פסוק א:עַלמוּת לַבֵּן. יֵשׁ פּוֹתְרִין עַל מוּת לַבֵּן עַל מֵת בְּנוֹ אַבְשָׁלוֹם, וְלֹא יִתָּכֵן פִּתְרוֹנוֹ מִפְּנֵי אוֹמֵר לַבֵּן וְלֹא אָמַר הַבֵּן, וְאֵין לוֹ בַּמִּזְמוֹר עֵדוּת וְזִכָּרוֹן לְאַמֵּץ זֶה הַפִּתְרוֹן. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין עַל מוּת לַבֵּן נָבָל וְאַף זֶה לֹא יִתָּכֵן לַהֲפֹךְ אֶת הַשֵּׁם וְאֵין בַּמִּזְמוֹר זִכְרוֹנוֹ (ס״א אינו). וְרָאִיתִי בַּמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא תֵּבָה אַחַת שֶׁהֲרֵי חָבֵר לָהּ ״וְהוּא יְנַהֲגֵנוּ עַלְמוּת״ (תהלים מח:טו). פָּתְרוּ מְנַחֵם וְדוּנַשׁ מַה שֶּׁפֵּתְרוּ וְאֵינוֹ נִרְאֶה בְּעֵינַי. וְרָאִיתִי בִּפְסִיקְתָּא שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בַּעֲמָלֵק גָּעַרְתָּ גוֹיִם שִׁמַּם מָחִיתָ. וְאוֹמֵר אֲנִי לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן שִׁיר זֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּתְלַבֵּן יַלְדוּתָן וְשַׁחֲרוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְתִגָּלֶה צִדְקָתָם וְתִקְרַב יְשׁוּעָתָם שֶׁיִּמָּחֶה עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ, עֲלָמוֹת יַלְדוּת, לַבֵּן כְּמוֹ לְלַבֵּן. וּמְנַחֵם פָּתַר עַלְמוּת לַבֵּן, נְגִינוֹת לְלַמֵּד, וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן לַמְשׁוֹרֵר נְגִינוֹת לְלַמֵּד, וִיהִי לַבֵּן כְּמוֹ לְהָבִין וּלְבוֹנֵן, עַלְמוּת עַל שֵׁם כְּלִי שִׁיר שֶׁשְּׁמוֹ עֲלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״עַל עֲלָמוֹת שִׁיר״ (תהלים מו:א). וְדוּנַשׁ פָּתַר לַבֵּן שֵׁם אָדָם שֶׁהָיָה שְׁמוֹ לַבֵּן שֶׁהָיָה נִלְחָם בְּדָוִד בַּיָּמִים הָהֵם, וּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע הָרָשָׁע הַזֶּה הוּא לַבֵּן הַהוֹרֵג עַם נְקִיִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּמָקוֹם אַחֵר אָדָם שֶׁהָיָה שְׁמוֹ לַבֵּן רַק בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵינָן נִכְתָּבִים בַּמִּקְרָא רַק פַּעַם אַחַת:
פסוק ב:כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו טז:יד) ״לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וְגוֹמֵר״:
פסוק ה:מִשְׁפָּטִי וְדִינִי. תֵּיבוֹת כְּפוּלוֹת בַּמִּקְרָא וְאֵין חִילּוּק בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ ״עֵדִי וְסַהֲדִי בַּמְּרוֹמִים״ (איוב טז:יט), ״עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל״ (איוב מ:יח):
פסוק ה:מִשְׁפָּטִי וְדִינִי. בַּשָּׁמַיִם:
פסוק ה:יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא. כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט:
פסוק ו:גָּעַרְתָּ גוֹיִם. עֲמָלֵק, ״רֵאשִׁית גּוֹיִם״ (במדבר כד:כ):
פסוק ו:אִבַּדְתָּ רָשָׁע. אֲבוֹתָיו:
פסוק ו:שְׁמָם מָחִיתָ. ״כִּי מָחֹה אֶמְחֶה״ (שמות יז:יד):
פסוק ז:הָאוֹיֵב תַּמּוּ. כִּי חֳרָבוֹת הַשִּׂנְאָה לָנֶצַח הֵם עָלָיו כְּחֶרֶב חַדָּה. דָּבָר אַחֵר: חֳרָבוֹת לָנֶצַח – אוֹתוֹ אוֹיֵב שֶׁחֳרָבוֹת שִׂנְאָתוֹ הָיְתָה עָלֵינוּ לָנֶצַח, וְזֶהוּ עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְעֶבְרָתוֹ שָׁמְרָה נֶצַח״ (עמוס א:יא). לָשׁוֹן אַחֵר: חֳרָבוֹת – לְשׁוֹן חֻרְבָּן, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְכֵן נֶאֱמַר ״שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תָשֻׁבְנָה״ (יחזקאל לה:ט):
פסוק ז:וְעָרִים נָתַשְׁתָּ. ״כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס״ (מלאכי א:ד):
פסוק ז:אָבַד זִכְרָם. אוֹתָהּ הַשָּׁעָה:
פסוק ח:וַה׳ לְעוֹלָם יֵשֵׁב וְגוֹ׳. שֵׁם שָׁלֵם וְכִסֵּא שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסְאוֹ; אֲבָל קוֹדֶם שֶׁיִּמָּחֶה כְּתִיב ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ״ (שמות יז:טז) – כֵּס חָסֵר וְשֵׁם חָלוּק:
פסוק ט:וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. עַד בֹּא הַקֵּץ הָיָה רָגִיל לְשָׁפְטָם בְּרַחֲמִים, לְפִי מֵישָׁרִים הַמְצוּוִין בָּהֶם. דָּן אוֹתָם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים מִן הָעֲבֵירוֹת:
פסוק י:וִיהִי ה׳ מִשְׂגָּב לַדָּךְ. לְשׁוֹן ״דַּכָּא״ (תהלים צ:ג), אִילָאמִינְשִׁי״ה בְּלַעַ״ז. לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּכוֹנֵן לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹ, יְהִי מִשְׂגָּב לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דַּכִּים:
פסוק י:לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. עִתִּים שֶׁל צָרָה:
פסוק יב:זַמְּרוּ לַה׳ יוֹשֵׁב צִיּוֹן. כְּשֶׁיַּחֲזִיר יְשִׁיבָתוֹ לְצִיּוֹן יְזַמְּרוּ לוֹ כֵּן:
פסוק יג:אוֹתָם זָכַר. אֶת הַדָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק יד:חָנְנֵנִי ה׳. עַתָּה בַּגּוֹלָה:
פסוק יד:מְרוֹמְמִי. בִּגְאֻלָּתְךָ:
פסוק טז:טָבְעוּ גוֹיִם. זוֹ הִיא הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר אֲסַפֵּר:
פסוק יז:נוֹדַע ה׳. כָּל זֶה מִן הַתְּהִלָּה, נוֹדַע ה׳ לַבְּרִיּוֹת כִּי שַׁלִּיט הוּא וּמוֹשֵׁל וְנוֹקֵם לְאוֹיְבָיו, שֶׁהֲרֵי מִשְׁפָּט עָשָׂה בָּהֶם. יוּשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יז:נוֹקֵשׁ רָשָׁע. נִכְשַׁל רָשָׁע:
פסוק יז:הִגָּיוֹן. נֶהְגֶּה זֹאת סֶלָה:
פסוק יח:לִשְׁאוֹלָה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה (יבמות יג:): כָּל תֵּיבָה הַצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ, כְּגוֹן ״מִצְרַיְמָה״(בראשית יב:י) ״מִדְבָּרָה״ (מלכים א יט:טו). הֵתִיבוּן לֵיהּ: וְהָכְתִיב יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדִּי: לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל שְׁאוֹל. וּמַהוּ יָשׁוּבוּ? לְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ מִגֵּיהִנֹּם וְיַעַמְדוּ בַדִּין וְיִתְחַיְּבוּ, יָשׁוּבוּ לַמַּדְרֵגָה תַּחְתִּית שֶׁל גֵּיהִנֹּם:
פסוק יט:כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח. יִשְׂרָאֵל הָאֶבְיוֹן מִלִּפְקוֹד עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁשִּׁעְבְּדוּ בוֹ, וְתִקְוַת עֲנִיִּים לֹא תֹאבַד לָעַד:
פסוק כ:קוּמָה ה׳. דָּוִד הָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיָּקוּם וִימַהֵר לַעֲשׂוֹת זֹאת:
פסוק כ:אַל יָעֹז. עֲמָלֵק לְאֹרֶךְ יָמִים בִּגְדֻלָּתוֹ:
פסוק כ:עַל פָּנֶיךָ. בִּשְׁבִיל הַכַּעַס שֶׁהִכְעִיסוּךָ בְּמִקְדָּשֶׁךָ:
פסוק כא:מוֹרָה. מָרוּת וְעוֹל. דָּבָר אַחֵר: מוֹרָה לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, לְשׁוֹן ״יָרָה בַיָּם״ (שמות טו:ד). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מוֹרָה לְשׁוֹן תַּעַר (ס״א אינו):
פסוק כא:יֵדְעוּ גוֹיִם. שֶׁהֵם אֱנוֹשׁ, וְלֹא אֱלֹהוּת לִהְיוֹת גְּבוּרָתָם שׁוֹלֶטֶת: