פסוק א:הָבוּ לַה׳. הָכִינוּ לַה׳ וְהָכִינוּ לוֹ, אַתֶּם, בְּנֵי אֵילֵי הָאָרֶץ; מִכָּאן שֶׁאוֹמְרִים ׳אָבוֹת׳ (ראש השנה לב.). וּמְנַחֵם חִבֵּר הָבוּ לְשׁוֹן נְתִינָה:
פסוק א:אֵלִים. שָׂרִים (ס״א אינו):
פסוק א:הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעֹז. מִכָּאן שֶׁאוֹמְרִים גְּבוּרוֹת (ראש השנה לב.):
פסוק ב:כְּבוֹד שְׁמוֹ. זוֹ קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם (ראש השנה לב.), וְיֵשׁ בְּמִזְמוֹר זֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת, וּכְנֶגְדָּן תִּקְּנוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת:
פסוק ג:קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם. עַל יַם סוּף יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם ה׳ וְגוֹ׳ (תהלים יח:יד):
פסוק ג:הִרְעִים. טוֹרְמִינְטָאוּ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ. בְּשָׁעַת מַתַּן תּוֹרָה צִמְצֵם אֶת קוֹלוֹ לְפִי כֹּחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״ (שמות יט:יט) – בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה (ברכות מה.):
פסוק ה:קוֹל ה׳ שׁוֹבֵר אֲרָזִים. הָאֻמּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז:י) ״וַיַּרְעֵם ה׳ בְּקוֹל גָּדוֹל עַל פְּלִשְׁתִּים וְגוֹ׳״, (ישעיהו ל:לא) ״כִּי מִקּוֹל ה׳ יֵחַת אַשּׁוּר״. וּבִשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה (דברים ה:כג) ״כִּי מִי כָל בָּשָׂר וְגוֹמֵר וַיֶּחִי״ – אַתָּה שָׁמַעְתָּ וְחָיִיתָ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִים וּמֵתִים (תנחומא, שמות כה):
פסוק ו:וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל. אֶת הָאֲרָזִים וְאֶת הֶהָרִים שֶׁבָּאוּ לִשְׁמֹעַ מַתַּן תּוֹרָה (שמות יט:יז):
פסוק ו:לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן. שֵׁמוֹת הֶהָרִים:
פסוק ז:חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. טַיְלַנְ״ט בְּלַעַ״ז, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (מכילתא יתרו בחדש ט), שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת יוֹצֵא בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ מִפִּיו וְנֶחְקָק עַל הַלּוּחוֹת כְּתַבְנִיתָם:
פסוק ח:יָחִיל מִדְבָּר. לְשׁוֹן ״חִיל כַּיּוֹלֵדָה״ (ירמיה ו:כד; תהלים מח:ז):
פסוק ח:יָחִיל ה׳ מִדְבַּר קָדֵשׁ. הוּא מִדְבַּר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת פט.): חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: מִדְבַּר סִינַי, מִדְבַּר צִין, מִדְבַּר קָדֵשׁ, מִדְבַּר קַדְמוֹת, מִדְבַּר פָּארָן. מִדְבַּר קָדֵשׁ שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו:
פסוק ט:קוֹל ה׳ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. יְפַחִיד וְיָחִיל לֶעָתִיד אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהֵם עַכְשָׁיו עוֹמְדִים בְּחוֹזֶק כְּאַיָּלוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת״ (תהלים יח:לד). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: כָּאֵילִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כָּאַיָּלוֹת, כַּנְּקֵבוֹת שֶׁרַגְלֵי הַנְּקֵבוֹת עוֹמְדוֹת בְּיוֹשֶׁר יוֹתֵר מִן הַזְּכָרִים. לָשׁוֹן אַחֵר: יְחוֹלֵל קְרִיאָ״ה בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי״ (משלי ח:כה) (ס״א אינו):
פסוק ט:וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת. כְּמוֹ ״מַחְשֹׂף הַלָּבָן״ (בראשית ל:לז), יְקַלֵּף עֲצֵי הַיַּעַר, כְּלוֹמַר יַפְשִׁיט מִכְּבוֹדָם הַמְּשׁוּלִים כַּעֲצֵי הַיַּעַר ״אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ״ (עמוס ב:ט):
פסוק ט:וּבְהֵיכָלוֹ. שֶׁיִּבָּנֶה:
פסוק ט:כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. הַכֹּל יְקַלְּסוּהוּ שָׁם וְיֹאמְרוּ:
פסוק י:ה׳ לַמַּבּוּל יָשָׁב. בִּגְדֻלָּתוֹ יְחִידִי, וְגַם עַתָּה וַיֵּשֶׁב ה׳ לְבַדּוֹ מֶלֶךְ לְעוֹלָם, ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״ (ישעיה ב:יח), אֲבָל לְעַמּוֹ יִתֵּן עֹז וּבִרְכַּת שָׁלוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה (מדרש תהלים כט:ב) שֶׁנִּתְפַּחֲדוּ וְנִתְבַּהֲלוּ הָאֻמּוֹת וּבָאוּ לָהֶם אֵצֶל בִּלְעָם וְאָמְרוּ לוֹ: מַה קּוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ? שֶׁמָּא מַבּוּל הוּא בָּא לְהָבִיא לָעוֹלָם? אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל, אֶלָּא קוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְעַמּוֹ:
