פסוק א:אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי וְגוֹ׳. זֶהוּ דֻּגְמַת ״כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה׳״ (שמואל א כו:יט), שֶׁגֵּרְשׁוּהוּ מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. וְכָאן הוּא אוֹמֵר: בַּה׳ חָסִיתִי, שֶׁיַּחֲזִירֵנִי לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתִי. אֵיךְ תֹּאמְרוּ אַתֶּם טוֹרְדִים לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם עֲבוֹר הַר שֶׁלָּכֶם אַתָּה צִפּוֹר הַנּוֹדֵד, שֶׁכָּל אָדָם הַמִּטַּלְטֵל נִמְשָׁל לְצִפּוֹר הַנּוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כְּדִכְתִיב ״כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ״ (משלי כז:ח), שֶׁנָּדַד קִנֶּךָ שֶׁטְּרַדְנוּךָ מִכָּל הָהָר כְּצִפּוֹר הַנּוֹדֶדֶת. נוּדוּ כְּתִיב, שֶׁהוּא נִדְרָשׁ אַף בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֻמּוֹת אוֹמְרִים לָהֶם כֵּן:
פסוק ב:כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים. דּוֹאֵג וְדִילָטוֹרֵי הַדּוֹר, הַמְּטִילִין אֵיבָה בֵּינִי וּבֵין שָׁאוּל (דברים רבה ה:י):
פסוק ב:יִדְרְכוּן. לְשׁוֹן דְּרִיכָה נוֹפֵל בְּקֶשֶׁת, שֶׁכְּשֶׁהוּא חָזָק, צָרִיךְ לִיתֵּן רַגְלוֹ עָלָיו כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְטוֹתוֹ:
פסוק ב:קֶשֶׁת. לְשׁוֹנָם יִדְרְכוּ קַשְׁתָּם שֶׁקֶר (ירמיהו ט:ב):
פסוק ב:כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר. הַקֶּשֶׁת קוֹרְדָ״א דְּאַרְ״ק בְּלַעַ״ז:
פסוק ב:לִירוֹת. אַהֲגִיטֵ״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק ב:בְּמוֹ אֹפֶל. בַּמִּסְתָּר:
פסוק ב:לְיִשְׁרֵי לֵב. דָּוִד וְכֹהֲנֵי נוֹב (שמואל ב כב):
פסוק ג:כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן. עַל יֶדְכֶם נֶהֶרְגוּ כֹּהֲנֵי ה׳ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם שָׁתוֹת שֶׁל עוֹלָם:
פסוק ג:צַדִּיק מַה פָּעַל. דָּוִד, שֶׁלֹּא חָטָא, מַה פָּעַל בְּכָל זֹאת? אַתֶּם תִּשְׂאוּ עָוֹן, וְלֹא אֲנִי:
פסוק ד:ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. הָרוֹאֶה וּבוֹחֵן מַעֲשֵׂיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ גָּבוֹהַּ, עֵינָיו יֶחֱזוּ אֶתְכֶם בָּאָרֶץ:
פסוק ה:ה׳ צַדִּיק יִבְחָן. וְאִם מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לוֹקֶה וְנִרְדָּף עַל יֶדְכֶם אַתֶּם מִתְהַלְּלִים לֵאמֹר ״אֱלֹהִים עֲזָבוֹ״ (תהלים עא:יא), לֹא כֵּן הוּא. אַךְ כֵּן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַסֵּר וּלְנַסּוֹת הַצַּדִּיקִים וְלֹא אֶת הָרְשָׁעִים. הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפָה הוּא מַקִּישׁ עָלֶיהָ, וּכְשֶׁאֵינוֹ יָפָה הוּא מְמַעֵט בִּכְתִישָׁה לְפִי שֶׁמִּתְנַתֶּקֶת (בראשית רבה לב:ג):
פסוק ה:שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. וּמַצְנִיעַ לוֹ אֶת גְּמוּל עֲווֹנוֹתָיו לְעוֹלָם אָרוֹךְ, וְאָז יַמְטֵר עֲלֵיהֶם בַּגֵּיהִנֹּם:
פסוק ו:פַּחִים. לְשׁוֹן פֶּחָמִים:
פסוק ו:זִלְעָפוֹת. לְשׁוֹן שְׂרֵפָה. וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״שַׁעַר קָטֶב״ (ישעיה כח:ב), וְכֵן ״מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב״ (איכה ה:י), ״זִלְעָפָה אֲחָזַתְנִי״ (תהלים קיט:נג), כְּלוֹמַר שָׂעֲרוּ שַׂעַר (יחזקאל כז:לה) (ס״א אינו):
פסוק ז:כִּי צַדִּיק ה׳ צְדָקוֹת אָהֵב. וִירַחֵם עַל הַצַּדִּיק, וְאוֹהֵב אוֹתָם שֶׁפָּנִימוֹ יֶחֱזוּ יָשָׁר:
פסוק ז:יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. מוּסָב עַל צַדִּיק ה׳, צְדָקוֹת אָהֵב וְאוֹתָם אֲשֶׁר יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין כו,א-ב) פָּתְרוּ הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת עַל שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ, וּפָתְרוּ לְיִשְׁרֵי לֵב עַל חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ:
פסוק ז:כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן. אִם הַשָּׁתוֹת נֶהֶרְסוּ עַל יְדֵיהֶם, צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה פָּעַל? וְאֵין סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת נוֹפֵל עַל הַמִּדְרָשׁ:
