פסוק א:וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת. סִימָן עַל חֹזֶק מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ הַבָּא לָהֶם מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים שֶׁהוּא קָשֶׁה וְאַמִּיץ, שֶׁאֵלּוּ אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת שְׁלוּחֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת מֶמְשֶׁלֶת לְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת: בָּבֶל וּמָדַי יָוָן וֶאֱדוֹם:
פסוק ב:סוּסִים אֲדֻמִּים. הֵם שֶׁהִרְכִּיבוּ אֶת בָּבֶל, שֶׁהִיא אֲדֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא״ (דניאל ב:לח):
פסוק ב:שְׁחוֹרִים. לְהַרְכִּיב אֶת מָדַי שֶׁהִשְׁחִירָה אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָמָן (מגילה יא.):
פסוק ג:לְבָנִים. לְהַרְכִּיב אֶת פָּרַס שֶׁבָּנָה אֶת הַבַּיִת (אבות דרבי נתן נוסחא ב כה,ב):
פסוק ג:בְּרֻדִּים. הֵמָּה מְנֻמָּרִים, לְהַרְכִּיב אֶת יָוָן, שֶׁעִנּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִינֵי גְּזֵרוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזֶּה (ויקרא רבה יג:ה):
פסוק ג:אֲמֻצִּים. לְהַרְכִּיב יִשְׁמָעֵאל (ספרים אחרים: אֱדוֹם) וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ לְשׁוֹן אֲמֻצִּים, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״קִטְמָנִין״:
פסוק ה:אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. שָׂרֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מַלְכֻיּוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת הַמּוֹשְׁלוֹת בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם:
פסוק ה:יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב וְגוֹ׳. בָּאוּ לְפָנָיו וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת מִפִּיו לִמְשֹׁל:
פסוק ו:אֲשֶׁר בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן. לְהַרְכִּיב אֶת מָדַי. וְעַל הָאֲדוּמִים לֹא כָּתַב יוֹצְאִים, שֶׁכְּבָר כָּלְתָה לָהּ מֶמְשֶׁלֶת בָּבֶל:
פסוק ו:וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם. לְהַרְכִּיב אֶת פָּרַס, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בַּצָּפוֹן, וּמָשְׁלוּ עַל בָּבֶל:
פסוק ו:וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן. לְהַרְכִּיב אֶת יָוָן וְיִטְּלוּ הַמְּלוּכָה מִיַּד פָּרַס. וּבְפִתְרוֹנוֹ לְרַב סְעַדְיָה בְּדָנִיֵּאל רָאִיתִי מֶלֶךְ הַנֶּגֶב הוּא מֶלֶךְ יָוָן (דניאל יא:ה):
פסוק ז:וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ. מִלְּפָנָיו שֶׁיְּהֵא אֹרֶךְ גָּדוֹל לְמֶמְשַׁלְתָּם, לָלֶכֶת בְּכָל הָאָרֶץ:
פסוק ז:וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לִמְשֹׁל מִמְשָׁל רַב (דניאל יא:ג), וְהוּא מַלְכוּת אֱדוֹם:
פסוק ח:רְאֵה הַיּוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן. לְהַרְכִּיב מָדַי וּפָרָס:
פסוק ח:הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי. שִׁכְּכוּ אֶת חֲמָתִי בְּבָבֶל, שֶׁהִשְׁחִיתוּ אֶת בֵּלְשַׁצַּר וְזַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ה:ל). הוּא שֶׁאָמַר (ישעיהו מח:יד) ״ה׳ אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וְגוֹ׳״:
פסוק י:לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וְגוֹ׳, אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל. כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה:
פסוק יב:צֶמַח שְׁמוֹ. הוּא זְרֻבָּבֶל הָאָמוּר לְמַעְלָה ״הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח״ (זכריה ג:ח), וְעַל שֵׁם שֶׁצָּמְחָה גְּדֻלָּתוֹ מְעַט מְעַט. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ (תנחומא קרח יב) בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּבַיִת שֵׁנִי:
פסוק יב:וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח. מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה:
פסוק יג:וְהוּא יִשָּׂא הוֹד. הוֹד נְשִׂיאוּת:
פסוק יג:וַיֵּשֶׁב. כֹּהֵן גָּדוֹל עַל כִּסֵּא הַכְּהֻנָּה:
פסוק יג:וַעֲצַת שָׁלוֹם וְגוֹ׳. הַנָּשִׂיא וְהַכֹּהֵן יֹאהֲבוּ זֶה אֶת זֶה:
פסוק יד:וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וְגוֹ׳. מִקְרָא מְסֹרָס הוּא, וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶינָה בְּהֵיכַל ה׳ לְזִכָּרוֹן טוֹב לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה אֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. וְאוֹתָן עֲטָרוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת בַּחֲלוֹנוֹת בְּגֹבַהּ הַהֵיכָל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מידות ג,ח):
פסוק יד:חֵלֶם. הוּא חֶלְדָּי (זכריה ו:י):
פסוק טו:וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. וְהָיָה לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳:
