פסוק ו:החרבה. היבשה וכן אל החרבה (יהושע ד):
פסוק ז:כבוד. על העושר יאמר:
פסוק יב:ישא. מל׳ משא וסבל:
פסוק יב:קדש. ר״ל מובדל מפני הטומאה כי לשון קדש יאמר על דבר המובדל בין לטהרה בין לטומאה בין לאיסור כמ״ש פן תקדש המלאה (דברים כ״ב:ט׳):
פסוק יב:בכנף בגדו. בשולי בגדו:
פסוק יב:הנזיד. התבשיל כמו ונזיד עדשים (בראשית כה):
פסוק טז:ערמת. כן יקרא כרי תבואה כמו בקצה (רות ג):
פסוק טז:היקב. הוא הבור שהיין יורד שם מן הגת:
פסוק טז:לחשוף. ענין שאיבה כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל׳:י״ד):
פסוק טז:פורה. כן יקרא הגת וכן פורה דרכתי לבדי (שם סג):
פסוק יז:בשדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול:
פסוק יז:ובירקון. היא הכספת פני התבואה ונהפך לירקון:
פסוק יט:במגורה. כן יקרא אוצר התבואה וכן נהרסו ממגורות (יואל א):
פסוק יט:ועד. ענינו כמו אפי׳ וכן ועד כפר הפרזי (ש״א ו):
פסוק יט:נשא. ענין גדול והצמחה:
פסוק כב:והשמדתי. ענין כליון:
פסוק כג:כחותם. טבעת העשוי לחתום בו אגרות: