פסוק א:מְגִלָּה עָפָה. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ כְּפוּלָה וְאָמְרוּ שֶׁהַתּוֹרָה כְּתוּבָה בָּהּ וְלָמְדוּ מִכָּאן שֶׁהָעוֹלָם אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם בַּתּוֹרָה כִּדְאִיתָא בְּעֵירוּבִין (עירובין כא.) וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״מְגִלְּתָא פָּרְחָא פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר״, וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל פָּרָשָׁה מְגִלַּת פֻּרְעָנוּת הָיְתָה וְהוּא שֶׁרָאָה (יחזקאל ב:י) ״וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי״:
פסוק ג:זֹאת הָאָלָה. זֹאת שֶׁכָּתוּב בָּהּ פֻּרְעָנוּת נִקְמַת שְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר:
פסוק ג:הַיּוֹצֵאת. עַתָּה מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים מִלִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה לְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְזֶהוּ אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר (זכריה ה:ב) כְּמִדַּת פֶּתַח הָעֲזָרָה וְהַהֵיכָל (מלכים א ו:ג) אֲשֶׁר יָצְאָת דֶּרֶךְ שָׁם:
פסוק ג:כִּי כָל הַגַּנָּב. עַד עַכְשָׁיו:
פסוק ג:מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה. מִזֶּה הַפֻּרְעָנוּת כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בָּהּ נִקָּה וְלֹא נִשְׁתַּלֵּם פֻּרְעָנוּת יְחִידִים הָעוֹבְרִים עַל הַתּוֹרָה, אֶלָּא הִמְתִּין עַד שֶׁנִּתְמַלֵּאת סְאַת כֻּלָּם, וְלָקוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד בַּחֻרְבָּן וּבַגּוֹלָה. וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר עַד הֵנָּה מִזֶּה הַפֻּרְעָנוּת, כְּמוֹ שֶׁהַמְּגִלָּה הַזֹּאת מַגֶּדֶת: נִקָּה וְלֹא נִשְׁתַּלֵּם. אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הוֹצֵאתִיהָ לָשׁוּט בָּאָרֶץ וְלִנְקֹם מִן הַגַּנָּבִים וְהַנִּשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר מֵעַכְשָׁיו, וּבָא אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְגוֹ׳:
פסוק ה:שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה. עוֹד יוֹצֵאת אַחֶרֶת שֶׁתֵּצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
פסוק ו:וָאֹמַר מַה הִיא. הַיּוֹצֵאת שֶׁתֹּאמַר אֵלַי לִרְאוֹת:
פסוק ו:וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה. שֶׁתֵּרָאֶה יוֹצֵאת כְּמִין אֵיפָה שֶׁמּוֹדְדִין בָּהּ:
פסוק ו:וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל הָאָרֶץ. וּלְאַחַר שֶׁרְאִיתִיהָ אָמַר: זֹאת הִיא מִדָּה שֶׁלָּקוּ בָּהּ אוֹתָם שֶׁעֵינֵיהֶם בְּכָל הָאָרֶץ לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק, ״לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל״ (עמוס ח:ה), וְנִמְדַּד לָהֶם סְאָה בִּסְאָה:
פסוק ז:וְהִנֵּה כִּכַּר עוֹפֶרֶת נִשֵּׂאת. רָאִיתִי שֶׁנִּשֵּׂאת מֵעַל הָאָרֶץ לָאֲוִיר מִשְׁקַל כִּכַּר עוֹפֶרֶ,ת וְרָאִיתִי עוֹד זֹאת אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה:
פסוק ח:וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה. הָאִשָּׁה זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּתוֹךְ הָאֵיפָ,ה הִיא מִדַּת דֶּרֶךְ הָרִשְׁעָה אֲשֶׁר יִנְהֲגוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים, וְהִנֵּה עַתָּה נְתוּנִים בְּתוֹכָהּ לִלְקוֹת בְּתוֹךְ הַסְּאָה עַצְמָהּ שֶׁמָּדְדוּ בָּהּ, מִדָּה בְּמִדָּה:
פסוק ח:וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ. עַד עַתָּה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת, וְהוּא הִשְׁלִיכָהּ וְחָבְטָהּ לְתוֹכָהּ, רֶמֶז לְיִסּוּרִים וְלָעֳנָשִׁים:
פסוק ח:וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ. לְשַׁקְּעָהּ, לְמַעַן לֹא יִגְדְּלוּ עוֹד, וְלֹא יִשָּׁמַע קוֹלָן לְשַׁדֵּד עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים:
פסוק ט:שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת. מִן הַבַּיִת:
פסוק ט:הַחֲסִידָה. דַּיָּה לְבָנָה וולטויא״ר בְּלַעַ״ז (חולין סג.)׃
פסוק יא:וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָׁם. וְהוּכַן הַבַּיִת וְהֻנְּחָה הָאֵיפָה עִם הָרְשָׁעִים שֶׁבְּתוֹכָהּ:
פסוק יא:שָׁם. בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת:
פסוק יא:עַל מְכוּנָתָהּ. עַל קְבִיעוּתָהּ וְעַל בְּסִיסָהּ. כָּאן רָמַז לוֹ, שֶׁבַּעֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּדְדוּ בִּסְאַת עֲבֵרוֹת וָרֶשַׁע, לָקוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה. וּבָאוּ שְׁתֵּי אֻמּוֹת שֶׁמָּלְכוּ כְּאַחַת, הֵם בָּבֶל וְכַשְׂדִים, חֵיל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְהִגְלוּם לְבָבֶל; וְשָׁם עָמְדוּ קְבוּעִים עַל מְכוֹן בָּסִיס הַהֻקְבַּע לָהֶם, וְהוּא לְפִי מְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה עַד עַתָּה (ירמיה כט:י), שֶׁחָזְרוּ. וְנוֹטֶה פֵּרוּשׁ זֶה אַחַר יוֹנָתָן בְּמִקְצָת. וְכַמָּה דְּרָכִים פּוֹתְרִים בָּהּ, וְלֹא נִתְיַשְּׁבוּ לִי. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ וְלָמְדוּ מִכָּאן, שֶׁנִּמְסַר לָהֶם יֵצֶר הָרַע לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְשַׁדְיוּהּ לְדוּדָא דְּאַבְרָא וְחַפְיוּהוּ בְּאַבְרָא מִשּׁוּם דְּשָׁאִיב קָלֵיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סד.) וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא סט:). וְשֶׁפָּתַרְתִּי מַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר בְּכֶפֶל שְׁתֵּי אֻמּוֹת – רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ תִּילִּים, שֶׁאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּפוּלוֹת הָיוּ: בָּבֶל וְכַשְׂדִים, מָדַי וּפָרַס, אַנְטִיוֹכוּס וּמוֹקְדוֹן, אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל כָּכָה יִסֵּד הַקָּלִירִי: רְבִיעִית הִיא שְׁמִינִית, עַל אֱדוֹם:
