פסוק ב:קִנֵּאתִי לָהּ. בִּשְׁבִילָהּ, וְלֹא תִזָּקְקוּ לָצוּם וְלִסְפֹּד. וְכֵן סוֹף הָעִנְיָן ״צוֹם הַחֲמִישִׁי וְגוֹמֵר״ (זכריה ח:יט):
פסוק ד:מֵרֹב יָמִים. יִהְיוּ צְרִיכִים לְמִשְׁעֶנֶת בְּיָדָם:
פסוק ו:כִּי יִפָּלֵא. בְּעֵינֵיהֶם הַחֶסֶד הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם:
פסוק ו:גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא. אֵיךְ שַׁבְתִּי מִן הֶחָרוֹן הַגָּדוֹל. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל שְׁחִיטַת יֵצֶר הָרָע בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה נב.): בְּעֵינַי יִפָּלֵא אֵיךְ יוּכְלוּ הַצַּדִּיקִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּחַיֵּיהֶם:
פסוק ט:תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם. לִבְנוֹת וּלְהַשְׁלִים, וְאַל תִּירְאוּ מֵעַם הָאָרֶץ הַמְרַפִּים יְדֵיכֶם וּמְבַהִילִים אֶתְכֶם מִלִּבְנוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר עֶזְרָא (עזרא ד:ד):
פסוק ט:הַשּׁוֹמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה. בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ:
פסוק ט:אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. שֶׁל נִחוּמִים מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָהֶם אָז בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה׳ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ (חגי א:טו) אֶת הַדְּבָרִים לְהַתְחִיל בַּמְּלָאכָה. כִּי נִבְחֲנוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים בְּעֵינֵיהֶם בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם נְבִיאֵי אֱמֶת, וּלְפִיכָךְ כְּדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם אַף בְּדִבְרֵי נִחוּמִים שֶׁל עַכְשָׁיו. וּבַמֶּה נִבְחֲנוּהָ? כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם וְגוֹמֵר. וְהֵם נִבְּאוּ לָכֶם שֶׁמִּשֶּׁתַּתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה תָּבֹא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְנִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי עַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים:
פסוק יד:וְלֹא נִחָמְתִּי. עַל אֲשֶׁר זַמֹּתִי לְהָבִיא עֲלֵיכֶם לַחֲזוֹר בִּי, אֶלָּא הֲבִיאוֹתִיהָ. כֵּן לֹא אֶתְנַחֵם עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר זָמַמְתִּי לָכֶם:
פסוק טז:וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם. הִיא הַפְּשָׁרָה:
פסוק יז:וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ. הִזְהִירָם עַל שִׂנְאַת חִנָּם, וְהִיא שֶׁהֶחֱרִיבָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֵׁנִי (יומא ט:):
פסוק יט:צוֹם הָרְבִיעִי. צוֹם שֶׁל תַּמּוּז, שֶׁהוּא רְבִיעִי לֶחֳדָשִׁים:
פסוק יט:צוֹם הַחֲמִישִׁי. שֶׁל אָב:
פסוק יט:וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי. שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה (מלכים ב כה:כה; ירמיהו מא:א-ב):
פסוק יט:וְצוֹם הָעֲשִׂירִי. שֶׁל טֵבֵת (ראש השנה יח:):
פסוק כג:עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. מִשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, הֲרֵי שְׁבַע מֵאוֹת לְכָל כָּנָף וְכָנָף. הֲרֵי לְאַרְבַּע כַּנְפֵי הַטַּלִּית אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת (שבת לב:):
