פסוק א:לְדָוִד מַשְׂכִּיל. אָמְרוּ חֲכָמִים (פסחים קיז.): כָּל מִזְמוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מַשְׂכִּיל, עַל יְדֵי מְתוּרְגְּמָן אֲמָרוֹ:
פסוק א:אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פֶּשַׁע וּמְכַסֶּה חֲטָאָיו:
פסוק א:נָשׂוּי. אַנְפוֹרְדוֹנִי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ב:וְלֹא יַחְשֹׁב לוֹ עָוֹן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּרוּחוֹ רְמִיָּה לִהְיוֹת בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב אֶל קִיאוֹ (משלי כו:יא):
פסוק ג:כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי. כַּאֲשֶׁר הֶחֱרַשְׁתִּי מִלְּהִתְוַדּוֹת עַל פְּשָׁעַי לְפָנֶיךָ:
פסוק ג:בָּלוּ עֲצָמָי. מֵרוֹב אַנְחוֹתַי וּדְאָגוֹתַי כָּל הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי דּוֹאֵג מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת:
פסוק ד:כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה. הָיָה כָבֵד עָלַי מוֹרָא יָדְךָ וּגְזֵרוֹתֶיךָ:
פסוק ד:נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי. לַחְלוּחַ שֶׁלִּי, וְכֵן ״לְשַׁד הַשֶּׁמֶן״ (במדבר יא:ח), לַחְלוּחַ שֶׁמֶן. כָּךְ פֵּרְשׁוֹ דוּנַשׁ, וּמְנַחֵם חִבֵּר לְשׁוֹן שְׁדִידָה כְּמוֹ ״מִשֹּׁד עֲנִיִּים״ (תהלים יב:ו), ״רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי״ (תהלים יז:ט):
פסוק ד:בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ. עַד שֶׁיִּיבַשׁ בְּחֹרֶב הַקַּיִץ מִפְּנֵי דַּאֲגַת כֹּבֶד יָדְךָ, שֶׁהָיִיתִי דּוֹאֵג עַל חַטָּאתִי; וּלְפִיכָךְ:
פסוק ה:חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ. תָּמִיד וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא, כִּי אָמַרְתִּי: טוֹב שֶׁאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה׳. וְעַתָּה כְּשֶׁהוֹדֵיתִי וְאָמַרְתִּי לְנָתָן הַנָּבִיא ״חָטָאתִי״ (שמואל ב יב:יג), נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ וְגוֹ׳״:
פסוק ו:לְעֵת מְצוֹא. בְּהִמָּצְאֲךָ לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וּמַה הִיא זֹאת? רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעוּ אֵלָיו – שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּיַד הָאֻמּוֹת, שֶׁהֵם כְּמַיִם שׁוֹטְפִים. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל דָּוִד עַל זֹאת וְאָמַר: ״נִפְּלָה נָּא בְיַד ה׳ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה״ (שמואל ב כד:יד):
פסוק ז:אַתָּה סֵתֶר לִי. לְהִסָּתֵר בְּצִלְּךָ מִפְּנֵי פַּחַד אוֹיֵב:
פסוק ז:תִּצְּרֵנִי. כְּמוֹ תִּשְׁמְרֵנִי:
פסוק ז:רָנֵּי פַלֵּט. רִנָּה שֶׁל הַצָּלָה:
פסוק ז:תְּסוֹבְבֵנִי. לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא: סִבַּבְתַּנִי תָּמִיד רָנֵּי פַלֵּט. וְכָךְ אָמַרְתָּ לִי:
פסוק ח:אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ. דֶּרֶךְ לָלֶכֶת:
פסוק ח:אִיעֲצָה. אֶרְמֹז לְךָ בְּעֵינִי רֶמֶז מַה תַּעֲשֶׂה, אִיעֲצָה לְשׁוֹן קְרִיצַת עַיִן כְּמוֹ ״עֹצֵם עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת״ (משלי טז:ל):
פסוק ט:אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד. שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בֵּין הָעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה לְעוֹשֶׂה לוֹ רָעָה, כְּשֶׁאַתָּה מְמַתְּגָם בּוֹ בְּמֶתֶג הוּא בּוֹלֵם פִּיו וּמְכַסְכֵּס בְּרִסְנוֹ, וּכְשֶׁאַתָּה מְקָרְדוֹ וּמְקַרְצְפוֹ אַתָּה צָרִיךְ לִבְלֹם וְלִסְגֹּר פִּיו וּלְיַסְּרוֹ בְּמֶתֶג וָרֶסֶן כְּשֶׁאַתָּה מְעַדֵּהוּ עֲדִי וּמְיַפֵּהוּ:
פסוק ט:בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ. שֶׁלֹּא יִקְרַב אֵלֶיךָ, לְהַזִּיקְךָ כְּשֶׁאַתָּה מְיַפֵּהוּ. בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם. בִּשְׁעַת עֶדְיוֹ, שֶׁאַתָּה מְקַרְדּוֹ וּמְקַרְצְפוֹ, אַתָּה צָרִיךְ לְסוֹגְרוֹ בְּמֶתֶג וָרֶסֶן שֶׁלֹּא יִקְרַב אֵלֶיךָ. בְּלִימָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה לְשׁוֹן מַסְגֵּר: פִּיו בָּלוּם, רַגְלָיו מְבֻלָּמוֹת (בכורות מ:). וּמְנַחֵם חִבֵּר לִבְלוֹם וְכֵן ״עַל בְּלִימָה״ (איוב כו:ז) לְשׁוֹן תֹּכֶן (ס״א אינו):
