א מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃ ב אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃ ג לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם׃ ד יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃ ה יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃ ו חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃ ז אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃ ח שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃ ט לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃ י כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃ יא תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
מִכְתָּם לְדָוִד. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה י:): לְדָוִד שֶׁהָיָה מָךְ וְתָם, שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ תַמָּה, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. וְאֵין שִׁיטַת הַמִּקְרָא נוֹפֵל עַל הַמִּדְרָשׁ כָּאן. יֵשׁ מִזְמוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״לְדָוִד מִכְתָּם״ (תהלים נו:א), שָׁם יֵשׁ לְפָרֵשׁ: שִׁיר זֶה לְדָוִד שֶׁהָיָה מָךְ וְתָם, אֲבָל כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר מִכְתָּם לְדָוִד אֵין לְפָרְשׁוֹ כֵּן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא אֶחָד מִן שְׁמוֹת מִינֵי נְעִימוֹת הַזֶּמֶר וְחִלּוּק בִּנְעִימוֹת הַשִּׁיר. דָּבָר אַחֵר: מִכְתָּם לְדָוִד לְשׁוֹן עֲטָרָה כְּמוֹ ״כֶּתֶם״ (שיר השירים ה:יא), שֶׁמַּשְׁמָע דָּבָר זֶה הָיָה רָגִיל לוֹמַר דָּוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ וְהָיָה לוֹ כַּעֲטָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה:יג) ״כִּי כַצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ״ (ס״א אינו):
פסוק ב:
אָמַרְתְּ לַה׳ אֲדֹנָי אַתָּה וְגוֹ׳. לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמַר דָּוִד: יֵשׁ עָלַיִךְ לוֹמַר לַה׳: אָדוֹן אַתָּה, וְיָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה לְכָל הַבָּא עָלַי. דָּבָר אַחֵר: אָמַרְתְּ לַה׳ אֲדֹנָי אַתָּה, לְנַפְשׁוֹ הָיָה אוֹמֵר. וְכֵן מָצִינוּ דֻגְמָתוֹ: ״וַתְּכַל דָּוִד״ (שמואל ב יד:לט), וּפִתְרוֹנוֹ: ׳וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד׳; אַף כָּאן: אָמַרְתְּ נַפְשִׁי לַה׳ – אַתְּ, נַפְשִׁי, יֵשׁ עָלַיִךְ לוֹמַר כֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ס״א אינו):
פסוק ב:
טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. טוֹבוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי, לֹא עָלֶיךָ הֵם לְגָמְלֵנִי, כִּי לֹא בְצִדְקָתִי אַתָּה מֵטִיב לִי:
פסוק ג:
לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. בִּשְׁבִיל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵמָּה קְבוּרִים בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת:
פסוק ג:
וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. הֵם הָאַדִּירִים, אֲשֶׁר כָּל חֶפְצִי בָם וְכָל צְרָכַי נַעֲשִׂים בִּשְׁבִילָם:
פסוק ד:
יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם וְגוֹ׳. כָּל זֶה אָמְרִי לַה׳: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם שֶׁל כּוֹפְרִים בְּךָ, הַמְּהִירִים וַחֲרֵדִים לַעֲבוֹדַת אֵל אַחֵר. לָשׁוֹן אַחֵר: מָהָרוּ לְשׁוֹן ״מֹהַר״ (בראשית לד:יב), דוֹאִירְנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:
בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם. אֲנִי לֹא אֶהְיֶה כְּמוֹתָם, לִזְרֹק דָּם לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא אֶשָּׂא שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה עַל שְׂפָתַי:
פסוק ה:
ה׳ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי. כָּל טוֹבָתִי הֵימֶנּוּ. לָשׁוֹן אַחֵר: וְכוֹסִי וְחֶשְׁבּוֹנִי, כְּמוֹ ״תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה״ (שמות יב:ד), וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק ה:
אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. אַתָּה הוּא אֲשֶׁר הֲנִיחוֹתָ יָדִי עַל הַחֵלֶק הַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי וְגוֹמֵר וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ (דברים ל:יט). כְּאָדָם הָאוֹהֵב אֶחָד מִבָּנָיו וּמַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַחֵלֶק הַטּוֹב וְאוֹמֵר: אֶת זֶה בְּחַר לְךָ:
פסוק ה:
תּוֹמִיךְ. הִשְׁפַּלְתָּ יָדִי עַל הַגּוֹרָל, לְשׁוֹן ״יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״ (קהלת י:יח) – יִשְׁפַּל. כָּךְ הוּא נִדְרָשׁ בַּסִּפְרִי (ספרי דברים כג). וְגַם יֵשׁ לְפוֹתְרוֹ לְשׁוֹן תְּמִיכָה, לְמִדְרַשׁ הָאַגָּדָה, כְּמוֹ ״וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו״ (בראשית מח:יז):
פסוק ו:
חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים. כְּשֶׁנָּפַל לִי הַגּוֹרָל לִהְיוֹת בְּחֶלְקְךָ, חֶבֶל נָעִים הוּא זֶה. אַף עָלַי שָׁפְרָה נַחֲלָה כָּזוֹ:
פסוק ז:
אֲבָרֵךְ אֶת ה׳. עַד כָּאן נִבָּא דָּוִד עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתֹּאמַר כֵּן, וְעַכְשָׁיו אוֹמֵר: וַאֲנִי, גַּם אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת ה׳ אֲשֶׁר יְעָצָנִי לִבְחוֹר בַּחַיִּים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו:
פסוק ז:
אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. לְיִרְאָה אוֹתוֹ וּלְאַהֲבָה. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מֵאֵלָיו עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה. אַף אָנוּ צְרִיכִין לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת עַל סִדְרָן:
פסוק ח:
שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד. בְּכָל מַעֲשַׂי שַׂמְתִּי מוֹרָאוֹ לְנֶגֶד עֵינַי, וְלָמָּה? כִּי מִימִינִי הוּא תָּמִיד לְעָזְרֵנִי לְבַל אֶמּוֹט. דָּבָר אַחֵר: שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד. סֵפֶר תּוֹרָה הָיָה עִמּוֹ לִקְרוֹת בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו (דברים יז:יט), וְזֶה שֶׁאָמַר: מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. עַל שֵׁם הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בִּימִינוֹ, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהּ וּלְפִיכָךְ בַּל אֶמּוֹט (סנהדרין כב.) (ס״א אינו):
פסוק ט:
לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאֲנִי בּוֹטֵחַ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹן עֲבֵרָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדִי בִּשַּׂרְתַּנִי ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ״ (שמואל ב יב:יג), קַל וָחֹמֶר שֶׁמֵּעַתָּה לֹא תַעַזְבֵנִי לָסוּר מִמְּךָ:
פסוק יא:
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. לְשׁוֹן עָתִיד הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן תְּפִלָּה:
פסוק יא:
שֹׂבַע שְׂמָחוֹת. שִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלָה הִיא הַשִּׂמְחָה שֶׁל עָתִיד (ס״א אינו):
פסוק יא:
אֶת פָּנֶיךָ. שְׂמָחוֹת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, בַּכַּת הַקְּרוֹבָה לְךָ: