פסוק א:לִבְנֵי קֹרַח. אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף (שמות ו:כד) הֵם הָיוּ תְּחִלָּה בַּעֲצַת אֲבִיהֶם, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת פָּרְשׁוּ. וּכְשֶׁנִּבְלְעוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם וּפָתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, נִשְׁאַר מְקוֹמָם בְּתוֹךְ פִּי הָאָרֶץ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ״ (במדבר כו:יא). וְשָׁם אָמְרוּ שִׁירָה, וְשָׁם יִסְּדוּ הַמִּזְמוֹרִים הַלָּלוּ, וְעָלוּ מִשָּׁם, וְשָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִתְנַבְּאוּ עַל הַגָּלֻיּוֹת וְעַל חֻרְבַּן הַבַּיִת וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד:
פסוק ב:כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם. לְשׁוֹן עָרֹג נוֹפֵל עַל קוֹל הָאַיָּל, כַּאֲשֶׁר יִפֹּל לְשׁוֹן נַהַם לָאֲרִי וְשָׁקוֹק לַדֹּב וּגְעָה לַשְּׁוָרִים, וְצִפְצוּף לָעוֹפוֹת. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ : הָאַיָּלָה הַזֹּאת חֲסִידָה שֶׁבַּחַיּוֹת, וּכְשֶׁהַחַיּוֹת צְמֵאוֹת לַמַּיִם הֵם מִתְכַּנְּסוֹת אֵלֶיהָ שֶׁתִּתְלֶה עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, וּמָה הִיא עוֹשָׂה? חוֹפֶרֶת גּוּמָא וּמַכְנֶסֶת קַרְנֶיהָ לְתוֹכָהּ וְגוֹעָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלֶיהָ וְהַתְּהוֹם מַעֲלָה לָהּ מַיִם:
פסוק ב:כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. כְּאַיֶּלֶת תַּעֲרוֹג לֹא נֶאֱמַר וְכְאַיָּל יַעֲרוֹג לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּזָכָר וּבִנְקֵבָה: הַזָּכָר עוֹרֵג עַל עֵסֶק הַמַּיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, הַנְּקֵבָה כְּשֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד וְהִיא צוֹעֶקֶת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלֶיהָ. וּמְנַחֵם חִבֵּר תַּעֲרֹג עִם ״לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם״ (שיר השירים ה:יג), אָכֵן לֹא יִתָּכְנוּ דְּבָרָיו. גַּם דּוֹנַשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן קוֹל שֶׁל אַיָּל (ס״א אינו):
פסוק ג:מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים. לַעֲלוֹת לָרֶגֶל; וְנִתְנַבֵּא כָּאן חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְנֶאֱמַר כָּאן ״מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (תהלים מב:ו, יב; תהלים מג:ה), כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת הָעֲתִידוֹת לְבַטֵּל עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ, וְיִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים וְנִגְאָלִים: מַלְכוּת בָּבֶל וְיָוָן וֶאֱדוֹם:
פסוק ג:צָמְאָה נַפְשִׁי. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת כֵּן בְּגָלוּת בָּבֶל:
פסוק ד:הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם. מִכָּאן שֶׁהַצָּרָה מַשְׂבַּעַת אֶת הָאָדָם, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּחַנָּה: ״וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל״ (שמואל א א:ז):
פסוק ה:אֵלֶּה אֶזְכְּרָה כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ. פַּשְׁוִויָּ״ה בְּלַעַ״ז, אֶת זֹאת אֲנִי זוֹכֶרֶת וְנַפְשִׁי מִשְׁתַּפֶּכֶת בְּזָכְרִי עֲלִיַּת הָרְגָלִים, שֶׁהָיִיתִי עוֹבֶרֶת בִּגְדוּדֵי בְּנֵי אָדָם וּמְדַדָּה עִמָּהֶם עַד בֵּית אֱלֹהִים. סָךְ לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן, סַךְ בְּנֵי אָדָם, דָּבָר אַחֵר: סָךְ לְשׁוֹן סְכָךְ וְסֻכָּה, כְּלוֹמַר בְּעֶגְלַת צָב שֶׁהָיוּ מְחֻפּוֹת כְּמִין סֻכָּה וּשְׁמָן בִּלְשׁוֹן אַגָּדָה סְקַפְּסְטָאוֹת וְאִסְקוֹפִיטִי:
פסוק ה:אֶדַּדֵּם. אֶדַּדֶּה עִמָּהֶם, כְּמוֹ מְדַדִּים עֲגָלִים וּסְיָחִים, וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ (שבת קכח:). וְתֵיבָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת, אֶדַּדֶּה עִמָּהֶם, אטוויי״אמוץ שנבל״א בְּלַעַ״ז. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יְדִידוּת כְּמוֹ ״נָתַתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ״ (ירמיה יב:ז). וְדוֹנָשׁ פָּתַר אֶדַּדֵּם לְשׁוֹן דְּמָמָה, וְכֵן ״דּוֹם לַה׳ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ״ (תהלים לז:ז). וּפִתְרוֹן אֶדַּדֵּם אֵאָלֵם וְאַחֲרִישׁ עַד אָבֹא בֵּית אֱלֹהִים בְּרִנָּה, כְּמוֹ ״אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי״ (תהלים לט:ב), וּכְמוֹ ״וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו״ (תהלים לח:יד). וְדָם הוּא שֹׁרֶשׁ בַּתֵּיבָה:
פסוק ה:אֲדַדֵּם. אֶדְדֶּה עִמָּהֶם, כְּמוֹ ״וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם״ (בראשית לז:ד) – דַּבֵּר עִמּוֹ בְּשָׁלוֹם:
פסוק ה:הָמוֹן חוֹגֵג. שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לָחֹג, וְעַל כָּכָה יִסֵּד הַפַּיָּט (בשחרית פרשת שקלים ביוצר של אלה אזכרה עיין שם) ״עֹצֶם הָמוֹן חוֹגֵג וְשׁוֹטֵף כַּנָּהָר״, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה לְשׁוֹן יְוָנִי, שֶׁקּוֹרִין לִבְרֵכַת מַיִם חוֹגְגִין:
פסוק ו:תִּשְׁתּוֹחֲחִי. לְשׁוֹן ״כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ״ (תהלים מד:כו). וְשָׁח, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל מִתְפַּעֵל הַתָּי״ו חוֹלֶקֶת אֶת אוֹתִיּוֹת שָׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה, כְּדֶרֶךְ כָּל תֵּיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שִׁי״ן בִּתְחִלָּתָהּ:
פסוק ו:הוֹחִילִי. הַמְתִּינִי וְצַפִּי לַגְּאֻלָּה:
פסוק ז:אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן. מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בַּיַּרְדֵּן וַהֲרֵי חֶרְמוֹן, אַחַר כָּל הַכַּעַס שֶׁהִכְעַסְנוּךָ בְּשִׁטִּים (במדבר כה:א-ב), הוֹבַשְׁתָּ לָנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן (יהושע ג:טז):
פסוק ז:מֵהַר מִצְעָר. מֵהַר סִינַי שֶׁהוּא צָעִיר לִשְׁאָר הֶהָרִים. אַחַר שֶׁהִכְעַסְנוּךָ בּוֹ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, סָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ (שמות לב-לג). כָּל אֵלֶּה אֲנִי זוֹכֵר שֶׁמָּנַעְתָּ מִלְּהֵטִיב לִי, וּגְזֵרוֹתֶיךָ מִתְחַדְּשׁוֹת עָלַי זוֹ אַחַר זוֹ:
פסוק ח:תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא. צָרָה קוֹרְאָה לַחֲבֶרְתָּהּ:
פסוק ח:לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. טִישְׁקְנַאלְ״שׁ בְּלַעַ״ז, הַמְּקַלְּחִים עָלַי פֻּרְעָנוּת כְּמַיִם שׁוֹטְפִים, עַד כִּי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. מִשְׁבָּרֶיךָ לְשׁוֹן גַּלֵּי יָם, עַל שֶׁהָיָה גַּלָּיו עוֹלִים לְמַעְלָה וּמִשְׁתַּבְּרִים וְנוֹפְלִים:
פסוק ט:יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ. יָבוֹא הָאוֹר וִיצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ לָנוּ:
פסוק ט:וּבַלַּיְלָה. בַּחֹשֶׁךְ הַצָּרָה:
פסוק ט:שִׁירָה עִמִּי. תְּהֵא חֲנִיָּתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, שִׁירָה לְשׁוֹן חֲנִיָּה, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וַיִּחַן״ (שמות יט:ב) ״וּשְׁרָא״. זוֹ לָמַדְתִּי מִתּוֹךְ מָסֹרֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁחִבֵּר אֶת זֶה עִם ״וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף״ (מלכים א ה:יב), בְּאַלְפָ״א בֵּיתָ״א שֶׁל שְׁתֵּי תֵיבוֹת הַחֲלוּקִים בְּפִתְרוֹנָן, לִמֵּד שֶׁאֵין זֶה לְשׁוֹן שִׁיר. וּמִדְרַשׁ הָאַגָּדָה פּוֹתְרוֹ לְשׁוֹן שִׁיר, וְכָךְ הוּא פּוֹתְרוֹ: שֶׁכָּךְ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זָכְרֵנוּ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּמִצְרַיִם, מִצְוָה אַחַת שֶׁצִּוִּיתָנוּ בַּיּוֹם בְּעֶרֶב פֶּסַח וּשְׁמַרְנוּהָ, וּבַלַּיְלָה גְּאַלְתָּנוּ וְשַׁרְנוּ לְפָנֶיךָ אֶת הַהַלֵּל, וְעַכְשָׁיו הַרְבֵּה מִצְווֹת אֲנִי שׁוֹמֶרֶת, וְעַל זֹאת אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָּה שְׁכַחְתָּנִי וְגוֹ׳:
פסוק י:קוֹדֵר. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת, כְּמוֹ ״וְקָדַר עֲלֵיהֶם״ (מיכה ג:ו):
פסוק יא:בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי. נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, כָּךְ עָצוּר בְּעַצְמוֹתַי (ירמיהו כ:ט) מַה שֶּׁצּוֹרְרַי מַכְעִיסִין וּמְחָרְפִין אוֹתִי:
פסוק יב:פָּנַי וֵאלֹהָי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹר פָּנַי וֵאלֹהַי, עֲדַיִן יֵשׁ לִי בּוֹ תִּקְוָה, וְלָמָּה תֶּהֱמִי?
