א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יגיל (יָּ֥גֶל) מְאֹֽד׃ ג תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃ ד כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃ ה חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ו גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ ז כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ ח כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ ט תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃ י תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃ יא פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ יב כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃ יג כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ יד ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ. רַבּוֹתֵינוּ פָּתְרוּהוּ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנָכוֹן הַדָּבָר לְפוֹתְרוֹ עוֹד עַל דָּוִד עַצְמוֹ, לִתְשׁוּבַת אֲחֵרִים שֶׁדָּרְשׁוּ בוֹ שֶׁאַחַר שֶׁלָּקַח אֶת בַּת שֶׁבַע אָמַר מִזְמוֹר זֶה:
פסוק ג:
וַאֲרֶשֶׁת. לְשׁוֹן דִּבּוּר, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן. וּמְנַחֵם הֵבִיא לוֹ חָבֵר: ״כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס״ (עזרא ג:ז), וּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן מִבְטָא שְׂפָתַיִם:
פסוק ד:
כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב. קֹדֶם שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ, הִקְדַּמְתָּ לִי בִּרְכָתְךָ עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא ״וְהַקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ וְגוֹמֵר״ (שמואל ב ז:יב), ״וַהֲכִינֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם״ (שמואל ב ז:יג):
פסוק ד:
תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. ״וַיִּקַּח עֲטֶרֶת מַלְכָּם וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד״ (שמואל ב יב:ל):
פסוק ה:
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ. כְּשֶׁהָיִיתִי בּוֹרֵחַ לְחוּצָה לָאָרֶץ מִפְּנֵי שָׁאוּל, הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל: ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״ (תהלים קטז:ט):
פסוק ה:
נָתַתָּה לוֹ. שֶׁהֲשִׁיבוֹתַנִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק ה:
אֹרֶךְ יָמִים. לְמַלְכוּתִי, שֶׁאָמַרְתָּ: ״וַהֲכִינֹתִי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַד־עוֹלָם״ (שמואל ב ז:יג):
פסוק ו:
תְּשַׁוֶּה. מְנַחֵם פָּתַר תְּשַׁוֶּה, ״תָּשִׂים״ (בראשית ו:טז), ״תָּשִׁית״ (תהלים כא:ד), לָשׁוֹן אֶחָד לָהֶם:
פסוק ז:
תְּחַדֵּהוּ. לְשׁוֹן חֶדְוָה:
פסוק ז:
אֶת פָּנֶיךָ. בְּגַן עֵדֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁדְּרָשׁוּהוּ בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵבִיאוּ רְאָיָה לַדָּבָר: ״וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי״ (דניאל ז:יג); וְאוֹמֵר ״וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי״ (ירמיה ל:כא):
פסוק ח:
בַּל יִמּוֹט. וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן הוּא בּוֹטֵחַ שֶׁלֹּא יִמּוֹט:
פסוק ט:
תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אוֹיְבֶיךָ. כָּל מַכַּת יָדְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא, הָבֵא עַל אוֹיְבֶיךָ:
פסוק י:
לְעֵת פָּנֶיךָ. לְעֵת זַעְמְךָ:
פסוק י:
בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם. תְּפִלָּה הִיא זוֹ:
פסוק יא:
פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מִתְפַּלֵּל שֶׁיְּאַבֵּד זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הָרָשָׁע:
פסוק יב:
כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה. כְּנֶגֶד טִיטוּס הָרָשָׁע, שֶׁאָמַר: הָרַג אֶת עַצְמוֹ! (גיטין נו:):
פסוק יב:
בַּל יוּכְלוּ. לַעֲשׂוֹתָהּ:
פסוק יג:
כִּי תְשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם. אֲשֶׁר תָּשִׁית אוֹתָם לְחֵלֶק, שֶׁיְּחַלְּקוּ יִשְׂרָאֵל אֶת מָמוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כג:יח) ״וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ וְגוֹמֵר״:
פסוק יג:
בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם. בְּמֵיתְרֵי קַשְּׁתוֹתֶיךָ תְּכוֹנֵן חִצֶּיךָ וְתַזְמִינֵם לִירוֹת עַל פְּנֵיהֶם:
פסוק יד:
רוּמָה ה׳ בְּעֻזֶּךָ. עַל הַקָּמִים, וְנָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה (ספרים אחרי אינו):