א אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃ ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ ד לֹא־כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲ‍ֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃ ה עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃ ו כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
אַשְׁרֵי הָאִישׁ. בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל זֶמֶר נֶאֱמַר סֵפֶר זֶה, בְּנִצּוּחַ, בְּנִגּוּן, בְּמִזְמוֹר, בְּשִׁיר, בְּהַלֵּל, בִּתְפִלָּה, בִּבְרָכָה, בְּהוֹדָאָה, בְּאַשְׁרֵי, בְּהַלְלוּיָהּ, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֲמָרוּהוּ, אָדָם, מַלְכִּי צֶדֶק, אַבְרָהָם, מֹשֶׁה, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, אָסָף, וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי קֹרַח, וַחֲלוּקִין עַל יְדוּתוּן (קהלת רבה ז,לט). יֵשׁ אוֹמְרִים: אָדָם הָיָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א טז:לח), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין יְדוּתוּן שֶׁבְּסֵפֶר זֶה אֶלָּא עַל שֵׁם הַדָּתוֹת וְהַדִּינִים שֶׁל גְּזֵרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק א:
אַשְׁרֵי הָאִישׁ. (לישפלישמנ״ץ בלע״ז) אִשּׁוּרָיו שֶׁל אִישׁ וּתְהִלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ הֵם אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הָלַךְ לֹא עָמַד, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא עָמַד לֹא יָשָׁב:
פסוק א:
לֵצִים. (גאבור״ש בלע״ז. מלה נשנית גאבערס בל״א שפעטטער:)
פסוק ב:
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁמּוֹשַׁב לֵצִים מְבִיאוֹ לִידֵי בִּטּוּל תּוֹרָה (עבודה זרה יח:):
פסוק ב:
וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה. בִּתְחִלָּה הִיא נִקְרֵאת תּוֹרַת ה׳, וּמִשֶּׁעָמַל בָּהּ הִיא נִקְרֵאת תּוֹרָתוֹ (עבודה זרה יט.):
פסוק ב:
יֶהְגֶּה. כָּל לְשׁוֹן הֶגֶה בַּלֵּב הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״וְהֶגְיוֹן לִבִּי״ (תהלים יט:טו), ״לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה״ (ישעיהו לג:יח), ״כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם״ (משלי כד:ב):
פסוק ג:
שָׁתוּל. פְּלַנְדִי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:
פַּלְגֵי. רָאוּיְיָארוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ג:
וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל. אֲפִלּוּ הַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ לְצֹרֶךְ הִיא. שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְצֹרֶךְ הִיא וּצְרִיכָה לִמּוּד (עבודה זרה יט:):
פסוק ג:
לֹא יִבּוֹל. לְשׁוֹן כָּמוֹשׁ, פְּלִישְׁטִי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:
כַּמּוֹץ. לְשׁוֹן קַשׁ, קוֹמְבְּלָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:
עַל כֵּן וְגוֹ׳. דָּבוּק הוּא לַמִּקְרָא שֶׁל אַחֲרָיו:
פסוק ו:
כִּי יוֹדֵעַ ה׳ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וּלְפָנָיו הוּא לְהַכִּירָהּ תָּמִיד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים שְׂנוּאָה בְּעֵינָיו וּמַעֲבִירָהּ מִלְּפָנָיו, עַל כֵּן לֹא תְהֵא הֲקָמַת רֶגֶל לָרְשָׁעִים לְיוֹם הַדִּין, וְלַחַטָּאִים לִיכָּתֵב בַּעֲדַת צַדִּיקִים: