פסוק ב:אֶל דַּל. חוֹלֶה, לְבַקְּרוֹ; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל״ (שמואל ב יג:ד) דְּאַמְנוֹן:
פסוק ב:בְּיוֹם רָעָה. זֶה גֵּיהִנֹּם (נדרים מ.), וּבָעוֹלָם הַזֶּה מַה שְּׂכָרוֹ?
פסוק ג:ה׳ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ. לְמִי שֶׁמְּבַקְּרוֹ וּמֵטִיב לוֹ (נדרים מ.):
פסוק ד:עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. עֶרֶשׂ לִי״ט בְּלַעַ״ז. וְ״הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל״ (דברים ג:יא), כְּשֶׁיֶּחֱלֶה גַּם הוּא יִסְעָדֶנּוּ, מַהוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי? זֶה יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל חוֹלִי שֶׁהוּא דָּוֶה מְאוֹד, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:
פסוק ד:כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ. אַף בְּשָׁעָה שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד עָלָיו, שֶׁנֶּהְפַּךְ כָּל מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ:
פסוק ה:אֲנִי אָמַרְתִּי ה׳ חָנֵּנִי. אֲנִי אֵין לִי מְבַקְּרִים לְטוֹבָה, וּכְשֶׁאֲנִי צוֹעֵק מִתּוֹךְ חוֹלְיִי וְאוֹמֵר ה׳ חָנֵּנִי וְגוֹ׳, אוֹיְבַי שְׂמֵחִים עָלַי וְאוֹמְרִים דָּבָר הָרַע לִי: מָתַי יָמוּת וְגוֹ׳:
פסוק ז:שָׁוְא יְדַבֵּר. מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֵיצֵר, וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְפָנַי, יִקְבָּץ לִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן לְעַצְמוֹ, מָה רָעָה יְדַבֵּר בְּצֵאתוֹ; וּכְשֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ מְדַבֵּר אוֹתָהּ:
פסוק ח:עָלַי יַחְשְׁבוּ דָּבָר שֶׁהוּא רָעָה לִי, וּמָה הַמַּחֲשָׁבָה?
פסוק ט:דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ. כָּל רִשְׁעֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה, יָצוּקוּ וְיִשְׁתַּפְּכוּ בְּגוּפוֹ; וְהוֹאִיל וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם, כָּךְ מְקַלְלִים אוֹתִי:
פסוק י:הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. מַאֲרָב, כְּמוֹ ״וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם לָעִיר״ (יהושע ח:יג):
פסוק יב:בְּזֹאת יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. כְּשֶׁתְּחָנֵּנוּ וּתְקִימֵנוּ אֵדַע כִּי חָפַצְתָּ בִּי, כַּאֲשֶׁר לֹא יָרִיעַ אוֹיְבִי תְּרוּעַת שִׂמְחָה עָלַי, וְאֶרְאֶה כִּי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי:
פסוק יד:בָּרוּךְ ה׳. כְּשֶׁאָקוּם מֵחָלְיִי אֲבָרֶכְךָ כֵּן: