פסוק א:הַגִּתִּית. כְּלִי זֶמֶר שֶׁבָּא מִגַּת, שָׁם מְצוּיִים אוּמָּנִים לַעֲשׂוֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בראשית רבה טז,ד): עַל אֱדוֹם שֶׁעֲתִידָה לִידָּרֵךְ כְּגַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי״ (ישעיה סג:ג); אַךְ עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מוֹכִיחַ:
פסוק ב:מָה אַדִּיר שִׁמְךָ. יוֹתֵר מִכְּדֵי כֹּחַ מִדַּת הַתַּחְתּוֹנִים, לֹא הָיוּ הַתַּחְתּוֹנִים כְּדַאי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵיהֶם:
פסוק ב:אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. רָאוּי שֶׁתִּתְּנֵהוּ עַל הַשָּׁמַיִם, וְאַתָּה בַּעֲנָוָתְךָ הַגְּדוֹלָה יִסַּדְתָּ עֹז וְגוֹמֵר:
פסוק ג:יִסַּדְתָּ עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים. הִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בַּמִּקְדָּשׁ, וְתִקַּנְתָּ לְהוֹדוֹת לְךָ עֹז מִפִּי הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם גְּדֵלִים בְּלִכְלוּךְ, כְּעוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם. עוֹלְלִים לְשׁוֹן ״וְעוֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי״ (איוב טז:טו), וְעַל שֵׁם הַלִּכְלוּךְ נִקְרְאוּ כָּל תִּינוֹקוֹת עוֹלְלִים:
פסוק ג:לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ. לְהוֹדִיעָם כִּי עַמְּךָ אֲנַחְנוּ:
פסוק ג:לְהַשְׁבִּית. חֶרְפַּת אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, הָאוֹמֵר: לֹא טוֹבִים אַתֶּם מֵהָאֻמּוֹת. וַאֲנִי, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שָׁמֶיךָ וְגוֹמֵר, אֲנִי תָּמֵהַּ בְּלִבִּי: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ:
פסוק ו:וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְגוֹמֵר. מֵאֱלֹהִים לְשׁוֹן מַלְאָכִים, שֶׁנָּתַתָּ כֹּחַ בִּיהוֹשֻׁעַ לְהַדְמִים הַחַמָּה וּלְיַבֵּשׁ אֶת הַיַּרְדֵּן, בְּמֹשֶׁה לִקְרֹעַ מֵי יַם סוּף וְלַעֲלוֹת לַמָּרוֹם, וּבְאֵלִיָּהוּ לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת:
פסוק ח:צֹנֶה וַאֲלָפִים. צֹאן וּבָקָר, כְּמוֹ (דברים ז:יג) ״שְׁגַר אֲלָפֶיךָ״. צֹנֶה לְשׁוֹן פְּעֻלָּה הוּא, כְּמוֹ ״וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם״ (במדבר לב:כד), אוביילדי״ץ בְּלַעַ״ז. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִין לְפִי הַמִּקְרָאוֹת:
