פסוק א:בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעָאִי: זֶה מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא חַד לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְרַךְ לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית: יְהוּדָה בְּרִבִּי, עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי מִדַּמֶּשֶׂק, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חַדְרָךְ. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ? שֶׁעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לִהְיוֹת מַגַּעַת עַד דַּמֶּשֶׂק, וְאֵין מְנוּחָתוֹ אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד״ (תהלים קלב:יד). אָמַר לוֹ: וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ״ (ירמיהו ל:יח)? אָמַר לוֹ: שֶׁאֵין עֲתִידָה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ. כָּךְ בְּרַיְתָא שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (ספרי דברים א:א):
פסוק א:כִּי לַה׳ עֵין אָדָם. כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עוֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תִּרְאֶינָה (ישעיהו יז:ז), כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״נֵלְכָה עִמָּכֶם״ (זכריה ח:כג), וְנִסְפְּחוּ הֵם וְעָרֵיהֶם עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק א:וְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. חֲשׁוּבִים לַה׳ עַל כָּל הָאֻמּוֹת הַקַּדְמוֹנִים. כְּיוֹצֵא בוֹ: ״וְשָׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה״ (מלכים א יא:א), וַהֲלֹא בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה בַּת פַּרְעֹה חֲבִיבָה לוֹ כְּנֶגֶד כֻּלָּם. אַף כָּאן, כָּל הָאֻמּוֹת יִהְיוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד כּוּלָם:
פסוק ב:וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ. תַּשִּׂיג גְּבוּלָהּ בִּגְבוּל יְרוּשָׁלָיִם:
פסוק ב:צוֹר וְצִידוֹן. גַּם הֵמָּה בְּנוֹתֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמָה מְאֹד שֶׁנִּתְחַכְּמָה מְאֹד, וּסְבוּרָה לִהְיוֹת לְעוֹלָם גְּבֶרֶת בְּחָכְמָתָהּ:
פסוק ג:וַתִּבֶן צוֹר מָצוֹר לָהּ. וְאוֹמֶרֶת: ״מִי יוֹרִידֵנִי לָאָרֶץ״? (עובדיה א:ג):
פסוק ג:וַתִּצְבֹּר כֶּסֶף כֶּעָפָר. וּמִתְהַלֶּלֶת בְּעָשְׁרָהּ׃
פסוק ג:וְחָרוּץ. מִין מַרְאִית זָהָב׃
פסוק ד:הִנֵּה אֲדֹ׳. שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כֹּל׃
פסוק ד:יוֹרִישֶׁנָּה. לְשׁוֹן ״מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״ (שמואל א ב:ז):
פסוק ד:וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ. וְהִבְלִיעַ בְּתוֹךְ יַמִּים מָמוֹנָהּ, יַעֲלֶה עָלֶיהָ אֶת הַיָּם וְיַטְבִּיעֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כז:כו-כז):
פסוק ה:תִּרְאֶה אַשְׁקְלוֹן. אֶת מַפֶּלֶת צוֹר וְתִירָא:
פסוק ה:וְעֶקְרוֹן אַף הִיא תִּירָא:
פסוק ה:כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ. שֶׁהָיְתָה נִשְׁעֶנֶת עַל צוֹר, שֶׁהָיְתָה רֹאשׁ לִבְנֵי עֵשָׂו. וְעֶקְרוֹן אַף הִיא לֶאֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה ו.). וּתְחִלָּה הָיְתָה מִשֶּׁל פְּלִשְׁתִּים:
פסוק ו:וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד. וְיָשַׁב עַם נָכְרִי בְּאַשְׁדּוֹד, הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּהּ נָכְרִים (קידושין עב:):
פסוק ז:וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו. שֶׁל עֵשָׂו אֵלּוּ בֵּית בִּימָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים שָׁם דְּמֵי זִבְחֵיהֶם (מגילה ו.). וְיֵשׁ פּוֹתְרִין שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ דְּמֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז:וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ. אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבַּגָּלוּת (מגילה כט.):
פסוק ז:וְהָיָה כְּאַלּוּף בִּיהוּדָה. אֵלּוּ טַרְטִיָּאוֹת וְקַרְקְסִיָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁעֲתִידִים שָׂרֵי יְהוּדָה לְלַמֵּד בָּהֶם תּוֹרָה בָּרַבִּים:
פסוק ז:וְהָיָה כְּאַלּוּף. לְשׁוֹן אִלּוּף וְלִמּוּד:
פסוק ז:וְעֶקְרוֹן. תִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק ז:כִּיבוּסִי. יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ח:וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה. אֶחֱנֶה אֵצֶל בֵּיתִי לְהָגֵן עָלֶיהָ מִן הַמַּעֲמִידִים מִבְצָר וּמַשְׁחִית, שֶׁלֹּא יַצִּיבוּ עָלֶיהָ. וְדֻגְמָתוֹ ״וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ״ (ישעיהו כט:ז). וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר מִצָּבָה כְּמוֹ מִצָּבָא בְּאָלֶ״ף:
פסוק ח:כִּי עַתָּה רָאִיתִי. צָרָתָם בְּעֵינַי, אַף עַל פִּי שֶׁעַד הֵנָּה הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם:
פסוק ט:הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ. אִי אֶפְשָׁר לְפוֹתְרוֹ אֶלָּא עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם, וְלֹא מָצִינוּ מוֹשֵׁל לְיִשְׂרָאֵל כָּזֶה בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי:
פסוק ט:צַדִּיק וְנוֹשָׁע. בַּה׳׃
פסוק ט:וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. מִדַּת עֲנָוָה הִיא:
פסוק ט:וְעַל עַיִר. כְּמוֹ ״וַעֲיָרִים עֲשָׂרָה״ (בראשית לב:טז):
פסוק י:וְהִכְרַתִּי רֶכֶב. שֶׁלֹּא יִהְיוּ צְרִיכִין לָהּ:
פסוק י:וּמָשְׁלוֹ. וּמִמְשָׁל שֶׁלּוֹ:
פסוק י:מִיָּם וְעַד יָם. ״מִיַּמָּא וְעַד מַעֲרְבָא״, לְסוֹף הָעוֹלָם (בראשית רבה ע:יט):
פסוק י:וּמִנָּהָר. פְּרָת:
פסוק יא:גַּם אַתְּ. תִּוָּשְׁעִי עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹשָׁע (זכריה ט:ט), כִּי בְדַם בְּרִיתֵךְ הֲרֵי נִבֵּאתִי לָכֶם לֶעָתִיד, וְגַם עַתָּה מִגָּלוּת בָּבֶל שֶׁאַתֶּם עַכְשָׁיו בְּתוֹכָהּ:
פסוק יא:בְּדַם בְּרִיתֵךְ. בִּזְכוּת דַּם הַבְּרִית שֶׁנִּזְרַק עֲלֵיכֶם בְּסִינַי, הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת (שמות כד:ח):
פסוק יא:שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ. מִן הַגָּלוּת (ויקרא רבה יט:ו)׃
פסוק יב:שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן. לְכֹחֲכֶם וְלִכְבוֹדְכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם עַתָּה בִּרְשׁוּת מַלְכֵי פָּרַס, אַתֶּם אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. אֲשֶׁר קִוִּיתֶם לִי עַד הֵנָּה לְמַלֹּאות דְּבָרַי לְקֵץ שִׁבְעִים שָׁנָה (ירמיה כט:י):
פסוק יב:גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. עוֹד הַיּוֹם אֲנִי מַגִּיד לְךָ בְּשׂוֹרָה שְׁנִיָּה, לְבַד זוֹ שֶׁל בִּנְיָן. וּמַה הִיא הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי שָׁב לִשְׁנוֹת לָכֶם?:
פסוק יג:כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה. סוֹף שֶׁאַנְטִיוֹכוּס יִטֹּל הַמְּלוּכָה מִיַּד מַלְכֵי פָרַס וְיָרֵעוּ לָכֶם, וַאֲנִי אֶדְרֹךְ יְהוּדָה לִהְיוֹת לִי כְּקֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְיִלָּחֲמוּ בְּאַנְטִיוֹכוּס בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים:
פסוק יג:קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרָיִם. מִקְרָא קָצָר הוּא, כְּמוֹ קֶשֶׁת מִלֵּאתִי יַד אֶפְרָיִם, כְּמוֹ ״וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת״ (מלכים ב ט:כד). אֶפְרָיִם יִהְיֶה לִי כְּאַשְׁפָּה מְלֵאָה חִצִּים:
פסוק יג:וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן. עַל חֵיל אַנְטִיוֹכוּס (פסיקתא רבתי ב):
פסוק יד:וַה׳ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה. בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן מָצִינוּ: בָּעֵת הַהִיא נִרְאָה מוֹפֵת לְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלָיִם:
פסוק יד:בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. יִרְעַם:
פסוק יד:בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. לְסַעֵר אֶת אַנְשֵׁי תֵימָן, הֵם חֵיל אַנְטִיוֹכוּס. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ (ירושלמי תענית ב,ד) שֶׁפָּתְרוּהוּ עַל אֱדוֹם, לֶעָתִיד לָבֹא:
פסוק טו:וְאָכְלוּ. שְׁלַל אוֹיְבֵיהֶם:
פסוק טו:וְכָבְשׁוּ. תַּחְתֶּיהָ אַבְנֵי קָלַע, הֵם הַיְּוָנִים שֶׁהֵם מְלֻמְּדֵי קֶשֶׁת וְלִקְלֹעַ בָּאֶבֶן:
פסוק טו:וְהָמוּ כְּמוֹ יָיִן. הֲמִיּוֹן בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹמִים שְׁתוּיֵי יָיִן:
פסוק טו:וּמָלְאוּ. נַפְשׁוֹתָם כָּל טוֹב:
פסוק טו:כַּמִּזְרָק. שֶׁמָּלֵא דָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ:
פסוק טו:כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ. שֶׁמְּנַסְּכִין שָׁם יַיִן וְהַיַּיִן צָף עָלָיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה מט:) לְשׁוֹן שְׂבִיעָה לְשׁוֹן שִׁכְרוּת:
פסוק טז:כְּצֹאן עַמּוֹ. כַּצֹּאן שֶׁהִסִּיעַ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעָם:
פסוק טז:כִּי אַבְנֵי נֵזֶר. כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאִים הַמִּתְפָּאֲרִים בְּאַבְנֵי נֵזֶר בְּטוּרֵי חֹשֶׁן וְאֵפוֹד יִהְיוּ מִתְנוֹסְסִים בְּנִסִּים עַל אַדְמָתָן:
פסוק יז:כִּי מַה. רַב טוּבוֹ. הַצָּפוּן שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר:
פסוק יז:דָּגָן בַּחוּרִים. הַנּוֹתֵן כֹּחַ לַבַּחוּרִים:
פסוק יז:וְתִירוֹשׁ. אֲשֶׁר יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת בְּנִיב שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין אֲשֶׁר יְנוֹבֵב וְיִצְמַח בְּקַרְקַע בְּתוּלָה, וְהוּא יַיִן מְשֻׁבָּח:
