פסוק ג:מְצוּדוֹת. פְּלֵיְישִׁי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:תְּנַחֲנִי. מוֹנַארַאשְׁמוֹ״י בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם וְגוֹ׳״ (שמות לב:לד):
פסוק ו:בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. קוֹמַנְדְרִיָ״ה בְּלַעַ״ז, אַפְקִיד רוּחִי תָּמִיד לְפִי שֶׁאַתָּה פָּדִיתָה אוֹתִי מִצָּרָה:
פסוק ז:הַשּׁוֹמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא. הַמְצַפִּים לִתְשׁוּעַת עֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק ט:הִסְגַּרְתַּנִי. לִיבְרַאשְׁ״מְווִי. וּמְנַחֵם חִבֵּר אוֹתוֹ לְשׁוֹן סְגִירָה, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן סָגַר:
פסוק י:עָשְׁשָׁה. כָּהֲתָה, לְשׁוֹן עֲשָׁשִׁית. שֶׁאָדָם נוֹתֵן זְכוּכִית לְנֶגֶד עֵינָיו לִרְאוֹת לְעֵבֶר הַזְּכוּכִית דָּבָר, אֵין אוֹתָהּ מַרְאָה בְּרוּרָה:
פסוק יא:וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ. לְשׁוֹן רָקָב, כְּאִלּוּ אֲכָלָם עָשׁ:
פסוק יב:מִכָּל צוֹרְרַי. מֵאֵת כָּל צוֹרְרַי, הָיִיתִי חֶרְפָּה לְגִדּוּף:
פסוק יב:וְלִשְׁכֵנַי. אֲנִי חֶרְפָּה מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעַי. אֵמִישְׁקְטִיֵישְׁנ״ץ. מִתְפַּחֲדִים עַל קוֹרוֹתַי:
פסוק יג:כִּכְלִי אוֹבֵד. הַהוֹלֵךְ לְאִבּוּד; כָּל לְשׁוֹן אֲבֵדָה, אֵין הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל בַּעַל אֲבֵדָה, לוֹמַר ׳הוּא אִבֵּד אוֹתָהּ׳, אֶלָּא ׳הָאֲבֵדָה אוֹבֶדֶת מִמֶּנּוּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: ״אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ״ (דברים כב:ג); ״הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם״ (יחזקאל לד:ד):
פסוק יד:דִּבַּת רַבִּים. עֲצַת רַבִּים. דִּבַּת לְשׁוֹן ״דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים״ (שיר השירים ז:י) וְכֵן כָּל דִּבָּה שֶׁבַּמִּקְרָא פרלר״יץ בְּלַעַ״ז:
פסוק יד:מָגוֹר מִסָּבִיב. שֶׁמְּיָרְאִין וּמְפַחֲדִין אוֹתִי:
פסוק יד:בְּהִוָּסְדָם. בְּהִתְיַעֲצָם:
פסוק יד:זָמָמוּ. לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה:
פסוק טז:בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי. עִתִּים הָעוֹבְרִים עָלַי, עַל פִּיךָ הֵם וּבִגְזֵרוֹתֶיךָ:
פסוק יח:אַל אֵבוֹשָׁה וְגוֹ׳. אַחֲרֵי שֶׁקְּרָאתִיךָ, אֵין נָאֶה שֶׁאֵבוֹשׁ:
פסוק יח:יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל. יִשְׁתַּתְּקוּ וְיֵאָלְמוּ לָמוּת:
פסוק יט:הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק. שֶׁאוֹמְרוֹת לְשָׁאוּל עָלַי: דָּוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתְךָ:
פסוק יט:עָתָק. סָרָה, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ; כְּמוֹ ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם״ (בראשית יב:ח). וְדוּנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן דָּבָר גָּדוֹל וְקָשֶׁה, כְּמוֹ ״עָתְקוּ גַם גָּבְרוּ חָיִל״ (איוב כא:ז); ״הוֹן עָתֵק״ (משלי ח:יח); ״וְלִמְכַסֶּה עָתִיק״ (ישעיה כג:יח) (ס״א אינו):
פסוק כ:מָה רַב טוּבְךָ. יָדַעְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ שָׂכָר טוֹב לִירֵאֶיךָ, וּמִכָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהָרְשָׁעִים מַקִּיפִים אוֹתָם, אֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁתַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ:
פסוק כא:מֵרֻכְסֵי אִישׁ. מֵחֲבוּרֵי רְשָׁעִים הַמִּתְקַשְּׁרִים יַחַד לְהָרַע לָהֶם:
פסוק כב:בְּעִיר מָצוֹר. בִּקְעִילָה, כְּשֶׁאָמַר שָׁאוּל עָלַי ״נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ״ (שמואל א כג:ז):
פסוק כג:וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִקְּעִילָה וּבָאתִי אֶל מִדְבַּר מָעוֹן, וְהָיִיתִי נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל כִּי הִשִּׂיגַנִי, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֵלַי וְאֶל אֲנָשַׁי לְתָפְשָׂם (שמואל א כג:כו):
פסוק כג:אָמַרְתִּי. בְּלִבִּי:
פסוק כג:נִגְרַזְתִּי. נִכְרַתְּתִי, לְשׁוֹן גַּרְזֶן הַכּוֹרֵת אֶת הָעֵץ. עַל שֵׁם גְּזִירָתוֹ נִקְרָא גַּרְזֶן. כָּךְ פֵּרֵשׁ דּוּנַשׁ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נִגְרַשְׁתִּי״ (יונה ב:ה), וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּתּוֹרָה (ס״א אינו):
פסוק כד:אֱמוּנִים נֹצֵר ה׳. שׁוֹמֵר ה׳ אֶת הַמַּאֲמִינִים בִּישׁוּעָתוֹ וְסוֹמְכִים עָלָיו:
פסוק כד:עַל יֶתֶר. מִדָּה בְּמִדָּה, מְכֻוֶּנֶת כְּחֵץ עַל יֶתֶר הַקֶּשֶׁת. אוֹ יֵשׁ לִפְתּוֹר עַל יֶתֶר – חֶבֶל כְּנֶגֶד חֶבֶל, קַו כְּנֶגֶד קַו. לָשׁוֹן אַחֵר: יֶתֶר הוּא לְשׁוֹן גַּאֲוָה, כְּמוֹ ״יִתְרָה עָשָׂה״ (ישעיהו טו:ז), פֵּרוּשׁ וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר – בְּגַאֲוָה לְעוֹשֵׂי גַאֲוָה (ס״א אינו):
פסוק כה:חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם. כְּמוֹ שֶׁרְאִיתֶם שֶׁעָשָׂה לִי לְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁהוֹחַלְתִּי לוֹ: