א לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לְעֶֽבֶד־יְהוָ֬ה לְדָוִֽד׃ ב נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין־פַּ֥חַד אֱ֝לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ ג כִּֽי־הֶחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲוֺנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא׃ ד דִּבְרֵי־פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב׃ ה אָ֤וֶן ׀ יַחְשֹׁ֗ב עַֽל־מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֭תְיַצֵּב עַל־דֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֑וֹב רָ֝֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס׃ ו יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ עַד־שְׁחָקִֽים׃ ז צִדְקָֽתְךָ֨ ׀ כְּֽהַרְרֵי־אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה׃ ח מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ ט יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃ י כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ יא מְשֹׁ֣ךְ חַ֭סְדְּךָ לְיֹדְעֶ֑יךָ וְ֝צִדְקָֽתְךָ֗ לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ יב אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃ יג שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֝ח֗וּ וְלֹא־יָ֥כְלוּ קֽוּם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: יֵשׁ בְּקֶרֶב לִבִּי, שֶׁהַפֶּשַׁע, הוּא יֵצֶר הָרָע, אוֹמֵר לָרָשָׁע שֶׁלֹּא יְהֵא פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו:
פסוק ב:
וּבְקֶרֶב לִבִּי. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי:
פסוק ג:
כִּי הֶחֱלִיק. הַפֶּשַׁע עַל הָרָשָׁע בַּחֲלַקְלַקּוֹת בְּעֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲוֹנוֹ, לִשְׂנֹא אוֹתוֹ:
פסוק ד:
חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. מָנַע עַצְמוֹ מֵהַשְׂכִּיל, לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו:
פסוק ה:
יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְפָנָיו דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, וְהוּא בּוֹחֵר לוֹ דֶּרֶךְ לֹא טוֹב:
פסוק ו:
ה׳ בַּשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ. בִּשְׁבִיל רְשָׁעִים הַלָּלוּ אַתָּה מְסַלֵּק חֶסֶד מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וּמַגְבִּיהַּ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים לְסַלְּקָהּ מִבְּנֵי אָדָם:
פסוק ז:
צִדְקָתְךָ. יְקָרָה מִן הַבְּרִיּוֹת כְּהַרְרֵי אֵל, בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂי הָרְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטֶךָ בָּאִים לָעוֹלָם עַד תְּהוֹם רַבָּה (ויקרא רבה כז:א). דָּבָר אַחֵר: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִמּוֹ, אַתָּה מַגְבִּיהוֹ וּמְתַקְּפוֹ כְּהַרְרֵי אֵל, לְשׁוֹן תּוֹקֶף, כְּמוֹ (יחזקאל יז:יג) ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״:
פסוק ז:
מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. מִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָדוּן אוֹתוֹ וְלִיקַּח נִקְמָתְךָ מִמֶּנּוּ, אַתָּה מוֹרִידוֹ עַד תְּהוֹם רַבָּה:
פסוק ז:
מִשְׁפָּטֶיךָ. יוּשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ז:
אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם עֲרוּמִים בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָן כַּבְּהֵמָה בַּעֲנָוָה, תּוֹשִׁיעַ ה׳:
פסוק ח:
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ. אֵינוֹ כְּדַאי לְהִמָּשֵׁךְ עַל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, אֲבָל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן הֵם יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְגוֹ׳:
פסוק יב:
אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה. אַל תָּבוֹא עִמִּי רֶגֶל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ בְּעֵת קִבּוּל שָׂכָר לִהְיוֹת חֶלְקָם עִם הַצַּדִּיקִים, (לשון חלק אהלא פרט״יאה בלע״ז ס״א אינו):
פסוק יב:
וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. מִמְּקוֹמִי בְּבוֹאִי לִירַשׁ מִשְׁנֶה, חֶלְקִי וְחֶלְקוֹ (שֶׁל רָשָׁע) בַּטּוֹבָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו סא:ז): ״לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ״. וְאָז:
פסוק יג:
שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. שָׁם יָבִינוּ בְּמַפַּלְתָּם, וְשָׁם דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם: