פסוק ב:מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא. עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדִי, שֶׁאֲנִי רָאוּי לְהִשָּׁפֵט עֲלֵיהֶם בְּיִסּוּרִין, יֵצְאוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְלֹא יָבוֹאוּ לְפָנֶיךָ בַּדִּין:
פסוק ב:עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים. אִם יֵשׁ בְּיָדִי זְכֻיּוֹת, בָּהֶן תֶּחֱזֶינָה בְּמֵישָׁרִים עֵינֶיךָ:
פסוק ג:בָּחַנְתָּ לִבִּי וְגוֹ׳. יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ עֲבֵירָה בְּיָדִי, וְאִם מִשְׁפַּט עָנְשִׁי יָבֹא לְפָנֶיךָ לֹא אֶצְדַּק בַּדִּין, אֲשֶׁר כְּבָר בָּחַנְתָּ לִבִּי:
פסוק ג:פָּקַדְתָּ לַּיְלָה. לְעֵת הָעֶרֶב בַּעֲוֹן בַּת שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד וְגוֹמֵר״ (שמואל ב יא:ב):
פסוק ג:צְרַפְתַּנִי. נִסִּיתַנִי:
פסוק ג:בַּל תִּמְצָא. לֹא מָצָאתָ בִּי חֶפְצְךָ:
פסוק ג:זִמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי. אִם תַּעֲלֶה עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתִּי לִיבָּחֵן לְפָנֶיךָ, בַּל יַעֲבָר פִּי לוֹמַר עוֹד בְּחָנֵנִי וְנַסֵּנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי כְּבָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּחָנֵנִי ה׳ וְנַסֵּנִי״ (תהלים כו:ב). שֶׁאָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְאֵין אוֹמְרִים אֱלֹהֵי דָוִד? אָמַר לוֹ: אֲנִי בְּחַנְתִּיו בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְנִמְצָא שָׁלֵם. אָמַר בְּחָנֵנִי וְנַסֵּנִי, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנג:):
פסוק ד:לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ וְגוֹ׳, תָּמוֹךְ אֲשׁוּרַי וְגוֹ׳. מֵאָז וָהָלְאָה לְכָל פְּעֻלַּת אָדָם שֶׁבָּאתִי לִפְעֹל, אֲנִי שָׁמַרְתִּי בִּשְׁבִיל דְּבַר שְׂפָתֶיךָ אָרְחוֹת פָּרִיץ לִנְטוֹת מֵהֶם, שֶׁלֹּא אֵלֵךְ בָּהֶם, אַךְ לִתְמֹךְ אֲשׁוּרַי תָּמִיד בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, לֹא נָמוֹטוּ מֵהֶם פְּעָמַי. פֵּרוּשׁ אַחֵר: לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְעֻלּוֹתָיו לְפִי יִשְׁרַת דְּבַר שְׂפָתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ ״לֹא תִנְאָף״ (שמות כ:יג), אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי שֶׁלֹּא כָּרָאוּי בְּטוֹבָתְךָ:
פסוק ה:תָּמוֹךְ אֲשֻׁרַי וְגוֹ׳. מֵאָז וָהָלְאָה לְכָל פְּעֻלַּת אָדָם שֶׁבָּאתִי לִפְעוֹל אֶת הַמֵּישָׁרִים תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, וְהַמִּשְׁפָּט מִלְּפָנֶיךָ יֵצֵא:
פסוק ו:כִּי תַעֲנֵנִי אֵל. כִּי בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁתַּעֲנֵנִי:
פסוק ז:הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ. דֵּשִׁיבְרָ״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ (שמות לג:טז). מוֹשִׁיעַ בִּימִינְךָ אֶת הַחוֹסִים בְּךָ מִמִּתְקוֹמְמִים עֲלֵיהֶם. הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ לְהוֹשִׁיעַ בִּימִינְךָ אֶת הַחוֹסִים וְגוֹ׳:
פסוק ח:כְּאִישׁוֹן. הוּא הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן, שֶׁהָאוֹר תָּלוּי בּוֹ. וְעַל שֵׁם שַׁחֲרוּרִיתוֹ הוּא קָרוּי אִישׁוֹן, לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ (משלי כ:כ). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵכִין לוֹ שׁוֹמֵר, אֶת רִיסֵי הָעַיִן הַמְכַסִּין אוֹתוֹ תָּמִיד:
פסוק ט:זוּ שַׁדּוּנִי. בִּשְׁבִיל זֹאת שֶׁשּׁוֹדְדִים אוֹתִי אוֹיְבַי, אֲשֶׁר בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי. לִטּוֹל נַפְשִׁי:
פסוק י:חֶלְבָּמוֹ סָגְרוּ. בְּחֶלְבָּם וּבְשֻׁמָּנָם סָגְרוּ לִבָּם וְעֵינֵיהֶם מֵהַבִּיט אֶל פָּעֳלְךָ לִירָאָה מִפָּנֶיךָ:
פסוק יא:אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ. אֶת עֲקֵבֵנוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ הָאוֹיְבִים, וְעֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ לִפְשֹׁט בָּאָרֶץ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁנִּתְפַּלֵּל דָּוִד תְּפִלָּה זוֹ לְאַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל אוּרִיָּה, וְיוֹאָב וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן צָרִים עַל רַבָּה (שמואל ב יא:א), וַיִּירָא דָּוִד שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ שָׁם בִּשְׁבִיל עֲבֵרָה שֶׁבְּיָדוֹ, וְיִשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם וְכָל שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָרָעִים הַמְצַפִּים לְיוֹם אֵידָם, וְיָבֹאוּ עֲלֵיהֶם:
פסוק יב:יִכְסוֹף. יַחְמוֹד, כְּמוֹ ״כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּ״ (בראשית לא:ל):
פסוק יג:קַדְּמָה פָנָיו. שֶׁל אוֹיֵב:
פסוק יג:הַכְרִיעֵהוּ. קַפַּח אֶת רַגְלָיו וְיִכְרַע וְיִפּוֹל:
פסוק יג:פַּלְּטָה נַפְשִׁי. מִכָּל רָשָׁע שֶׁהוּא חַרְבְּךָ, שֶׁאַתָּה מַשְׁלִיטוֹ לִיפָּרַע מִן הַמְחֻיָּבִים לְךָ:
פסוק יד:מִמְּתִים יָדְךָ. מִן הַמֵּתִים בְּיָדְךָ עַל מִטָּתָם אֲנִי בּוֹחֵר לִהְיוֹת:
פסוק יד:מִמְּתִים מֵחֶלֶד. מֵאוֹתָם שֶׁמֵּתִים בְּזִקְנָה, מִשֶּׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה, רְדוּיִילָ״א בְּלַעַ״ז, וּמִן הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר חֶלְקָם בַּחַיִּים:
פסוק יד:וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם. וּמֵאוֹתָם אֲשֶׁר תְּמַלֵּא מְעֵיהֶם מִטּוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ (תהלים לא:כ):
פסוק יד:יִתְרָם. נִכְסֵיהֶם אֲשֶׁר יַשְׁאִירוּ בְּמוֹתָם:
פסוק טו:אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. לֶעָתִיד, אוֹ בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי הוֹצֵא מִלְּפָנֶיךָ, וְהַצְּדָקוֹת שֶׁבְּיָדִי אֱחוֹז, וּבָהֶם אֶחֱזֶה פָנֶיךָ:
פסוק טו:אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. אֶשְׂבְּעָה מֵרְאִיַּת תְּמוּנָתְךָ בְּהָקִיץ הַמֵּתִים מִשְּׁנָתָם. לָשׁוֹן אַחֵר: אֶשְׂבְּעָה מֵרְאוֹת פָּנֶיךָ בְּהָקִיץ הַמֵּתִים מִשְּׁנָתָם, שֶׁהֵם בִּדְמוּת תְּמוּנָתְךָ, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״ (בראשית ט:ו):