פסוק א:מַשָּׂא דְבַר ה׳. הוּא גְּמַר זֶה הַדָּבָר שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בְּפֻרְעָנוּתָן שֶׁל אוֹכְלֵי יִשְׂרָאֵל עַל בָּבֶל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ:
פסוק ב:סַף רַעַל. כְּלִי תַּרְעֵלָה, כְּמוֹ ״בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף״ (שמות יב:כב). רַעַל לְשׁוֹן שִׁמָּמוֹן, אֹטֶם הַלֵּב וְהָאֵבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ, כְּאָדָם הַמְעֻטָּף בְּשִׂמְלָה, כְּמוֹ (נחום ב:ד) ״הַבְּרוֹשִׁים הָרְעָלוּ״, (ישעיה ג:יט) ״הַשֵּׁרוֹת וְהָרְעָלוֹת״. בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת ו,ו) מָצִינוּ מְדִיּוֹת רְעוּלוֹת, אונבלופמנט״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ב:וְגַם עַל יְהוּדָה. יַטִּילוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלִַם, שֶׁיִּהְיוּ בֵית דָּוִד מִבִּפְנִים וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יָצוּרוּ עֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ גַם בְּנֵי יְהוּדָה עַל כָּרְחָם לָצוּר עַל יְרוּשָׁלִַם. כֵּן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן:
פסוק ג:אֶבֶן מַעֲמָסָה. אֶבֶן מַשָּׂאוֹי הַמֻּטֶּלֶת עַל בְּנֵי אָדָם מִפִּי הַמּוֹשֵׁל לָשֵׂאתָהּ וּלְעָמְסָהּ עַל כְּתֵפַיִם, וְהִיא כְּבֵדָה מְאֹד עַד אֲשֶׁר כָּל עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ:
פסוק ד:אַכֶּה כָל סוּס. הַצּוֹבְאִים שָׁם בַּשִּׁגָּעוֹן וְאֶת רֹכְבֵיהֶם בָּעִוָּרוֹן, אֲבָל עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁהֵם עַל כָּרְחָם מִן הַצּוֹבְאִים אֶפְקַח עֵינַי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הַמַּכָּה הַזֹּאת:
פסוק ה:וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם. כְּשֶׁיִּרְאוּ שְׁאָר הַצּוֹבְאִים נִגָּפִים בְּמַגֵּפָה זוֹ וְהֵם נִצּוֹלִים:
פסוק ה:אַמְצָה לִי יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְגוֹ׳. יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁעַל כָּרְחֵנוּ אָנוּ בָּאִים עֲלֵיהֶם, אִמְּצוּ לְעֶזְרָתִי בִּתְפִלָּתָן בַּה׳ אֱלֹהֵיהֶם:
פסוק ו:אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה. יָשׁוּבוּ וְיִלָּחֲמוּ עִם אוֹתָם שֶׁהֱבִיאוּם שָׁם:
פסוק ו:כְּכִיּוֹר אֵשׁ. כִּמְדוּרוֹת אֵשׁ גְּדוֹלָה. וְכִיּוֹר לְשׁוֹן כִּירָה (ויקרא יא:לה), וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ו:תַּחְתֶּיהָ. בִּמְקוֹמָהּ:
פסוק ז:וְהוֹשִׁיעַ ה׳ אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה. בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לָצֵאת מִן הָעִיר, תִּהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּעָה לָשׁוּב אֶל אָהֳלֵיהֶם וְאֶל בֵּיתָם. וְאַחַר כָּךְ תָּבֹא תְּשׁוּעָה לִבְנֵי הָעִיר, הִיא הַתְּשׁוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם״ (זכריה יד:ג):
פסוק ז:לְמַעַן לֹא תִגְדַּל. לְהִתְפָּאֵר עֲלֵיהֶם וְלוֹמַר: לֹא נִצַּלְתֶּם אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ:
פסוק ח:הַנִּכְשָׁל בָּהֶם. הַחַלָּשׁ שֶׁבָּהֶם:
פסוק ח:כֵּאלֹהִים. ״כְּרַבְרְבִין״ (תרגום יונתן), כְּמַלְאָכִים:
פסוק ח:כְּמַלְאַךְ ה׳ לִפְנֵיהֶם. ״יִצְלְחוּן כְּמַלְאֲכָא דַה׳ קֳדָמֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):
פסוק ט:אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד. אֲבַקֵּשׁ בְּהַשְׁמָדָתָם וַאֲדַקְדֵּק בַּעֲוֹנָם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ לִזְכוּת (עבודה זרה ד.): אֲבַקֵּשׁ בְּנוֹגְנֵי שֶׁלָּהֶם; אִם יֵשׁ לָהֶם זְכוּת – אֲנִיחֵם, וְאִם לָאו – אַשְׁמִידֵם:
פסוק י:רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחָם לְהִתְחַנֵּן לְפָנַי, וְהֵם יִהְיוּ לְחֵן בְּעֵינַי:
פסוק י:רוּחַ. טָלַנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק י:וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיִבְעוֹן מִן קֳדָמַי עַל דִּי אִיטַלְטְלוּ״:
פסוק י:וְהִבִּיטוּ. לְהִתְאוֹנֵן עַל אֲשֶׁר דָּקְרוּ בָּהֶם הָאֻמּוֹת וְהָרְגוּ בָּהֶם בַּגָּלוּת:
פסוק י:וְסָפְדוּ עָלָיו. עַל אוֹתוֹ הֶרֶג:
פסוק י:כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד. כַּאֲשֶׁר יִסְפֹּד אִישׁ עַל בֵּן יְחִידוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג בִּמְסֶכֶת סֻכָּה (סוכה נב.):
פסוק יא:כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. אֵין עִנְיַן הֲדַדְרִימּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן, אֶלָּא שְׁנֵי מִסְפָּדוֹת הֵן: ״כְּמִסְפְּדָא דְאַחְאָב בַּר עָמְרִי דְּקָטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִמּוֹן בַּר טַבְרִימוֹן ״בְּרָמוֹת גִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כב:לו) ״וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״, וְהוּא הֶסְפֵּד. ״וּכְמִסְפְּדָא דְיֹאשִׁיָּהוּ בַּר אָמוֹן דְּקָטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן״, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (דברי הימים ב לה:כה) ״וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׂרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳״:
פסוק יב:בֵּית נָתָן. הַנָּבִיא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נָתָן בֶּן דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה״ (שמואל ב ה:יד):
פסוק יג:בֵּית לֵוִי. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם:
פסוק יג:מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי. שַׁמּוּעַ בֶּן דָּוִד (שמואל ב ה:יד), בִּתְחִלָּה כָּלַל הַכָּתוּב מִשְׁפְּחוֹת בֵּית דָּוִד וְאַחַר כָּךְ פֵּרַט כָּל אַחַת וְאַחַת:
פסוק יד:כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת. לְבֵית דָּוִד:
פסוק יד:וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. מִשּׁוּם צְנִיעוּת (סוכה נא:-נב.). וְלָמָּה מִשְׁפְּחוֹת הַכְּהוּנָּה וְהַמַּמְלָכוּת? כְּדֵי לְהַחֲזִיר לָהֶם כִּתְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר ״אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ״ (זכריה ד:יד):
