדְמִימַת חֻרְבָּן.
